מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ההתיישבות באשדוד א' (כיום בית עזרא)

סבא רחמים גבאי ותומר רחבי
סבא רחמים גבאי
ימים ראשונים במושב בית עזרא

הגענו לארץ מפרס – אמי צלחה, אבי יהושע, אני רחמים (סביח) אחיי שמשון (נג'י) ומשה (סעיד). לקחו אותנו למעברת בית ליד.

לאחר חודשיים, בתאריך ה-30.3.1950, הגענו למושב בית עזרא. התיישבנו באוהלים ללא חשמל, ללא כבישים. לתאורה השתמשו בעששית ופנסי רוח. הילדים למדו בתוך אוהלים. בשנה הראשונה הגיעו בעלי מקצוע ולימדו את חברי המושב איך לבנות וליצוק בלוקים. במשך השנה הראשונה גמרו לבנות את הבתים. הבתים היו בתים קטנים של 24 מ"ר לכל משפחה. חברי המושב עברו לבתי קבע בלי חשמל וללא מים זורמים בבתים. המושב חובר לרשת החשמל בתאריך 28.8.1955.

אחרי שהמשפחות עברו לבתי הקבע, הגיעו מדריכים חקלאיים ולימדו את החקלאים לעבד את האדמה. הסוכנות היהודית ותנועת המושבים סיפקו את חומרי הדישון וחומרי ההדברה. כל שתי משפחות קיבלו פרד או סוס, קיבלו גם מחרשה ועגלה ששימשה להובלה. כל מושב קיבל משאית. המשאית שימשה להובלה, כמו כן שימשה לפינוי חולים לבית חולים וגם יולדות.

פעם בשבוע היה מגיעה רופא למושב והיה בודק את החולים. כאשר נגמר היום, האחות הייתה מרכזת את כל מרשמי התרופות. למחרת המשאית הייתה נוסעת לקופת חולים ברחובות ומביאה את כל התרופות והתחבושות לחולים.

המשאית הייתה כלי הרכב היחיד שהיה משמש את התושבים. פעם בשבוע היו נוסעים במוצאי שבת לאשקלון כדי לראות סרט.

לאחר שעברו לבתים, חברי המושב התחילו לבנות את המבנים הציבורים: בית העם, בית כנסת, בית ספר. כל המבנים היו מבנים קטנים.

בבית הספר היו שתי כיתות, שבכל כיתה היו שתי שכבות (בכיתה הראשונה למדו כיתות א' – ב' ובכיתה השנייה למדו כיתות ג' – ד'). המורה שלימד כיתה אחת כתב להם תרגילים על חצי לוח ועבר לכתוב על חצי הלוח השני לכיתה השנייה. אחרי שלוש שנים שלמדו הילדים בבית הספר הזה במושב בית עזרא, במשרד החינוך החליטו שיהיה בית ספר אזורי במושב אמונים. הנקרא כיום רגבים.

כדי להגיע לבית הספר לא הייתה הסעה (כלי רכב), אז היינו מגיעים לבית הספר עם סוס ועגלה. בסוף הלימודים החזירו אותנו עם אותו הסוס והעגלה. לאחר כמה חדשים הגיעה משאית ששימשה להסעה לבית הספר. ולאחר שנה ההסעות היו על ידי אוטובוסים.

בסוכנות היהודית החליטו ללמד את חברי המושב לגדל גידולים חקלאיים. הגידול הראשון שגידלו הוא טבק. כל חבר היה מוריד את העלים שהיו מוכנים וייבש אותם. פעם בשבועיים הייתה עוברת משאית של חברת "דובק", העובדים היו שוקלים את עליי הטבק ומשלמים למגדלים.

בתמונות – כלים שימושיים מן העבר בבית עזרא:

 

הזוית האישית

תומר: היה לי מאד כיף להיות איתך וללמוד ממך על סיפורי הילדות שלך.

סבא רחמים: תכנית זו הינה תכנית חשובה ומשמעותית. במהלך המפגשים התרגשתי, שמחתי, התמלאתי גאווה ואושר רב, על הזכות שניתנה לי לספר את סיפור העלייה שלי לארץ, סיפור שעבורי הוא מורשת שיש להנחיל לדורות הבאים.

מילון

כרמאנשאה
עיר באירן

ציטוטים

”היינו מגיעים לבית הספר עם סוס ועגלה.“