מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ההיסטוריה שלי – רינה כהן מורה לנהיגה

אני ונכד איתי
סבתא רינה בנעוריה
נולדה בשנת- 1939 בישראל בירושלים.

ילדות
אני נולדתי בשנת 1939 לאמא שנשארה לבד בארץ כי אבא שמע על פרוץ מלחמת העולם השנייה ונסע לפולין להציל את משפחתו (הוא נולד בפולין וחי שם עד שעלה לישראל בשנת 1937) ומאחר ואמא נשארה לבד היה לה קשה לגדל אותי כי היא הייתה צריכה לעבוד ולכן גדלתי במוסדות עד גיל 8. באותה שנה אבא חזר מהמלחמה, ועברנו לגור אמא ואבא בייחד בבת-גלים שבחיפה. אחרי שנתיים הם התגרשו ואז עברתי לחיות בקיבוץ שמיר.
 
קיבוץ
גדלתי במוסד החינוכי של הקיבוץ שהיה מורכב מארבעה קיבוצים, ניהלנו חיי חברה שכללו לימודים ופעילויות שונות ללא ההורים וזה התנהל עם מדריך חברתי ומורים. היינו קמים בבוקר ודואגים לעצמינו למקלחות ולארוחת בוקר ולאחר מכן הלכנו ללימודים עד הצהרים, הלכנו לאכול ארוחת צהריים. ולאחר מכן עבדנו כשעתיים כל יום, כל אחד מהילדים בעבודה אחרת. אני עבדתי רוב הזמן בטיפול בילדים הקטנים של הקיבוץ. היו תקופות שיצאנו כל הכיתה לעבודה משותפת, למשל: יצאנו לשדה לאסוף תפוחי אדמה שהבשילו. או קטיף תפוחי עץ שהבשילו. לאחר מכן היינו חוזרים לחדרים שלנו במוסד למנוחה, לארוחת ערב ופעילויות שונות בערב, כמו למשל פעילות של תנועת נוער ופעילות חברתית, היינו גם יוצאים לטיולים משותפים בארץ, ולמחנות קיץ. כך למדנו להכיר את ארצנו היפה. למדנו שירי ארץ ישראל היפים. והיינו גם יושבים מסביב למדורה, צולים תפוחי אדמה בתוך המדורה ובינתיים היינו משחקים משחקי חברה ושרים.
 
מקצוע
עיסוק בעקבות בקשה של משרד החינוך ללמד נהיגה בכיתות י"א ברחבי הארץ ומאחר והייתי מדריכה במועצה הלאומית למניעת תאונות דרכים, נעניתי לבקשה והלכתי לקורס מורי נהיגה לאחר שנתיים של לימודים ועמידה במבחנים קיבלתי את רישיון ההוראה והתחלתי ללמד נהיגה באופן פרטי (כי הוראת הנהיגה לא נכללה בתוכנית הלמידה בבית הספר) ומאז ועד היום אני מורה לנהיגה.
 
תשע"ו 
 

מילון

ג'וחה
ילד חמוד או שובב

ציטוטים

”מכינים שיעורים גם בקיבוץ, לא הכל כיף“