מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הגעגועים לציון

דבורה בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר גרץ
אמה של דבורה
סיפורה של סבתא דבורה

בני משפחת נחום נולדו במגנסיה שבטורקיה ועברו לאיזמיר. להורים של אבא, סבתא בכורה וסבא יהודה, נולדו שני בנים וארבע בנות. לצערי לא הכרתי את הורי אימא שנפטרו.

סבא יהודה חיתן את שלוש בנותיו בטוניס, כדי שיתחתנו עם יהודים אך לא מקרב הקהילה עצמה, בשל החשש לנישואין עם קרובי משפחה. בת הזקונים, קלר, נשארה עם ההורים. עם נישואיי, הוריי ישראל בכור ואסתר, חיו ביחד עם סבא וסבתא ודודה קלר.

 

המשפחה הייתה מסורתית אך ליברלית. בשנת 1931 סבא, סבתא ,הוריי ואחי הבכור יצחק עלו לרגל לביקור בארץ ישראל. בעת ביקורם בירושלים, נרשמו בספר הזהב של "הקרן הקיימת" וקיבלו תעודה. בני משפחתי הכירו את משה דוד גאון (אבא של יהורם גאון), שהגיע מירושלים לאיזמיר. בשנים 1921 עד 1930 הוא ניהל תלמוד תורה באיזמיר וכן אירגן שיעורי ערב לעברית, בפרברי איזמיר. לאור הידידות ביניהם, החליטו הוריי ומשפחתי, כולל הדודה קלר, לעלות לארץ בשנת 1935. היות ובעת שהיו עולי רגל הגיעו באנייה, החליטו עשר משפחות וביניהן משפחתי ואני בת השנה לצאת למסע לארץ ישראל בכרכרות, וזאת כדי לא לחלל את השבת. הגענו לירושלים ביום פטירתו של הרב קוק ז"ל. בני משפחת גאון ניסו לעזור לנו להיקלט בירושלים אולם ללא הצלחה.

בירושלים נולדה לי אחות נוספת שאת שמה, ימימה, נתן מר משה דוד גאון. בירושלים חיתנו את אחות הזקונים של אבא, קלר, למשה סימן טוב. נולדו להם שני בנים: דוד ורמי. כל בני משפחת סימן טוב חיים היום בירושלים.

המשפחה המורחבת, אשר כללה עשר נפשות: סבא וסבתא, הורים שני בנים וארבע בנות – עברה לתל אביב. הבת הצעירה נולדה בתל אביב ומשה דוד גאון נתן גם לה את שמה, אביבה. המשפחה התיישבה בתל אביב בעזרת משפחת פוליטי, שהגיעה אף היא מטורקיה.

למדתי בבית הספר יבנה בתל אביב עד סוף כיתה ו'. אני זוכרת שכמעט כל התלמידים היו ילדי הארץ חוץ ממני. כיתות ז' ו-ח' העברתי בפנימיה באחוזה בחיפה. רוב הילדים היו ילידי הארץ, ובחלקם ניצולי שואה. טיילנו ברחבי הארץ. בכיתה ח' עזרנו בעבודות חקלאות בקיבוצים וכן עזרנו בעבודות ביצורים.

בכט בנובמבר 1947 היינו מרותקים לרדיו והקשבנו להצבעה באו"מ. בתום ההצבעה, בה החליטו על הקמת מדינה יהודית, יצאנו לרקוד בכיכר המרכזית באחוזה בכרמל, יחד עם כל התושבים, עד שעות הבוקר. ב-14 במאי 1948 ראינו את החלפת הדגלים בין בריטניה לישראל.

למדתי בתיכון חקלאי ב"משק הפועלות" בפתח תקווה. לאחר סיום לימודיי, עברתי לכפר הנוער בעין כרם, בניהולה של רחל ינאית בן צבי. עסקתי בניהול ענף הלול. בתום השנה התגייסתי לצה"ל. בתום השירות הצבאי נישאתי ועברנו לגור בחוות איבים בנגב הצפוני. החווה הוקמה בעקבות קריאתו של דוד בן גוריון ליישב את הנגב.

הגרעין הראשון בחווה הגיע מגבעות זייד (יוצאי דרום אמריקה), ולאחר הכשרתם הקימו את קיבוץ אור הנר. בקבוצה השנייה היו צעירים שהגיעו מחיפה ולימים הקימו את מושב ניר–חן בחבל לכיש. בשנים אלו ישובי האזור סבלו מפגיעות ומתקפות רבות של מחבלים (שכונו אז "פדאיון").

באוקטובר 1956 התקיים "מבצע קדש", הידוע גם כמלחמת סיני. בתקופה זו גם התגלה נפט בישראל, באזור חלץ (חוליקאת). בשנת 1960 עברתי לתל אביב והתחלתי לעבוד בתנועה הקיבוצית בענף הביטוח. סיימתי בפועל לעבוד בגיל 65. כיום אני מתנדבת ב"משען" ברמת אביב.

אני סבתא לשלושה נכדים: נאור, גלעד ונעם, וכן סבתא לשלושה נינים (כן ירבו): אייל, יונתן ועדי.

הזוית האישית

סיפורה של דבורה נמיר נחום תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר גרץ בתלאביב יפו בסיוע המורה המלווה עופרה ארליך

מילון

פדאיון
הפֶדַאיון הוא כינוי משותף לקבוצות טרור שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות פיגועי טרור החל מאמצע שנות ה-50 ועד שהוחלפו בארגוני הטרור הפלסטיניים באמצע שנות ה-60. (מתוך ויקיפדיה)

ציטוטים

”אביו של יהורם גאון נתן לשתי אחיותיי את שמותיהן“