מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ההימלטות של סבתא חנה ומשפחתה מרומניה

יולי עם סבתא חנה
חנה בצעירותה
הסיפור מתרכז בתהליך העלייה הדרמטי של סבתא חנה (אני) מרומניה ושלבי הקליטה הראשונים בארץ

שמי חנה אבל שמי האמיתי הוא אני. נולדתי ברומניה בשנת 1947.

באותה עת כל משפחתנו כבר עלתה ארצה. למרבה השמחה קיבלנו אישור יצאה אבל… אבא שלי היה באותו זמן מבוקש על ידי המשטרה  בגלל הלשנה. ככה זה היה באותה תקופה. אחד הלשין על השני. אבא הסתתר בהרים ובאותה עת אימא עשתה לבד את כל הנדרש כדי שנוכל לעזוב את רומניה. הייתה תקופה קשה ובעיקר מפחידה.

במסגרת ההכנות לעלייה נדרשו הכנות רבות: מכירת הדירה, אריזות, אישורים מסוגים שונים, דרכון, ועוד. גם הפרידה מחברים טובים והכל בסודיות.

הגיע היום בו היינו אמורים לנסוע. הגענו, אימא, אחותי ואני לרכבת, נכנסנו לתא הרכבת ופתאום אבא שלי הגיע מהמסתור.כל הנסיעה עד וינה היינו בטוחים שהמשטרה תגיע לרכבת ותאסור את אבי. וראה איזה פלא… הגענו לוינה, הסוכנות היהודית חיכו לנו וידענו שניצלנו. אנחנו סוף סוף בדרך לארץ ישראל.

בצעירותי

 

בינתים עד הטיסה טילנו בוינה היפה והמיחדת ואני זוכרת במיוחד את גלגל הענק שנקרא "פראטר".

בחנוכה, 1958 עלינו למטוס של אל-על וההתרגשות הייתה ענקית. הגענו לשדה התעופה לוד ירדנו במדרגות ואבי נפל על בירכיו כדי לאמור שהגיענו לזמן הזה. חיכו לנו קרובי משפחה סבתא, סבא, דודה, דוד שלא ראינו שנים רבות. כולם בכו ושמחו. הלכנו לבית של סבא וסבתא בכפר סבא. הבית היה צנוע, אבל הגינה הייתה ענקית ומלאה פירות פרי הדר. איזה כיף לקטוף תפוז מין העץ ולאכול. אני הייתי יותר ביישנית ולכן למדתי את השפה העברית לאט ובחשש. אחותי הקטנה שהייתה אז בת ארבע דיברה עיברית כמעט מיד ושיחקה עם הילדים בשכונה.

בסביבות חג הפסח הצטרפתי סוף סוף לבית ספר הכל היה מוזר. היו רק בנות בכיתה בכל בוקר עמדו התנדנדו והשמיעו קולות בקיצור זה היה בית ספר דתי וכל בוקר הבנות התפללו וכמובן שלי זה היה מוזר ביותר.

לא אהבתי ללכת לבית הספר ולא יצרתי קשר עם חברות העדפתי לנסוע למשפחה בחיפה ופינקו אותי מאוד בחופש הגדול סוף סוף נכנסנו לדירתנו בבת ים .זו היתה סביבה של עולים חדשים ובה הרגשתי הרבה יותר טוב .עם תחילת שנת הלימודים כבר ידעתי עברית והשתלבתי בכיתה ובלימודים. במקביל יצרתי חברויות חדשות והיתה לנו פעילות חברתית שמחה.

לסיכום העלייה שלנו לארץ הייתה מלווה באושר ותקווה גדולה לחיים חופשיים בארץ שאליה כל כך התגעגענו למדתי, היתי בצבא, התחתנתי והקמתי משפחה מקסימה, יחד עם זאת עדיין גם אחרי שנים כה רבות, לפעמים אני מרגישה שונה מין סביבתי.

יולי הקשר הרב דורי – מצגת

הזוית האישית

יולי קרסו: היה לנו מאוד מהנה להיות יחד ולצור סיפור על חיי סבתא.

מילון

העלייה לא פשוטה
תהליך העליה של סבתא ומשפחתה היה מפחיד והסתיים בטוב.

ציטוטים

”בפסח הצטרפתי לבית ספר היה מוזר. זה היה בית ספר דתי והבנות התפללו כל יום “