מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

האחות שנעלמה והאחים ששבו לאמם

שני סיפורים - לאחד תקווה שהתנפצה ולשני סוף טוב

 

סבא שמעון מתעד את סיפורו וסיפורה של סבתא

סבא וסבתא 

סיפורה של סבתא שושנה אהרוני

רעייתי שושנה אהרוני מספרת סיפור על מעשיהם של  הגורמים שטיפלו בעליית יהודי תימן לארץ ישראל. לאחות רעייתי ששמה יונה פרחי היתה בת יחידה ששמה צביה, ילדה בת שנה.

יונה פרחי בחתונתה

 

כאשר הגיעו למחנה העולים העמידו את האם בפני הצעה שהבת תועבר לבית תינוקות ועדיין בת שנה לערך להשגחה ולטיפול נאות כביכול. סוף עניין שנלקחה הילדה למקום בלתי נודע ולאם הסבירו שכביכול הילדה חלתה ונפטרה בלי לעדכן את סיפורם היכן נפטרה ובאיזה מקום נקברה. ולא נודע לאם מה טיב הסיפור שאינה בחיים. עד שבאחד הימים אמה של הילדה ועוד מכרים ראו שידור בטלוויזיה שהילדה אכן חיה ונראתה בשידור עם האם המאמצת. שמה של הבת שונה לשם חדש בשם תמי וזה שנים אחר שהאם כבר איבדה תקווה לראות את ביתה.

אחר זמן רב שאיבדה האם תקווה וראתה הבת בטלוויזיה נודע לאם האמת בדבר לקיחתה של הבת ממנה במעשה מרמה. האם ניסתה ליצור קשר עם הבת כדי שתכיר באמה היולדת ובמשפחה שלה אבל הילדה כבר גדלה ונישאה והתנגדה לקשר עם אמה היולדת אותה ועם משפחתה. האם ואחיה נואשו מלצור קשר ולנסות להתחבר עם משפחתה.

סבתא שושנה עם אביה יוסף פרחי בבר מצווה של בנה נתנאל

סיפורו של סבא שמעון אהרוני

סבא אהרון ורומי

אני הכותב כאן מאורע אישי, עלה בעלייה מיוחדת בה הוברחו ילדי תימן היתומים ללא אבות. מנהיגות הקהילה בעיר רדאע בתימן דאגה ליתומים רבים מבני העיר שבקשו המוסלמים להכניס אותם נגד רצונם לדת האיסלם.

הקהילה בעיר בתימן החליטה בחשאי להבריחם לארץ ישראל.  גויסו הכספים בקהילה בעיר רדאע וארגנו בחשאי הברחה של היתומים בחצות לילה ומונה מטעם הקהילה יהודי אמיץ ובעל עוז וגבורה להוביל אותם דרך מדבריות תימן בהברחה בלילות וניתנו בידיו אמצעים כספיים למסעם של היתומים בדרך לארץ ישראל. הרהיב עוז יהודי אמיץ זה שנקרא שמו שלום מכוריש ושכר גמלים מידי מוסלמי שגם הוא נלווה בדרך להבריח את היתומים במדבר הגדול והנורא אל העיר עדן. משם יקלטו אותם פעילי העליה היהודית בא"י.

הפרשה שנוגעת לנו שאני ואחי עדיין היינו ילדים כשהגענו אל ראש העין – מחנה הקליטה של חלק מעולי תימן. הופתענו ונדהמנו שדבר ראשון שעשו לנו כילדים – תספורת לקציצת הפיאות שלנו.

שלב הבא אנשי פעילות הקליטה שקלו מה לעשות עמנו והחליטו שאני הצעיר אשלח למשפחה אומנת במושב אלישיב שליד חדרה. ואחי הגדול ממני מעט הועבר לקיבוץ מלכיה בצפון. אמנו האלמנה עלתה עם אחותנו הקטנה כעבור שנה.

אמי סיפרה לאחר מספר שנים שהיא נלחמה בעוז להחזירנו אעפ"י שלא ידעה לשון העברית. זעקה ברוב עקשנות איתנה שהיא רוצה את שני בניה למרות שעודדו אותה כביכול בדברי נחמה קלה שהבנים יגדלו ויקבלו חינוך והשכלה זה הצעיר שבמשפחה אומנת במושב אלישיב וזה שבקיבוץ החילוני מלכיה בצפון. האם שאגה בעוז ובעקשנות מלאה כי היא חייבת להביא את בניה היתומים מאב בו ביום או בשבוע שהיא עומדת מול אנשי קליטת העליה בראש העין.

הבינו אנשי קליטת העליה שאינה מוותרת על דרישתה , נסעה האם למשפחה האומנת ולקיבוץ ובידה מכתבים אל המשפחה האומנת ואל הקיבוץ כשאינה דוברת עברית ופתק הדרכה לנסיעה באוטובוסים הישנים של אותה תקופה. היא הגיעה במסירות, בעוז ובשמחה להביא אותי ואת אחי אליה אל מקום קליטתה באוהלים שבראש העין.

אמי הקפידה על חינוך ילדיה במסורת אבות בערכי היהדות, במסירות נפש באהבה ובהודאה לה' שזכתה להצלת שני בניה שמעון ושלום. זיכרונה לעד במנוחתה, כי היא נפטרה אחר שנים בראש העין, תהא מנוחתה עדן.

סבתא רבתא מרים אהרוני

סבא רבא סעיד יחיא הארון (אהרוני ) עומד מימין

 

הזוית האישית

סבתא שושנה אהרוני – התכנית ממש מעניינת, מפרה ומגבשת בין הדורות. ההתלהבות של הילדים ושיתוף הפעולה יצר עניין ורצון לשיתוף. גם בבית הנכדה ואני שיתפנו את כל בני הבית בחוויות שנוצרו. רומי כהן-מעניין ומרתק ממליצה להפעיל את התכנית בכל השכבות. היה לי ממש כייף שסבתא הגיעה לבית הספר ושיתפה פעולה איתי. גם בבית סבתא סיפרה לי סיפורים על עברה שלא ידעתי עליהם, היה מאוד מעניין.

מילון

מחנה קליטה
מחנה עולים שהיה מקום ישוב זמני של העולים החדשים, שהגיעו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.

ציטוטים

”היא הגיעה במסירות, בעוז ובשמחה להביא אותי ואת אחי“

”אמי הקפידה על חינוך ילדיה במסורת אבות בערכי היהדות“