מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הבן של הפרופסור והבת של הטבחית

רוני נכדתי ואני בצילום סלפי בבית ספר שלה
בעלי יוסי ואני בטיול ביערות קנדה
איך סבי וסבתי הכירו?

שמי רחל כורזים, נולדתי בשנת 1946, אני בת לשני הורים ניצולי שואה מהונגריה. הם הגיעו לארץ באניית המעפילים "מקס נורדאו". אני כבר הייתי בבטנה של אימא שלי ונולדתי כמה חודשים לאחר שהגיעו, בקבוצת גבע בעמק ישראל.

שירתתי בצה"ל כקצינה בבסיס ההדרכה לנשים ואחר כך נשלחתי במשלחת צה"ל למערב אפריקה. בהמשך הייתי גם שליחה של הסוכנות היהודית במונטראול קנדה. במשך חיי חייתי בארץ בחיפה, בירושלים והיום ביפו. למדתי באוניברסיטת חיפה את כל התארים שלי, כולל תואר ד"ר בחינוך יהודי. הייתי נשואה לפיטר מאיר שהוא אבי ילדיי, והיום אני נשואה ליוסי כורזים (קורושי).

הבן של הפרופסור והבת של הטבחית

אימא שלי נסעה באוטובוס הביתה אחרי יום עבודה לקריית טבעון ולפתע ראתה ילד לבוש בחליפה שקופץ בנימוס ונותן לה את מושבו. כשחזרה הביתה סיפרה לי על האירוע ואמרה: "זו בוודאי הייתה המשפחה של פרופסור קורושי שהגיע לארץ השבוע מבודפשט". זה קרה כשהייתי בכיתה ה'. את הילד שבינתיים כבר הפך להרבה פחות מנומס פגשתי שוב בכיתה ח'. התיידדנו מיד אבל רק אחרי שנתיים נהיינו חברים. כשפרופסור קורושי ואשתו הפיזיותרפיסטית שמעו שאימא שלי מבשלת אוכל (גם הונגרי) למסיבות ולאירועים, הם ביקשו שהיא תבשל גם להם – וכך היה. יוסי בנם היה בא לביתנו ויוצא עם קופסאות אוכל הונגרי עבור משפחתו. יוסי ואני אהבנו כבר אז לטייל ולשחות בים. אימא שלי שחששה, כנראה, להשאיר אותי לבד עם יוסי בטיולים ובים הצמידה לנו "שומרת" שהייתה אחותי הקטנה, אילנה. יום אחד התייצב במטבח בבית הוריי הפרופסור לכימיה המפורסם מבודפשט, אביו של יוסי, וביקש רשות מאמי לקחת אותי עם יוסי לטיול באזור מבצר יחיעם. אימא שלי מאוד התרגשה מהביקור הצפוי ואישרה לו לקחת אותי. לאחר כשנה שבה יוסי ואני היינו זוג ,אבא של יוסי קיבל משרת מרצה באוניברסיטה החדשה בבאר שבע והמשפחה של יוסי נדדה דרומה. יוסי ואני נפרדנו בכאב לב. כשהייתי בת 19 נסעתי לאפריקה במסגרת השירות הצבאי שלי ושם הכרתי את בעלי הראשון פיטר. התחתנתי אתו כשהייתי בת 22 ונולדו לנו שני ילדים: אורי וטלי.

לימים הקשרים ביני לבין פיטר התערערו, פיטר ואני התגרשנו. נוצר מחדש קשר רומנטי ביני לבין יוסי ונישאנו בחתונה מאוד מיוחדת בבית חברים על גג בעיר העתיקה בירושלים. יוסי ואני ממשיכים לטייל ובמשך השנים גם הצטרפתי אליו לאהבת הצלילות בים. אנחנו צוללים בים האדום ובמקסיקו. אנחנו גרים ביפו מאז 2010 ואוהבים לארח בביתנו חברים, אבל בעיקר את ילדינו ואת שמונת נכדינו, שש מהן הן בנות והשניים הנותרים בנים. כשנכדינו מגיעים מכל קצוות הארץ אנו אוהבים לצאת לטיולים בנמל יפו ובעיר העתיקה. רואים את הדייגים פורקים את מה שדגו בלילה, אוהבים להתרוצץ על הדק, סבתא מספרת על ההיסטוריה של הנמל וביקורו של הרצל במקום. לפעמים אנו חוזרים דרך כיכר השעון ואוכלים באבולעפיה ולפעמים אנו חוזרים דרך הנמל ואוכלים "בזקן והים".

אני עוסקת בחינוך יהודי בארץ ובעיקר בתפוצות. אני נוסעת ברחבי העולם היהודי ומקימת הרצאות על ישראל וגם על השואה. יוסי בעלי הוא פרופסור לעבודה סוציאלית. הוא מומחה לעבודה קהילתית ומלמד בשתי אוניברסיטאות ובמכללה אחת. בהוראה שלו הוא פוגש סטודנטים מכל המגזרים של החברה הישראלית. במכללה בצפת הוא מלמד בעיקר תלמידים ותלמידות ערבים. בשלוחה של אוניברסיטת חיפה בבני ברק הוא מלמד סטודנטים חרדיים ובאוניברסיטת תל אביב הוא מלמד סטודנטים מכל העולם.

הזוית האישית

סבתא רחל: נהניתי מאוד בתכנית ובעיקר עם נכדתי רוני.

הנכדה רוני: נהניתי מאוד מהתכנית ומהבילוי עם סבתי רחל.

מילון

עבודה סוציאלית
עבודה סוציאלית היא מקצוע טיפולי העוסק בבעיות חברתיות ובסיבות שגרמו להן, על ידי קידום יחידים, משפחות וקהילות מעבר למגבלות ולקשיים בהם הם נתונים. (ויקיפדיה)

אוניית מקס נורדאו
מקס נורדאו הייתה אוניית מעפילים שנקראה על-שם מקס נורדאו, ממנהיגי התנועה הציונית. הייתה זו אוניית המעפילים הגדולה ביותר מאז פריצת ההסגר הבריטי, והראשונה שנשאה יותר מ-1000 נפשות. הייתה זו הפלגה ראשונה מחוף מדינה הנתונה להשפעת ברית המועצות. לקראת ההגעה לקרבת ארץ ישראל הוצב על הסיפון שלט גדול: "אנחנו יהודים בלתי מזוינים, שארית פליטת החרב, נוסעים למולדתנו לארץ ישראל. אם יפריעונו בדרכנו יקרה אסון." (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אמי הצמידה לי ולבעלי לעתיד שומרת - את אחותי הקטנה...“