מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא רבא נידון למוות במלחמת האזרחים בספרד

אני וסבתא לונה
כשסבתא ומשפחתה היו קטנים
סבא רבא נידון למוות

סבתא לונה חלאוי מספרת לנכד יובל על האירוע שקרה לאבא שלה, הוא סבא רבא שלי במלחמת  האזרחים בספרד:

סבתא לונה מספרת:

"בסוף מלחמת האזרחים בספרד, מלחמה שנמשכה בין השנים 1936 ו-1939, אבי, אשר בן טולילה, אז בחור צעיר, היה יבואן מוצרי מזון. בנוסף למכירת דברי מזון בסיטונאות לסוחרים, הוא היה עוזר למשפחות יהודיות נזקקות והיה שולח להם בסתר מוצרי מזון ללא תמורה כדי שיוכלו לשרוד את המלחמה הקשה.

  סבתא לונה ומשפחתה בילדותם

בבוקרו של יום שישי אחד, הוא נסע לעיר שכנה מטעם עסקיו והתכוון לחזור באותו יום, לפני כניסת השבת. במעבר של כל עיר ועיר ׳׳הפלנכס׳׳, חייליו של השליט פרנקו היו עורכים בדיקה ביטחונית קפדנית ביותר כי רדפו אחרי רפובליקנים שפעלו נגד השליט . בדרך חזרה, אחר הצהריים, עצרו אותו לבדיקה. שאלו אותו ׳׳משהו להצהיר ?׳׳, הוא אמר ׳׳לא׳׳. אבל מצאו אצלו כסף. הוא שכח שבאותו יום, אחד מלקוחותיו שילם לו סכום כסף שהוא שם בכיס מעילו. הוא שכח כאמור, והיה אסור להעביר כסף מעיר לעיר. עצרו אותו בטענה שהוא עוזר למתנגדי השליט. הכניסו אותו לבידוד. אחרי כמה שעות, ללא משפט, הכריזו שהוא נידון למוות בירייה. זה היה כבר ליל שבת וכל המשפחה התחילה לדאוג ולחשוש. הוא מצדו, מרוב דאגה לגורלו לא עצם עין כל הלילה. הוא כל כך רצה להגיע הביתה בשבת! ועוד שהיה מאורס ועמד להתחתן. גם החברים שלו חששו לגורלו.

למחרת, הסוהרים הביאו לו פרוסת לחם, הוא לא אכל, לא היה לו תיאבון. הספרדים מזמינים כומר כדי שהנידון למוות יתוודה לפני הוצאתו להורג. כיוון שהם ידעו שאבי היה יהודי, הם לא טרחו להביא איש כמורה, אבל שאלו אותו מה מישאלתו האחרונה. עלה רעיון במוחו, וכדי לא לעורר חשד שהוא מוסר איזו הודעה נגד השליט, הוא ביקש בקשה תמימה: להודיע לחברו שישלח לו מנת חמין, אוכל שהוא רגיל לאכול כל שבת. זו היתה הבקשה האחרונה שלו. בבקשה הזו, כוונתו הייתה להודיע שהוא במעצר. החבר קיבל את ההודעה והזדרז להודיע למושל האזור על מעצרו של אבי.

 אבי נידון למוות

היום היגיע הסוהרים  כבר החליטו להתחיל בהוצאה להורג. הם כיסו את פניו, כיוונו את רוביהם, המפקד קרא בקול  ׳׳מו…ששוס!!׳׳ (בחורים!) ואז התחיל בספירה עד 3 שלאחריו החיילים יורים בנידון למוות. הוא ספר:  "1, 2…׳׳ . לפתע, נשמעו בשטח, כרוח סערה, צעקות, טריקות דלתות ופסיעות כבדות ונמרצות של נעליים צבאיות: "הניחו נשק, האדם חף מפשע!" צעק הקצין, נציגו האישי של המושל.

כך, בשנייה האחרונה, ניצלו חייו של אבי. למחרת, מול המראה, הוא התפלא לראות ששיער ראשו הלבין לחלוטין.

אזרחים רבים בספרד נעצרו במלחמה הארורה ההיא ונידונו למוות ללא משפט, בטענה שהם פועלים נגד המשטר, ביניהם מספר רב של יהודים. היו מקרים רבים שנשים יהודיות היו מתחננות לאבי שילחץ על המושל לשחרר את בניהן או בעליהן. ולראיה, הצליח אבי להוציא לחופשי מספר רב של יהודים אשר היו נידונים למוות.

לפני שעזבנו את ספרד ולקראת עלייתנו ארצה, אבי נסע לברצלונה לפגוש את חברו, המושל שהציל את חייו – אדון אושואה שמו. הם העלו, משך שעות רבות, אין ספור זכרונות, ונפרדו בהתרגשות רבה, במיוחד שידעו שיותר לא ייפגשו.

הזוית האישית

יובל: אני רוצה לאחל לסבתי לונה הרבה בריאות אושר ושמחה בהמשך כל חייה.

מילון

מוצ'אצ'וס
בחורים

ציטוטים

”אזרחים רבים בספרד נעצרו במלחמה הארורה ההיא ונידונו למוות ללא משפט“