מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים בארץ לאחר העליה מפרס

רחל ונהוראי במפגש הפתיחה
רחל יחזקאל בצעירותה
רחל שוהם מספרת על החיים במעברה.

שמי רחל שוהם. נולדתי בפרס בשנת 1952 בעיר טֶהֱרָאן. ואז עלינו לארץ. גרנו בעפולה במעברה.
קיבלנו דירה שהיא פחות מצריף. לא היה מים, לא היה חשמל וגם לא שירותים. לא היה כבישים, לא היה אוכל, ולא הייתה עבודה.
הורי היו מלקטים חיטה, מדליקים מקלות באש ושמים על זה קופסה ובו חיטה ומבשלים ואכלנו. כשהיינו הולכים לישון. היינו נרטבים כי בגג הפחון היו חורים והגשם דלף עלינו וככה זה היה יום יום עד שהורי קנו בית. הבית היה מקרשים.
בגיל 5 הייתי יוצאת עם אחי שגדול ממני בשלוש שנים לצוד צפרדעים, מכרנו את הצפרדעים למרפאות ומזה עשו פניצילין וככה היינו מרוויחים כסף על מנת להתקיים. אימא שלי גם הייתה יוצאת לקטוף תפוחים.
 
בשבתות חילקתי קרח לשכני וקיבלתי כסף. החיים היו מאוד קשים אבל אף פעם הורי לא התלוננו. בשבתות הלכנו לבית כנסת. חיכינו כל ליל שבת לבוקר. אם הייתה חתונה היו מחלקים סוכריות ואנו היינו אוכלים ונהנים ומאוד שמחים. אחר-כך עברנו לתל אביב והלכנו לבית ספר וגרנו בדירה שהיא הייתה בנויה. היה לנו חשמל, היה לנו מים.
 
בגיל 17 התחתנתי והפכתי למשפחת יחזקאל . נולדו לי חמישה ילדים ששמותיהם גדי, שרון ,ערן ,עליזה ועינת. הבן הבכור של עינת הוא נהוראי, נכדי שיחד אתו אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר עציון בתל אביב. במהלך המפגשים סיפרתי לו את סיפורי ויחד תיעדנו את הסיפור.
 
העשרה
טֶהֱרָאן: "טֶהֱרָאן היא בירת איראן והעיר הגדולה ביותר בה, הממוקמת לרגלי רכס הרי אלבורז ונמצאת במרכזו של מחוז טהראן. העיר מהווה את המרכז הפוליטי, הכלכלי והחברתי של המדינה. יותר ממחצית התעשייה האיראנית מבוססת בטהראן". 
מורה מובילת תכנית, אסתי נדיר
מדריכה יישובית ליאורה כהן
תשע"ו 

מילון

טֶהֱרָאן
טֶהֱרָאן היא בירת איראן והעיר הגדולה ביותר בה, הממוקמת לרגלי רכס הרי אלבורז ונמצאת במרכזו של מחוז טהראן. העיר מהווה את המרכז הפוליטי, הכלכלי והחברתי של המדינה. יותר ממחצית התעשייה האיראנית מבוססת בטהראן.

מעברה
מחנה עולים

ציטוטים

”"הכל דבש"“