מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותי בפתח תקווה

אני וסבתא
יפה ומשפחתה
ילדותי

סיפור אישי

אחת החוויות הראשונות שלי היו כשהייתי בת 8 בערך הורי היו שולחים אותי ואת אחותי הקטנה לקנות חלב ולחם, אבל לא היינו קונים את האוכל שלנו בסופר וגם לא במכולת אלה מהרפת ומהמאפיה. היינו הולכות מוקדם מוקדם בבוקר קנקן עם ידית וממכסה הרמטי. החלב היה טרי וחם משם ההינו ממשיכות למאפיית טיקוצו וקונות ישירות מהתנור. חם ולוהט והריח היה מדהים אני זוכרת אותו עד היום, לחם שחור, עגול וטריו הינו חוזרות לביתנו שמחות וטובות לב. לפעמים החלב היה קצת נשפך.

אני ונכדתי

בחצרנו  היה עץ אקליפטוס, שהפכנו אותו לבית עץ. שם היינו אוכלים, יום ולילה את כל הארוחות כל הילדים כולם ביחד.

גרתי ברחוב מונטיפיורי פינת ברון הירש בפתח תקווה. הייתי בת שמונה יחד עם רפי אחי הגדול וסבתי ננה. גרנו בבית פרטי, בגינתנו הקטנה היה עץ אקליפטוס גדול מאוד, היינו מטפסים על העץ ויושבים על הענפים העבים שלו ומשקיפים על העוברים והשבים ברחוב. מבין עלי האקליפטוס היינו רואים ואינם נראים, משוחחים בנינו ונהנים. לימים החלטנו לשדרג את הזמן והשהייה שלנו על העץ ובנינו רצפת עץ  בלב האקליפטוס ושם היינו נפגשים במשך שעות רבות, חברים ואחים.

אהבנו את המפגשים, השיחות, המשחקים וגם נהננו והכי אהבנו לקרוא את מחשבותיהם  של האנשים העוברים ברחוב. אחד המשחקים שאהבנו זה לשחק חמש אבנים, חידונים, היינו מעלים ארוחות לבית האקליפטוס ואוכלים שם ובקיצור אלה היו ימים קסומים מלאי חוויות אושר ואהבה וחדווה גדולה.

בגיל 25 התחתנתי והקמתי את משפחתי, גידלתי את ילדי ונכדי.

סרטון אהבה

הזוית האישית

אורי: להיות בחוויה הזאת עם סבתא הייתה חוויה יוצאת דופן, משמחת, מרגשת ומלמדת. למדתי דברים שגם בדורות הבאים יוכלו לזכור.

סבתא יפה: נהניתי לשתף את נכדתי בהיסטוריה של משפחתי וילדותי. נהניתי מאוד להיזכר בעבר הטוב שלי.

מילון

מאפייה
חנות לאפייה ומכירה של לחם, עוגות ומאפים שונים

ציטוטים

”"אל תסתכל בקנקן אלה על מה שיש בתוכו"“