מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ההתחלה של סבא רוני דיין

אני וסבא
כרטיס חבר של סבא רבא 1943
סבא שלי מוביל את תוכנית התקשוב במדינת ישראל

הראל דיין, ביה"ס קורצ'אק, רמת גן, מביא את סיפורו של סבו, רוני דיין. סבא רוני דיין מספר על ילדותו ועבודתו:

נולדתי בירושלים בתאריך 11.6.1951, להורי יעקב ובתיה דיין. סבא רבא שלי וסבתא רבתא שלי נדדו מאוקראינה ובדרכם לארץ נעצרו בעיר איזמיר שבטורקיה ואבא שלי נולד שם. לאחר תקופה עלו לארץ ישראל בשנת 1918. אמי עלתה מהעיר חאלב שבסוריה. המשפחה היגיעה לארץ בשנת 1927, במסע רגלי מפרך, בתנאים קשים, במסע דרך ההרים עד ההגעה לישראל.

הורי, יעקב ובתיה, סבא רבא וסבתא רבתא של הראל הכירו בארץ ישראל והתחתנו בשנת 1942 בירושלים. נולדו להם חמישה בנים, אני בן הזקונים במשפחה. אמא הייתה עקרת בית, כנהוג באותם הימים, וגידלה באהבה רבה את בניה. אבא היה אחראי על בארות המים בירושלים, בתקופת המנדט הבריטי. אני זוכר שלאחר שיחרור ירושלים הוא הראה לי את משרדו, שהיה ממוקם ממש בשער יפו בעיר העתיקה שבירושלים. בהמשך לאחר מלחמת העצמאות עבר משרדו לבניין משרד הבריאות מול שוק מחנה יהודה.

היינו משפחה שורשית בירושלים. במהלך השנים עברנו לגור בכמה משכונותיה. נולדתי בשכונת ימין משה, ולאחר מכן הגענו לבית שהיו לו שתי כניסות האחת מרחוב רש"י והשנייה מרחוב רבנו תם. למדתי בבתי הספר בירושלים בביה"ס היסודי ובתיכון. תחביבי במשך כל השנים הייתה לנושא התעופה, הייתי חבר בגדנ"ע אוויר, בכתה יא' ו– י"ב, הטיסו אותנו כחלק מתרגולי אימון מכין לקורס טייס. אהבת התעופה שלי עברה כנראה בירושה לבני טל ורועי. אביו של הראל מטיס עד היום מטוסים פרטיים.

בדיחה שעברה בין החברים שלנו, מספרת כי בשבת טרם פריצת מלחמת ששת הימים, הטיסן שאני הטסתי ברחבה של בניני האומה היום, הלך לאיבוד, כנראה נחת בעיר העתיקה וזו כנראה הייתה העילה לפרוץ המלחמה כעבור יומיים…..

בצבא שרתתי בחיל הקשר בתפקידים שונים. חלק מתפקידנו היו סודיים וחסויים ויסופרו אולי ביום מן הימים בעתיד. עם שחרורי, התחלתי ללמוד בטכניון בחיפה, אהבתי מאוד כימיה ובחרתי בתחום ההנדסה הכימית, אולם כעבור סמסטר עברתי לתחום החשמל והאלקטרוניקה.

במהלך לימודי הכרתי את עליזה, אשתי, סבתא של הראל. התחתנו וגרנו במעונות הסטודנטים של הטכניון בחיפה. בשנת 1977 נולד בננו הבכור טל. הראל נכדי, טל אביך, נולד בשעה משמעותית בהיסטוריה של מדינת ישראל. בתאריך 19.11.1977, הוא הגיח לעולם בדיוק בשעה 9:00 בערב, בדיוק כשהנשיא סאדאת פתח את דלת המטוס על קרקע של מדינת ישראל. ביקור הנשיא סאדאת שסלל את הדרך לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים.  שבע שנים לאחר מכן נולד בננו, בן הזקונים רועי.

לאחר לידתו של טל בכורנו עברנו מחיפה לגור בחדרה, המעבר היה בעקבות עבודתי בתחנת הכוח שבחדרה. שנה לאחר מכן בעקבות עבודתה של סבתא שלך עליזה, עברנו לגור בכפר הנוער אלוני יצחק, הממוקם באזור שמורת טבע קסומה, שזורה בצמחים ופורחת כל השנה. כ– 20 שנה גרנו באלוני יצחק, שם גדל אביך טל והדוד רועי.

התחנה הבאה בסיפור משפחתנו היא העיר הרצליה אליה עברנו עם קבלת תפקידי החדש כמנהל אגף במשרד החינוך.

תכנית התקשוב הלאומית במשרד החינוך

כך הכל התחיל….

כחלק מעבודתי בתעשייה, הקמתי מערכות תקשוב בקיבוצים. בקיבוץ עין שמר ביקשו ממני למחשב את החממה, שבה לימדו את התלמידים את רזי תפעולה של החממה. הקמתי שם את מערכת המחשוב לחממה, שמאז הפך שמה ל"חממה המתוקשבת". מיזם זה איתגר מאוד בזמנו, את חברת IBM, החממה הייתה מודל שחברת IBM תמכה בו ותרמה את ציוד המחשוב למיזם. ביקרתי בעין שמר לפני כשלוש שנים, כשביקרתי במקום שמחתי לראות שהחממה המתוקשבת עדיין פעילה.

מודל החממה המתוקשבת בתערוכת חינוך 1996

באחד מביקורי מנכ"ל משרד החינוך, בקיבוץ עין שמר, הוא ביקר בחממה המתוקשבת ושאל: "מי פיתח את המערכת הממוחשבת הלימודית?" סיפרו לו עלי ולאחר המפגש שלו איתי, קבלתי את הצעתו להצטרף לעבודה במשרד החינוך.

הגעתי למשרד החינוך כמפקח ומייעץ בתחום שילוב התקשוב בהוראה. עסקנו בקידום לימודי מדעי המחשב שהיו במשרד החינוך בראשית דרכם, היו השתלמויות קצרות אך לא הייתה אז תכנית הכשרה מובנית וכוללת. והתחלתי בהכנת תכניות להכשרת מורים להוראת המחשב. בנינו את המסלולי הלמידה הראשונים  להכשרת מורים מדופלמים להוראת לימודי המחשב. מאז, 1990 ועד היום  2018 אני מוביל בתפקידי את שילוב המחשב בהוראה במערכת החינוך.

את תכנית התקשוב במשרד החינוך, ניתן לחלק את התכנית למספר תקופות משמעותיות: החל משנת 1991 כנקודת ציון ראשונה, בה שימשתי בתפקיד רכז ועדת המחשבים, שהתוותה את תכנית התקשוב הלאומית הראשונה במשרד החינוך. קדמו לה תכניות קטנות בהיקפן שלא נתנו מענה באופן מערכתי וכולל.

בשנת 1995 הוחלט במשרד החינוך, ליישם את תכנית התקשוב ברמה לאומית. זו הייתה הפעם הראשונה בה תוקצבו בתי ספר לנושא זה ברמה ארצית, ועפ"י שכבות גיל. משנת 1995, במהלך השנים היו עדכונים לתכנית: תכנית התקשוב שלב א' עד שלב ה' – בהם נעשו עדכונים, שינויים והתאמות בהדרגה עפ"י התקדמות התקשוב והצרכים של מערכת החינוך.

בשנת 2009 הוקמה שוב ועדה בה נדונו מחדש צרכי התקשוב במערכת החינוך. ממצאי וועדת המומחים נדונו בכנסת ויחד עם האוצר הוחלט לצאת לתכנית לאומית חדשה שנקראה תכנית לקידום "מיומנויות המאה ה- 21". תכנית זו נמשכת משנת 2009  כתשע שנים, עד היום ומיושמים בה חידושים ושיפורים מידי שנה. חידושים משמעותיים שמשנים היום מהותית את פני ההוראה והלמידה. הלמידה מותאמת להכשרת התלמיד כבוגר ערכי הרוכש במהלך לימודיו את הידע והמיומנויות הנדרשים לחיים במאה ה-21.

תכנית הקשר הרב דורי

היום אני יושב יחד עם נכדי, הראל ומעלה את סיפורי במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי", זוהי סגירת מעגל מעניינת והזדמנות לספר על גלגולה של תכנית ערכית זו. בשנת 1999 נולד פיילוט מיזם חדש שהביאה פרופ' עדנה אפק לאגף המכללות במשרד החינוך, הועלה בו הרעיון שהתלמידים ינחו את המבוגרים ברזי המחשוב. הפיילוט החל בבית הספר אלון במטה יהודה, תחת פיקוחה של הגב' גילה מוניקנדם ז"ל, מפקחת יישומי מחשב של מחוז ירושלים, במינהל מדע וטכנולוגיה.

תמי גרין שהייתה אז בצוות המוביל של תכנית התקשוב הלאומית, במינהל מדע וטכנולוגיה, ראתה את הפוטנציאל הגלום ברעיון זה ומאז אימצה את התכנית והובילה אותה במהלך השנים, בשיתוף יחידות שונות במשרד החינוך: האגף לחינוך מבוגרים ואגף מורשת. התכנית עברה גלגולים רבים ובשנת 2010, הובילה לשיתוף פעולה משמעותי בו נמצאת התכנית היום. שיתוף פעולה בין משרד החינוך, המשרד לאזרחים ותיקים שהיום נקרא המשרד לשיוויון חברתי ובית התפוצות. 18 שנות פעילות של תכנית ערכית בה התלמידים מיומני החדשנות הטכנולוגית תורמים את תרומתם והאזרחים הוותיקים מביאים את סיפורי המורשת המועלים למאגר הסיפורים שנשמר בבית התפוצות, מוזיאון העם היהודי לדורות הבאים.

הזוית האישית

הראל: היה תענוג עם סבא. אני שמח שהוא הגיע ושמחתי לשמוע את סיפורו. סבא שמח להשתתף בתכנית שהיה שותף לה כל השנים.

אני וסבא מתעדים את סיפורו ומעלים למאגר סיפורי מורשת של תכנית הקשר הרב דורי בבית התפוצות

 

מילון

מנדט בריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט. הבריטים שלטו בארץ ישראל (פלשתינה) בין קיץ 1917 למאי 1948. ויקיפדיה

ציטוטים

”איזה שלב עברת במשחק?“