מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים בין אהבה למשפחה לאהבה ליזמות

אני וסבא אמיר בספסל החברות בחצר בית ספר
סבא ליד הטרקטור שבו חרש את שדות הקיבוץ
סיפורו של סבא אמיר

נולדתי באוקטובר 1937 בבית השיטה שבעמק יזרעאל.

אמי חגית אסף או בשמה המקורי הלנה זילברברג, נולדה בוורשה כבת בכורה למשפחה דתית אדוקה ולה היו עוד שתי אחיות צעירות ממנה.

אמי הייתה טיפוס מרדני. היא הלכה ללמוד כינור והצטרפה לבית ספר למורות כתלמידה יהודייה יחידה בכל בתי הספר בוורשה. כמחאה על התנהגותה של בתו, נידה האב את ביתו והיא הוצאה מבית המשפחה ונתמחה על ידי חברה של אמה. בגלל הסכסוך בין אביה לאמה, כיצד להתייחס אל הבת המרדנית, עזב האב את המשפחה וניתק כל קשר.

בגיל מבוגר יותר הצטרפה אמי לתנועת הנוער הציונית "השומר הצעיר" וכחניכה לתנועה הלכה להכשרה לעלייה ארצה. מרכז ההכשרה היה בן ציון אוקסמן, לימים אבי, שהתרשם ממנה עמוקות והשאיר אותה לסוף התור כדי לראיין אותה אישית, כתוצאה מראיון זה הם החליטו להינשא ועלו ארצה ב- 1934 וכאמור הצטרפו לגרעין שישב במעין חרוד ושנה לאחר מכן הקים את קיבוץ בית השיטה. כל משפחתה של אמי הושמדה על ידי הנאצים ועוזריהם הפולנים בשואה.

אבי, הצעיר בין תשעה אחים ואחיות, גדל כבן תפנוקים במשפחה חמה ומבוססת בפולניה. למשפחה הייתה רפת גדולה וחווה חקלאית ואבי המשפחה היה מיודד עם ראש המועצה. בשואה נספו כל בני המשפחה מלבד אבי, אחיו ואחותו. אמו של סבא בן ציון הייתה חולה לאחר לידתו ואחותו הבכירה הניה הניקה אותו.

הורי הכירו בפולין, בסמינר לחלוצים שארגן אבי ואימי התקבלה כחניכה. ההבדל באופי וברקע של הורי שיחק תפקיד במערכת היחסים ביניהם וביחסם לחברי קבוצת החוגים שאליה הצטרפו, שהיו מתרנים וחופשיים למדי ביחסים האישיים.

הצבא

עם התקרב מועד הגיוס, פנו אלי זלמן פרח ונחום שריג וביקשו שאתגייס לקורס חובלים מזורז כדי ליצור קדר קיבוצי לשיטת. גויסתי ב1956, עם סיום מבצע סיני. בפועל בבדיקות- כושר גילו אצלי איושה בלב וגויסתי ככ"ל- כושר לקוי. את הטירונות עברתי ככ"ל ותוך כך שיניתי כושרי לקרבי. עברתי קורס חובשים קרבי ונשלחתי לסיירת הנחל שישבה בעין ראדיאן לימים- יטבתה.

היינו עושים סיורים רגליים, ג'יפים וגמלים על צירי ההברחות של המסתננים ושומרים על מניחי קו צינור הנפט מאילת לצפון. משם נשלחתי לקורס מכי"ם בנחל. לאחר שנה של הדרכה בבית דרס נשלחתי לקורס קצינים ונשארתי להדריך קורסי מכים בבית דרס. בסוף שרותי הועברתי לפתח את קורס המכים הראשון בשיבטה.
במילואים שירתתי כמ"פ בחטיבה 9 ועברתי הסבה לשריון. השתתפתי במלחמת ששת הימים בשומרון ובגולן ובמלחמת שלום הגליל. לאחר זאת קיבלתי פיקוד על גדוד תחזוקה של אוגדה שמפקדה היה גורודיש.
בגיל 54 שוחררתי ממילואים בדרגת סא"ל לאחר השרות בסדיר חזרתי לקיבוצי וניהלתי את  ענף הפרדס. לרשותי עמד סוס רכיבה וטרקטור.
מקצוע ועיסוק – טכניון

מיד באתו חודש התחלתי את לימודי בטכניון בפקולטה להנדסה כימית וביו טכנולוגיה.  השנה הראשונה הייתה לי קשה מאוד , ראשית לעזוב ביום ראשון בבקר את אלון מושיט ידיים ובוכה. דבר שליווה אותי כל השבוע ולחזור לראותו ואת מיכל רק בחמישי בלילה, שנית, השנה הראשונה עבורי, לאחר 7 שנים מסיום לימודי, הייתה קשה ,חומר חדש לגמרי בעוד שלסטודנטים שבכיתתי שהיו ברובם מהעתודה האקדמאית, הנושאים היו רק חזרה על חומר שלמדו שנה קודם.

בית חרושת גת

בגת עבדתי ארבע שנים כטכנולוג הייצור ואחראי על מחלקות הירקות הקפואים, רכז עגבניות ופיתוח מוצר שנקרא " שמיל ".  העבודה הייתה מעניינת ומאתגרת  וזה בניגוד למערך יחסי האנוש שהיו מלאי אינטריגות וצרות עין. לאחר ארבע שנות עבודה ב "גת" קיבלתי הצעה מהמשנה לנשיא הטכניון שכיהן  כראש הפקולטה שבה למדתי, לצאת לוונצואלה להקים ולנהל, יחד עם צוות של ארבעה מהנדסים, מכון שהוא שילוב של המכון הוולקני והטכניון לפיתוח תעשיות מזון בדרום אמריקה. מבחינתי הייתה זו הצעה שאי אפשר לסרב לה. אספת הקיבוץ לא אישרה לנו לצאת כשליחות ונאלצנו לעזוב עם שלושת ילדינו, ללא כל רכוש אלא רק הלוואות שלקחנו. הסיכון שלקחנו היה גדול והתמורה שקיבלנו גדולה בהרבה.

ונצואלה סאן פליפה

ב 1973 יצאתי עם משפחתי לונצואלה מטעם הטכניון להקים ולנהל מכון מחקר לפיתוח תעשיות מזון "סייפה" שבסאן פליפה עבור אמריקה הלטינית. במשך 4 שנות עבודתי עסקתי ופיתחתי את הפרויקטים הבאים:

  1. ניצול תעשייתי של בשר החיה צ'יגורה/ קפיברה הנברן הגדול בעולם פעם ראשונה שנעשה מחקר כזה.
  2. קילוף כימי רציף של שומשום. פיתוח ראשוני בעולם שהצגתי אותו בכנס בין לאומי של טכנולוגים.
  3. ייבוש בהקפאה של אבקת ביצים.

כור מזון

משנת 1980 למשך שלוש שנים הייתי מנהל פרויקטים "בכור מזון". בתפקיד זה תכננתי והקמתי את מפעל המזון "פרי הגליל". היה זה פעם ראשונה שתוכנן מפעל שימורים והקפאת ירקות שכל הקווים משותפים הן לשימורים והן להקפאה עד השלב האחרון שבו הייתה הפרדה בין הקפאה לאטוקלבים. פרויקט שני היה תכנון והקמת מערך לעיבוד כבד אווז. עד אז יצרו בארץ רק חומר גלם שנמכר לצרפת.

גרנות

המפעלים האזורים. תכנון הקמת מפעל לעיבוד מוצרי בשר עוף והודו ליד ובהמשך לעוד חפר.

לימת

מפעל לליטוש אלקרטרו-כימי של מתכות . ניהלתי את המפעל של קיבוצי במשך ארבע שנים.

הונגריה

רכישה של קונצרן למזון מידי הממשלה בתהליך ההפרטה של הונגריה. לאחר שניהלתי את רכישת המפעל ניהלתי אותו ארבע שנים . הפעילות כללה אגף יצור שימורים והקפאה. אגף עיבוד תפוחי אדמה ועוגות.  אגף חקלאי. אגף שיווק והובלה במשאיות מקוררות לאירופה ורוסיה.

בולגריה

רכשתי עבור לקוח פרטי קונצרן למזון הגדול בבולגריה בתהליך הפרטת המפעלים של בולגריה. לאחר מכן ניהלתי אותו ארבע שנים. הקונצרן כלל:  מפעל שימורים והקפאת ירקות.

מפעל למוצרי עגבניות שימורים ואספטי. מפעל לריבות. מפעל ליצור אריזות מתכת למזון.

אגף חקלאי, אגף תובלה בין לאומי

סין, שנת 1998 עד שנת 1999, נשלחתי להקים מפעל לעיבוד אספרגוס ופטריות באזור העשיר ביותר בגידול אספרגוס בעולם. גידול וקטיף שכולו ידני. הקמתי אותו בעזרת צוות ספרדי שיצר את המכונות. ניהלתי את העיבוד והשיווק בשנה הראשונה.

אלבניה שנת 2000 עד שנת 2014

נבחרתי במכרז של סוכנות הסיוע האמריקאי  לשמש כמנהל פרויקטים בצוות שלהם עבור פיתוח החקלאות והתעשיות החקלאיות באלבניה שזה עתה עברה לדמוקרטיה לאחר שנים של דיקטטורה קומוניסטית. תכננתי והקמתי את ענף החממות לירקות טריים שהפך את אלבניה מיבואנית של ירקות ליצואנית . הקמתי את  הענף של עיבוד תעשייתי של שמן זית.  הקמתי חוות גידול דגים בכלובים בים. פיתחתי את ענף גידול העופות והבקר עי הכנסת אינטגרציה לענפים אלו  כך שיכללו גידול חומר גלם. מכון תערובות, משחטות, מערכי שיווק.

אהבה ונישואין

נישואי למיכל האירוע החשוב והמשפיע בחיי היה ההיכרות עם נערה יפת מראה ומלאת מרץ מגבעת חיים שלימים הפכה לרעייתי.

היכרותנו הראשונית הייתה בצבא בכנס חיילי התנועה הקיבוצית והמשכה המשמעותי יותר היה בנסיעה משותפת על טרקטור דרך בריכות הדגים שבין בית השיטה לחפציבה שם היה כנס הגרעין שהדריכה, חתונתנו נערכה ב-1962, גרנו ועבדנו שנינו בעיר. מיכל כמדריכה בסניף הנוער העובד ואני כרכז גרעין שיועד לנווה-אור.   את נסיעותינו בין קיבוצנו לבין הערים ששם היו סניפי הנוער, עשינו על גבי האופנוע שלי.  שנה מרתקת ומגבשת.

 ירח הדבש בצרפת, מחנה הדרכה וטיול

לאחר חתונתנו, למדה מיכל מורה לתנועה במכללת סמינר הקיבוצים ואני עבדתי בגבעת חיים בפרדס. התנאי של גבעת חיים לאישור לימודיה של מיכל היה שאני אעבוד בקיבוצה של מיכל בקיבוצה. את ירח הדבש שלנו עשינו שנה לאחר החתונה, יום לאחר שמיכל סיימה את הבחינות.

מחנה הדרכה בצרפת ליוצאי מרוקו ואלג'ריה – נסענו בהפרש של חודש, לטירה מבודדת  בדרום צרפת, להדרכה בקורס סודי עבור חניכי תנועת דרור מאירופה,  מאלג'יר, מרוקו ותוניס שיועד להכינם לעליה ארצה. אני לימדתי מחנאות, כפ"פ, אומגה, ניווט ושדאות ומיכל לימדה ריקודים ,שירה ותרבות ישראלית. המחנה ארך חודשיים והיה מרתק.

טיול ירח דבש באירופה. בסיום ההדרכה שהינו שבוע בפריז ולאחר מכן שכרנו רכב ונסענו לבלגיה, גרמניה, שוויצריה ואטליה. היו אלו שבועיים של נסיעה דרך האלפים, נהרות ויערות אירופה ועריה המרכזיים של שוויצריה ואטליה.

הקמת משפחה

בשנת 1965 נולד בכורנו אלון. אחריו בשנת 1968 נולד בננו ערן.

בשנת 1971 נולדה בתנו –רונית ( אמה של עופרי נכדתנו ומתעדת הסיפור חיים)

בשנת 1976 נולדה יעל בתנו הרביעית בוונצואלה.

לאחר פעילות יזמית וניהול, שכה אהבתי, הפכתי לגימלאי והתפנתי לתחביב חדש ועדיף אפילו –  להיות הרבה יותר עם משפחתי. ילדיי ונכדיי ונכדותיי.

משפחתנו הענפה והענפה

הזוית האישית

סבא: לעופרי, נכדתי האהובה והמקסימה. אני מקדיש לך את תמצית קורות חיי כדי שיהיו מצפן לבחירת הדרך העדיפה עבורך בין כל הדרכים האפשרויות שיפתחו בפנייך. תקוותי שתמצאי בקורות חיי אלו את היכולת להבדיל בין עיקר לטפל, לאהוב ללא תנאי את המשפחה ולהאמין ביכולתך לבצע כל משימה שתרצי, אוהב סבא.

עופרי : רציתי לאחל שנמשיך ליהנות, לשחק ולאתגר את עצמנו והכי חשוב תהיה בריא.

מילון

סא"ל
סגן אלוף

ציטוטים

”האירוע החשוב והמשפיע בחיי היה ההיכרות עם נערה יפת מראה שלימים הפכה לרעייתי“