מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הבריחה מהעיר לקיבוץ

רותם וסבתא דבורה
הרכבת של פעם
המעבר מקיבוץ אלונים לעיר רמת-גן

דבורה פרידמן מספרת על המעבר מהקיבוץ אלונים לעיר רמת – גן
 
"נוסד בשנת 1935 בקרית חרושת ע"י הנוער העובד ובתמיכתו של הקיבוץ המאוחד, בעקבות קריאתו של אלכסנדר זייד להקים קבוצת רועים…..בשנת 1936 הצטרפה קבוצה של עליית הנוער. זו הייתה הראשונה מבין חברות הנוער שעלתה מגרמניה וסיימה את הכשרתה בעין חרוד. היה זה הקיבוץ הראשון שהקימו חניכי עליית הנוער, והשלישי שהוקם ע"י הנוער העובד. עם הזמן הלך וגדל הקיבוץ והחלה בעיה של תעסוקה בקרב חבריו, יחד עם מחסור באדמות חקלאיות עבור ענפי הקיבוץ.

בינואר 1938 נחרשו אדמות קוסקוס (טבעון) במבצע התגייסות של טרקטורים רבים ושל עשרות זוגות בהמות שהגיעו מרבים מיישובי הצפון. באותה השנה עלו למקום הקבע, ל"תל קצקץ", כישוב חומה ומגדל. בתקופה הראשונה התפרנסו מעבודות חוץ במקומות מרוחקים יחסית, בנמל חיפה, נטיעות ביקנעם והנחת קו חשמל בואדי ערה.

באלונים שכן בסיסה של המחלקה הערבית של הפלמ"ח. בשנים 1943-1946 התמקם מטה הפלמ"ח באלונים והאזור שימש כמקום אימונים ומסתור של רבות מפלוגות הפלמ"ח בתקופות שונות.

בכ"א בסיוון תרצ"ח, 20 ביוני 1938, החלו חברי הקיבוץ להתיישב בקוסקוס תחתית (אזור הכניסה לקיבוץ של ימינו). במסגרת עליית חומה ומגדל הוקמה נקודה זו עם חומת אבנים ולא עם לוחות עץ וחצץ. ……בי"ב בתמוז תרצ"ח, 11 ביולי 1938 נרצח אלכסנדר זייד בדרכו לאסיפה בשייך אבריק. מספר חודשים לאחר מכן, בכ"ג בתשרי תרצ"ט, 18 באוקטובר 1938, הונחה אבן הפינה לחומה בנקודת הקבע על הגבעה ב"קוסקוס עילית". החומה הגנה על אוהלי המגורים, אוהל חדר האוכל, צריף המרפאה וטנק המים. מחוץ לחומה הוקם בית הביטחון (הבית הלבן) וחמש עמדות מבוצרות. מאוחר יותר הוקם מגדל השמירה באזור רמת הדסה לאבטחת הסביבה, וגם מגדל המים באלונים, המהווה עד היום את הסמל של הקיבוץ." (אתר קיבוץ אלונים)

" כשמלאו לי 11 שנים עברנו לגור מקיבוץ אלונים לעיר רמת גן. לא יכולתי להשלים עם זה וכל הזמן תכננתי איך לברוח חזרה לקיבוץ. ברמת גן לא הסכמתי ללכת לבית ספר, לא אכלתי ולא דיברתי עם הורי, חיים וצילה. רק אחי קובי, שהיה אז בן שמונה, היה איש סודי."

בוקר אחד לאחר שההורים יצאו לעבודה, אני ואחי, השארנו מכתב להורים שלא ידאגו ועלינו על אוטובוס שלקח אותנו לרכבת. עלי לציין שדוד שלי, איציק, אח של אבי, עבד ברכבת ישראל. היינו בטוחים שהצלחנו ב"בריחה", אך פתאום הופיע הדוד איציק, הוא הופיע מולנו ובלי מילים החזיר אותנו הביתה…..כך הסתיימה "בריחתנו"…
 
ההורים לא דיברו איתנו ולא הזכירו את המקרה. לא ויתרתי ואמרתי לאמי שאני רק רוצה לבקר את חברותי מהקיבוץ, זה עבד, אני ואמא שלי נסענו לבקר בקיבוץ אלונים. אחרי הביקור, אמא שלי חזרה לרמת גן, אך לא הצליחה להחזיר אותי ואני נשארתי  בקיבוץ ללא המשפחה  במשך עוד חצי שנה. לא הייתה מאושרת ממני…
 
יום אחד אמא הופיעה בקיבוץ ואמרה לי שאבא חולה מאד והוא מבקש שאבוא לראות אותו. בתחילה לא הסכמתי, כי באותם זמנים הדרך ארכה כשלוש שעות, אבל הייתי מאוד קשורה לאבא. אמא הציעה ואמרה: "בואי לקריית חיים", שם גרים חברים טובים של ההורים, ושם אבי מחכה לי. הסכמתי לעלות לאוטובוס ולהגיע לראות את אבא. למרבה אכזבתי לקחו אותי ישר בחזרה לרמת גן. נוכחתי לראות שאבי אינו חולה וסתם "עבדו" עלי.
לקח לי זמן רב לסלוח להם.

מילון

קיבוץ אלונים
"נוסד בשנת 1935 בקרית חרושת ע''י הנוער העובד ובתמיכתו של הקיבוץ המאוחד, בעקבות קריאתו של אלכסנדר זייד להקים קבוצת רועים.....בשנת 1936 הצטרפה קבוצה של עליית הנוער. זו הייתה הראשונה מבין חברות הנוער שעלתה מגרמניה וסיימה את הכשרתה בעין חרוד. היה זה הקיבוץ הראשון שהקימו חניכי עליית הנוער,עם הזמן הלך וגדל הקיבוץ והחלה בעיה של תעסוקה בקרב חבריו, יחד עם מחסור באדמות חקלאיות עבור ענפי הקיבוץ.

איש סוד
חבר קרוב שאפשר לספר לו הכל

ציטוטים

”הייתי מאוד קשורה לאבא“