מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים בצל מלחמת ששת הימים

מרים וכרמית בעת כתיבת הסיפור.
מרים בתור נערה בת בערך 18.
ילדותי ונעוריי בזמן מלחמת ששת הימים

שמי מרים. נולדתי בבית חולים העמק בעפולה גדלתי בבית שאן. אני באה ממשפחה של 10 ילדים. ההורים שלי התחתנו בחו"ל, הם נפגשו אחרי רעידת אדמה בטורקיה. אימא שלי עברה לפרס ושם פגשה את אבא. הם התחתנו והביאו לעולם 4 ילדים. אז הייתה רעידת אדמה בפרס וסבי וסבתי נקברו מתחת להריסות. ההורים שלי עלו בשנת 1952 לארץ. ישירות ל לבית שאן. אני נולדתי אחרי שהתיישבנו בבית שאן  אחרי נולדו עוד 5 ילדים.

ילדות בבית שאן

שנות ילדותי עברו בבית שאן. אני זוכרת שהיינו קבוצת חברות וכל פעם הלכנו לטיול למקום אחר, טיילנו בסחנה , עלינו על הר שאול. למדתי בבית ספר יסודי "מאיר". אני זוכרת, שהמורים היו מאוד נוקשים כלפי הבנים- תלמיד שהיה שוכח מחברת היו מכים באצבעותיו עם סרגל או מביישים אותו. היו לנו חברותות בלימודי גמרא, פרקי אבות או לוח הכפל בבתים של החברות – כל פעם אצל בת אחרת וכל בת הייתה צריכה להביא כיבוד.

הייתי בסניף בני עקיבא שהיה בצריפים בשכונת אליהו. בצהרי שבת היינו נפגשים בבני עקיבא ובבוקר אחרי האוכל היינו נפגשות ליד אמפי תיאטרון והיינו יושבים ומספרים בדיחות וחוויות. אני זוכרת שכשאימא שלי הייתה בהריון וילדה את אחותי הקטנה לקחתי פיקוד בטיפול בה כי אימא חלתה. מלחמת ששת הימים פרצה כשהייתי בת 12. אחרי שלושה ימים של מלחמה הודיעו לי שאחי נפצע. הוא היה בבית חולים ולאחר זמן השתחרר וחזר הביתה. כשהתאושש המשיך בצבא.  אני זוכרת בתור ילדה שבאו חיילים וחפרו שוחות ליד בית החרושת של קרח ומילאו שקים כדי שלא ניפצע מהקטיושות- שאם היו הפצצות המשפחות יתחבאו בפנים וישימו את שקיות החול מעלינו כהגנה מהקטיושות.

המעבר ליבנה

בשנת 1967 עברנו דירה ליבנה. ביבנה הכרתי את בעלי בגיל 22 בערך. יצאנו במשך שנתיים והתחתנו בשנת 1978. עברנו לגור ברחובות ושם הבאתי לעולם 4 ילדים בבית החולים קפלן. התפללנו בבית הכנסת הגדול. גרנו  ברחוב יעקב ואחר כך עברנו לרחוב מנוחה ונחלה ועברנו להתפלל בבית כנסת בית זלצר. הילדים שלי למדו בתחכמוני. בתיכון אחת למדה בצפירה ושתיים למדו באולפנת צביה והבן בישיבת הדרום. אחר כך הבנות הלכו לשירות לאומי והבן לצבא. בתי, תוך כדי למודים בבר אילן התחתנה ועברה לגור בבאר שבע. הבת השלישית שלי גם התחתנה תוך כדי למודים באורות ישראל ועברה לגור בעתניאל. הן הביאו ילדים לעולם. אחר כך הבת הקטנה שלי, התחתנה והיא גרה ברחובות.

ברוך ה' יש לי נכדים ואני עדיין גרה ברחובות, למרות שהילדים גרים רחוק הם באים תמיד לבקר ואנחנו עושים טיולים ושבתות יחד. מאוד חשוב לנו הגיבוש והמשפחתיות, הנתינה וההבנה.

הזוית האישית

מרים: נוצר חיבור מאוד נעים ביני לבין כרמית. הרגשתי שאני מכירה אותה זמן רב. כרמית מאוד חרוצה ומאוד השתדלה. אני מאוד אוהבת את מי שהיא.

כרמית: נהניתי מאוד לעבוד עם מרים, למרות שהיתה לנו תקופה קצרה של עבודה ביחד, למדתי מונחים ומושגים חדשים שהיו בשימוש בזמנה. צחקנו ביחד המון בזמן העבודה והיתה כימיה נהדרת.

מילון

שוחות
בורות בעומק של קומת אדם שנועדו להגן על תושבים מקטיושות. האנשים נכנסים לשוחות ובדופן הבור היו שקי חול שהגנו עלינו מפני הקטיושות.

ציטוטים

”"הכי קשה היה לי כשהודיעו לנו שאחי נפצע. הידיעה זעזעה אותנו, הורי לקחו זאת קשה"“