מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הגשמתי את חלומי

סבתא דליה ונכדתה חנה במפגש
הצריף בו גדלתי
כשבניתי את ביתי ומשפחתי, הגשמתי את חלומי. ברוך השם לילדיי לא היה חסר דבר

שמי דליה אמסלם (גואטה לפני נישואיי) נולדתי בישראל בשנת 1961.

גדלתי בבית שלא היה בו הרבה כסף, הוריי עלו לארץ, ולאחר עלייתם גרו במעברה בצריף קטן וללא תנאים,  הם הסתפקו במועט וחיו בצמצום גדול.

בילדותי הייתה לי חברה עשירה, שלמשפחתה היה המון כסף וכל פעם שהיינו הולכים לבית שלה היא הייתה מנגנת על הפסנתר, ומספרת לי על לימודי הפסנתר, וכמה שזה כיף לנגן וכמה שהיא אוהבת מוזיקה… אולם, להוריי לא היה כסף לא ללימודי מוזיקה ולא לפסנתר… תמיד חלמתי, שכשאהיה גדולה ויהיו לי ילדים יהיה לי פסנתר בבית, וילדיי ילמדו מוזיקה.

במשך השנים, למרות שלא היה להוריי כסף וחיינו בצריף, בתנאים קשים ולא טובים, הייתי תלמידה מצטיינת, למדתי למופת, למדתי הוראה והיום ב"ה, אני מורה בתיכון, מגישה לבגרויות, מאמנת הורים וילדים ועוזרת להרבה אנשים.

כתבה בעיתון

כשבניתי את ביתי ומשפחתי, הגשמתי את חלומי. ברוך השם לילדיי לא היה חסר דבר, הכול יכולתי להעניק להם בשפע ב"ה, כמובן שגם קניתי להם פסנתר. וכל אחד מילדיי למד מוזיקה בכלים שונים, וכיום כל ילדיי, כולל ניצה – אימא של חנהל'ה נכדתי היקרה – מנגנים על פסנתר ועל כלים נוספים.

הבית שבו גידלתי את ילדי

הזוית האישית

דליה אמסלם השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתה חנה הלוי.

מילון

מעברה
או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים .

ציטוטים

”מודה לה' שנתן לי את האפשרות להעניק לילדיי את מה שהוריי לא יכלו לתת לנו.“