מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הגרמנים באים! הגרמנים באים!

סבא אלכס ויקי ואני
אלכס ואמו
שריפה בתחנת הדלק - הכל בער !

נולדתי בשנת 1938, שנה לפני  מלחמת העולם השנייה, בפריז צרפת.
 
שנה וחצי לאחר מכן כבשו צבאות הנאצים את צרפת ונכנסו לפריז. מספר חודשים לפני כן ברחו הורי לדרום צרפת. בנסותו להימלט ממשטר וישי ששיתף פעולה עם הנאצים איבד אבי את חייו. לאחר מכן ברחה אמי יחד איתי ועם אומנת רוסיה (שהייתה בת בית) לכפר קטן בהרים שבדרום צרפת.
 
היינו המשפחה היהודייה היחידה בכפר,  בהרי דרום צרפת, דבר שלאחר שנים התברר שהציל את חיינו. זאת מכיוון שבכפרים אחרים בסביבה שבהם היו כמה עשרות של משפחות יהודיות, הם הוסגרו כולם למשטר הנאצי הושמדו, נעלמו מתחת לפני האדמה. הכפר בו התחבאנו היה מאוד קטן והרחק בהרים, הצבא הגרמני לא הגיע לשם.
 
מאותה סיבה, בדידותו וריחוקו של הכפר הרחק בתוך ההרים, הביא לכך שתנועת ההתנגדות הצרפתית למשטר הנאצי שנקראת-maquis, החביאה נשק ותחמושת בתחנת הדלק היחידה בכפר. בשלב מסוים באמצע המלחמה מישהו הלשין על כך והדבר נודע לגרמנים. מספר ימים לאחר מכן שלחו הגרמנים כוח משימה שכלל מספר אופנועים עם סירה 2 משאיות עם חיילים ומשוריין. הכפריים זיהו אותם מרחוק עוד לפני שהגיעו לכפר ומיד עברה השמועה מפה לאוזן: "הגרמנים באים", "הגרמנים באים" !
 
תנועת ההתנגדות המאקי "מאקי (מצרפתית Maquis) היו קבוצות אלו היו בתחילה צרפתים שנמלטו להרים כדי לא להתגייס למשטר צרפת של וישי לעבודות כפייה שישרתו את הכובש הגרמני. תוך כדי המאמצים לא להיתפס ולהישלח לעבודות כפייה בגרמניה על ידי השלטונות, הם החלו להתארגן, בהתחלה במאמץ להישאר חופשיים, ובהמשך החלו להיות פעילים כקבוצות הלוחמות ומתנגדות למשטר וישי ולגרמנים. השם מאקי (Maquis) לקוח משמהּ של צורת פני השטח שבו התחבאו קבוצות אלה: חורש ים תיכוני גבוה יחסית, תצורה צפופה של עצים קטנים מרובי גזעים יחד עם שיחים גבוהים ונמוכים"
 
כשזה קרה שיחקתי במרחק של כחצי קילומטר מהבית ומיד התחלתי לרוץ חזרה הביתה. בדרך ראיתי שני חיילים גרמנים עוברים מבית לבית. הפחד המריץ אותי לרוץ עוד יותר מהר. כשהגעתי הביתה אמי אמרה שחייבים ללכת להתחבא מחוץ לכפר. יצאנו מהבית והלכנו מהר לחווה בודדת מחוץ לכפר ושם התחבאנו או במרתף או בעליית הגג. יחד איתנו במחבוא הייתה עוד אישה יהודייה מאוד מבוהלת. כשהיינו במרתף היא הייתה אומרת שכדאי לעלות לעליית הגג. עלינו לעליית הגג ואז היא שוב אמרה, שאולי יותר בטוח לרדת למרתף וככה עלינו וירדנו מספר פעמים במשך היום. דבר ששיעשע אותי מאוד והפיג את השעמום שלי.
 
לקראת הערב עברה השמועה שהגרמנים עזבו. יצאנו לאט לאט מהמחבוא והלכנו הביתה. כשהגענו סיפרו לנו הכפריים שהגרמנים חיפשו את מפתחות תחנת הדלק אצל המשפחות השונות בכפר ולאחר חקירה קצרה מצאו אותם. הם ניגשו לתחנת הדלק, שפכו קצת דלק על הרצפה והבעירו הכל. כתוצאה מכך החלו המיכלים התת קרקעיים לבעור בעוצמה רבה והלהבות עלו לגובה של כ-25 מטר.
 
הלכנו מיד לראות זאת ואז ראינו את המחזה המוזר הבא: כל אנשי הכפר עומדים מסביב לבערה ואף אחד לא עושה כלום כדי לכבות אותה. כולם עומדים עם ידיים בכיסים וצופים בשרפה הענקית כאילו היא מדורת ל"ג בעומר. התפלאנו על התנהגותם והם הסבירו לנו, הכפריים שהגרמנים אמרו שהם יחזרו לבדוק אם תחנת הדלק נשרפה עד היסוד. במידה וימצאו שכיבו אותה לפני כן הם ישרפו את כל הכפר.
 
כחצי שנה לאחר מכן, כנראה בשנת 1944, הופיעו בכפר לוחמים מה-maquis, כשהם מובילים פלוגה שלמה של שבויים אוקראינים אשר גויסו לצבא הגרמני. המקום היחידי שבו ניתן היה לאחסן שבויים אלו היה בבית הספר. כתוצאה מכך ילדי הכפר ואני ביניהם זכו לחופשה ממושכת.
 
אלה תמונות זיכרון מחוויות מלחמת העולם שלי.

מילון

מאקי
maquis המאקי היו ארגון שנלחם במשטר וישי בצרפת במהלך מלחמת העולם השנייה.

ציטוטים

”הכפריים זיהו אותם מרחוק עוד לפני שהגיעו לכפר ומיד עברה השמועה מפה לאוזן: "הגרמנים באים"“