מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים בגיאורגיה

אני וסבתי בשנת 2016
סבתא וסבא שלי בכפר שנת 2011
העלייה מגיאורגיה וההתאקלמות בישראל

סבתא מננה רחל מספרת על החיים בגיאורגיה

הקדמה:

מננה רחל גגנידזה נולדה בשנת 1954 בעיר גורי שבגיאורגיה. אביה היה מיכאל ואמה זינה אשר נפטרה ממחלת הסרטן כאשר סבתא שלי היית בת 6. אביה היה חובב היסטוריה וטיולים ולכן היה לוקח אותה ואת האחות של סבתי רות לטיולים בכל רחבי גיאורגיה ואף מחוצה לו. כאשר היא הייתה בת 12 אביה התחתן שוב ונולד לו בן בשם  אהרון.

תמונת ילדות של סבתא שלי משנת 1956

גיאורגיה

התחביבים העיקריים שלי סבתי בעת ילדותה היו ספרים ומוזיקה. אביה היה אדם אשר אהב לקרוא וכמוהו היית גם סבתי, היא מספרת כי כאשר היית קוראת ספר מסוים היא סיפרה לאביה את תקצירו, את מחשבותיה ורגשותיה בעקבות הנקרא. ניתן לומר כי הספרים היו לצידה תמיד גם בזמנים שמחים ועצובים היא קוראת הספר ונכנסת אל תוך העלילה שלו, מדמיינת עולם דמיוני ומתענגת על הסיפור. מוזיקה היא אהבה מאוד ובעיקר פסנתר. בהמשך כאשר סיימה את לימודי בית הספר היא למדה בקונסרבטוריון ונהיית מורה לפסנתר.

זמן קצר לאחר סיום לימודיה היא הכירה את סבא שלי גרישה, בחור כפרי אשר בא העירה לרופא. סבתא שלי התאהבה בו והלכה איתו לכפר שם נולד אבי זורה בשנת 1973 ולאחר מכן אחיו שנקרא על שם סביו מישה (מיכאל). סבתא מתארת את התקופה שם בתור משהו נפלא, היא אהבה את הטבע ואת השקט הנפשי שהיה שם. היא נהנית לראות מקום שבו כל השכנים מכירים זה את זה וחברים זה של זה. בתרבות הגיאורגית אז זה היה מקובל מאוד והכפר נחשב למשפחה אחת גדולה. בעיקר מה שהיא אהבה במקום הוא האנשים עצמם אשר היו חמים ונחמדים, כנים וישרים.

היא עד היום לא מתחברת לחיים העירוניים בו כולם בלחץ של זמן והיחסים בין בני האדם קרים. היא עבדה בתור מורה פרטית לפסנתר והטבע היפהפה של הכפר הביא לה את המוזה להמשיך ולנגן. בגיל 10 אני ביקרתי בכפר למשך חודש ואני הבנתי את משמעות המקום ואת היופי שלו. הבנתי למה סבתא שלי עזבה את החיים המודרניים בעיר ועברה לשם, לפיה לא הדברים הגדולים והיוקרתיים הם אלה שמשכו את תשומת ליבה אלא הדברים הפשוטים אשר בהם חבויים דברים מיוחדים הרבה יותר, היא אוהבת עד היום להביע חום ואהבה, לספר את סיפוריה ולדון על מגוון נושאים. את כל אלו אני אומר כדי להדגיש כי המשפחה בשביל סבתא שלי הוא מעל ומעבר ולמענה היא גם מוכנה להקריב את הכל.

העלייה

כאשר סבתא עזבה לכפר, משפחתה עלתה לישראל והחלו שם חיים חדשים. בשנת 1994 התרחשה בגיאורגיה מלחמת אזרחים, לכן סבתא שלי ואבי עלו למדינת ישראל ואת פניהם קיבלו המשפחה שם.עם עלייתם הם החלו לעבוד וללמוד את השפה העברית כדי להתחבר לקהילה. פה בישראל היא התאחדה עם אחותה הגדולה לאה ובעזרתם הם התרגלו למקום. סבתא שלי עבדה במפעל לאלקטרוניקה ועקב היותה חברותית מאוד היא התחבבה על העובדים במקום והתחברה אליהם בקלות.

 

לסיפור המלא של סבתא מננה רחל

הזוית האישית

שמי דוד גגנידזה, אני לומד בבית הספר: מדעים ואמנויות, בכתה יא בנהריה ומביא את סיפורה של סבתי על חייה בגיאורגיה.

מילון

קונסרבטוריון
מוסד ללימודי מוזיקה

ציטוטים

”היא עד היום לא מתחברת לחיים העירוניים“