מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים בצל הקטיושות

אני בביתי לפני בערך 35 שנה
אני והילדים עובדים ומתעדים את הסיפור
פרח של אדם

שלום שמי רחל, מקור שמי על שם רחל אמנו אחת מארבע אמהות. שם הכינוי שלי מאם וקרצוץ. שם משפחתי אלדן, שם זה אינו שם משפחה מקורי, הוא שונה משם משפחה: אוחיון ע"י הסבא ארנון. שם המשפחה הקודם שלי ברווקות – היה אליה.

נולדתי בכ"ה באב תשי"ז ,22.8.1957 אני חוגגת את יום הולדתי בחיק המשפחה, חוגגים עם עוגה, בלונים וכיבוד קל, לעיתים אנו חוגגים במסעדה. נולדתי בקריית שמונה בישראל יבשת אסיה, ובה אני מתגוררת מיום לידתי ועד עצם היום הזה. בעבר קריית שמונה הייתה עיירה, ועם גידול באוכלוסיה הפכה לעיר.

הבית ממוקם ליד בית כנסת ע"ש אלי כהן בשכונה וכן סמוך לבית הספר בו למדתי בית ספר "עוזיאל". השפה בה דיברנו בילדותי היתה עברית.

אני בת הזקונים במשפחה. תמיד הרגשתי כ"ילדה הקטנה" במשפחה. קיבלתי יחס מעט שונה משאר האחים ע"י אמי "שפינקה" אותי מעת לעת. אנו שישה אחים במשפחה. בן אחד וחמש בנות. שמות האחים: משה חיים ז"ל, פלילה ז"ל, סיסיה שתבדל"א, רוחנה שתבדל"א, ז'נט-גינת ז"ל ואני רחל. שאבדל"א אמן.

הורי עלו לארץ מטוניס, עם העליה ארצה, נשלחנו לקריית שמונה. בתחילה התגוררנו בצריף בשכונה שנקראה שיכון ו', ולאחר מספר שנים עברנו להתגורר בשכונה ד' בבית קרקע. בבית 4 חדרים התגוררנו כל בני המשפחה שמונה נפשות, עד לנישואי האחים.

היה ברשותי חפץ "יקר ערך" שמבחינתי מהווה מזכרת – צמיד זהב שהיה שייך לאמי ז"ל ולצערי הרב הוא נגנב מביתי. נשארתי עם הזכרונות  מבית אימי: מאכלים האהובים עלי קוסקוס, קציצות טוניסאיות (כפיתות) ותבשיל של דלעת שעועית תפוחי אדמה ועוף שנקרא דביחה.

זכורים לי אירועים מאד משמעותיים מילדותי: מותו של אחי משה חיים שנהרג מירי קטיושות על קריית שמונה בשנת 1969 ומותה של אימי פורטונה ז"ל שנהרגה בעת חציית כביש במעבר חציה בקריית שמונה. ויש גם זיכרונות טובים כמו המשחקים עם אחותי ג'נט ושירי הילדות שהיו אהובים עלי "בשמלה האדומה" של להקת הנח"ל, "בלדה לחובש" של יהורם גאון, ו"גבעת התחמושת" – שירים מתקופת מלחמת ששת הימים. לעתים רחוקות מאד אני מאזינה לשירים אלו שמשודרים ברדיו ביום הזיכרון.

בילדותי שיחקנו בחמש אבנים, מחבואים ובעיקר קלס. כשהייתי בגן הילדים בשכונה ו' בקריית שמונה. אני זוכרת את הזיכרון הראשון שלי מהגן ששיחקתי במגלשות ובמבוכים. זכור לי גם, שבאחד מימי שישי בעת ארוחת הצהרים בגן הגישו לנו מיונז, שלא רציתי לאכול, כיוון שהגננת אילצה אותנו לאכול מצאתי "שיטה" לסיים את הארוחה, אכלתי מעט מהמיונז, ומעט הכנסתי לכיס מכנסיי כך למעשה סיימתי את האוכל.

למדתי בבית-ספר יסודי "עוזיאל" בקריית שמונה מכיתה א' עד כיתה ח'. הזיכרון שיש לי מבית הספר, שבאחד משיעורי חקלאות ישבתי בקדמת הכיתה בפינת השולחן והמורה ביקש להשליט סדר בכיתה, ולכן הוא הרים את השולחן הגדול והוא ישר נחת על רגלי. נפצעתי ברגלי וזה כאב לי מאד מאד. לא חגגתי את  טקס בת-מצווה. וזכורים לי מפגשים בין החברות בביתי ובביתם.

הפגזות הקטיושות על קריית שמונה – אחי חיים משה ז"ל

בינואר 69 החלו הפגזות של קטיושות על העיר קריית שמונה. בהפגזה זו נהרגו שני תושבים. בספטמבר אותה שנה נהרג אחי חיים משה אליה. העיר הופגזה במשך שנים רבות, ואנו חיינו במצב של חרדה, פחד ואימה. לא ניתן היה לנהל חיים תקינים, ישנו לילות רבים במקלטים, ואף נאלצנו "לעזוב" את העיר בתקופות שונות כמו במבצע "ענבי זעם", "דין וחשבון" וכו'. כל זה היה עד לשנת 2000 עת יצא צה"ל מלבנון. (העיר הופגזה שוב במלחמת לבנון השנייה).

למדתי בבית ספר תיכון "המתמיד" בקריית שמונה מכיתה ט' עד י"ב. בין יתר המקצועות למדתי הדפסה בשיטת "עיוורת" על מכונת כתיבה, התכתבות – ניסוח מכתבים, וקצרנות.

מקום העבודה הראשון שלי – במעבר מכיתה ט' לכיתה י' בחופש הגדול עבדתי כמזכירה בקריית שמונה. רכשתי את מקצוע ההוראה במנהל במכללת ויצ"ו בחיפה. עסקתי במקצוע זה במשך כ-30 שנה. בחרתי במקצוע זה משום שלמדתי בתיכון במגמת מנהל ומצאתי ענין במקצוע. לא החלפתי מקצוע כל חיי. בתום תקופה זו פרשתי לגמלאות.

הזוית האישית

ליה ורועי: אנחנו שמחנו מאוד לשמוע ולתעד את הסיפור של סבתא רחל ואהבנו לעבוד איתה במחשבים.

סבתא רחל: הקסים אותי הלימוד המשותף, הפגישות החוזרות והנסיעה לבית התפוצות. מאוד נהנתי להגיע בימי ראשון לבית הספר ולשתף את ליה ורועי בסיפורי האישי.

מילון

קצרנות
*קצרנות-שיטת כתיבה אשר משפרת במידה ניכרת את מהירות הכתיבה, באמצעות שימוש בסמלים וסימנים.

ציטוטים

”" אחי משה חיים שנהרג מירי קטיושות על קרית שמונה בשנת 1969." “