מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים בטירת הכרמל

אני וסבתי במהלך מפגש הקשר הרב דורי
סבתי השוטרת הראשונה בטירת הכרמל.
החיים של טירת הכרמל של פעם, חיים בצנע בחוסר ובתנאים קשים לעומת היום שטירת הכרמל מאוד התפתחה, התושבים חיים ברווחה כלכלית.

סבתא שלי עלתה לארץ עם ההורים שלה ואחיה הגדול בגיל שנה מטורקיה. הם הטלטלו באנייה במשך הרבה זמן, לא היה נעים, אבל בסוף הגיעו לארץ ולקחו אותם למחנה עולים בפרדס חנה. אח של סבא רבא שלי הגיע אליהם למחנה ואמר להם שיש דירות פנויות בטירת הכרמל, שזה רכוש נטוש כי הערבים ברחו מהבית שלהם. סבא רבא שלי לקח את אשתו בנו ואת סבתי שהייתה תינוקת והלכו לגור בטירת הכרמל. הוא מצא בית גדול ומרווח עם גינה גדולה מסביב.

במשך השנים שתל עצים רבים ופרחים וצמחי תבלין, סבתי למדה בבית ספר שהיה שייך לערבים והיום זה בית ספר תיכון שיפמן. החיים בטירת הכרמל היו טובים מאוד היו הרבה משחקים בחוץ וטיולים, טירת הכרמל מוקפת הרים והיו הרבה טיולים בהרים וקטיפת פרחים שהיום אסור לקטוף.

סבתי נולדה בשנת 1948 ועלתה בשנת 1949.

טירת הכרמל הייתה קיבוץ גלויות, הגיעו עולים מכל העולם החיים היו מגוונים, גרנו קרוב לים כך שנסענו כל שבת לים עם כל המשפחה. חגגנו את החגים עם כל המשפחה, סבתא שלי עזבה את טירת הכרמל בגיל 21, ועכשיו אני נויה הנכדה שלה עוברת לגור בטירת הכרמל וסוגרת מעגל.

טירת הכרמל התפתחה מאוד מכפר היא הפכה לעיר, יש המון תושבים והיא מאוד קרובה לחיפה . כל ילדי הכיתה היו חברים אחד של השני כי גרנו קרוב מאוד אחד לשני, ושחקנו בכל משחקי הילדות קלאס, קפיצות בחבל, חמש אבנים, תופסת, מחבואים, רופא וחולה, היינו בתנועת נוער שהיו בו המון חוגים וטיולים בחיק הטבע, ועשינו גם עש לילה. עש לילה זה מדורה גדולה בלילה לכל השבט צולים תפוחי אדמה, שרים מספרים בדיחות אוכלים את תפוחי האדמה ומתפזרים הביתה.

המורים שלנו היו אנשים מאוד מבוגרים חלקם ניצולי שואה,היו כמה מורים שמאוד אהבתי היה לנו המון כבוד למורים, והיה אסור להתחצף ואף פעם שום הורה לא הרביץ או איים על מורה. היה לנו חדר אוכל בבית הספר וכל תלמיד בסבב היה צריך להתנדב לעבוד בחדר האוכל. זה היה נקרא שיעור כלכלת בית, האוכל בעיקר היה צמחוני, והמורה הייתה מקסימה, והילדים אהבו אותה מאוד. ממתקים לא היו, אבל בבית הכינו ריבות מכל פירות העונה ואלה היו הממתקים שלנו.

שם בית הספר היה "הגבעה" כי הוא היה על גבעה, למדנו את כל המקצועות, המשמעת הייתה מאוד חזקה, היו המון מבחנים והכתבות. לפעמים מורים היו חסרים, ולא היה מורה מחליף והיה לנו שיעור חופשי. אז היינו הולכים ברגל לבקר את השכנים הערבים שלנו, מקבלים כוס תה וממשיכים אחר כך למעיין, ואחר כך חוזרים לבית הספר כי זה היה קרוב.

מאלבום התמונות של סבתא

הזוית האישית

נויה: אני נהנתי לעבוד עם סבתי, שמעתי סיפורים שלא ידעתי עליהם קודם וזה הרחיב את הידע שלי ותרם בזה שהבנתי איך דברים היו פעם.

סיפור נוסף של סבתא לאה שמש "הגן מעבר לים"

מילון

קיבוץ גלויות
עולים שהגיעו לארץ ישראל מכל מיני ארצות שונות שעל הגלובוס .

ציטוטים

”שאין דבר העומד בפני הרצון כשרוצים לעלות לארץ ישראל משאירים הכל בארץ שבה נולדת .“