מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

האהבה שלי ושל סבא שלי

ביום הולדת של סבתא יהודית
יהונתן ביחד עם סבא במסיבת הפתעה שארגנו לי
לזכר סבא: אני אהבתי את סבא שלי והוא אהב אותי

הרקע של סבא

סבא שלי נולד בצ’כיה בשנת 1940 בשם פאול בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא היה הילד הבכור. אחיו הצעיר נפטר בגיל שנתיים ממחלה בזמן מלחמת העולם השנייה. אחר כך נולדו לסבי עוד שלשה אחים, כשהצעיר בהם נחטף ככל הנראה ונמסר לאימוץ. אבא של סבא שלי התנדב לשורות הפרטיזנים ויחד עם המשפחה נדדו ביערות במטרה להתחבא ולברוח מהנאצים. המשפחה הגיעה לפלשתינה בשנת 1948 באניית מעפילים, בדרך מאוד קשה, כשמלחמת העצמאות כבר התחילה.

קשיי הקליטה בארץ

התחנה הראשונה הייתה "מעברת שער העלייה" בחיפה. מעברה זה מחנה עם אוהלים וצריפונים בלי מים זורמים ובלי חשמל, "שירותים" משותפים ותנאים קשים ביותר. משם הועברה המשפחה למעברה בפרדס חנה. בגלל שאביו עבד כנוטר המשפחה קיבלה דיור ב"בית השוטר" ששימש למגורים לכל הנוטרים. סבא שלי החל את לימודיו בבית הספר היסודי ללא ידיעת עברית כלל. עם הזמן כמובן למד מן הילדים את השפה ומצא לעצמו חברים. המצב הכלכלי היה מאוד קשה במדינה וגם הם חיו חיים מאוד צנועים.

לאחר סיום בית הספר היסודי, עבר סבא ללמוד בבית ספר מקצועי בחדרה ושם למד בעיקר את תחום החשמל, שעניין אותו ביותר.

בגיל 15 החל לשחק כדורגל במכבי פרדס חנה. הוא היה בקבוצת הצעירים. אהב מאוד לשחק, וכשגדל עבר לשחק בקבוצת הבוגרים. לפני גיוסו לצבא היה בגדנ"ע ים, ומשם התגייס לחיל הים. לאחר הטירונות הוא קיבל תפקיד של נשק. התפקיד כלל אחריות על הנשקייה, שבה היו כל כלי הנשק בבסיס. הוא הדריך טירונים בשימוש בנשק, ולאחר שנתיים השתחרר, כמו כל החיילים. בשלב הזה הוא כבר הכיר את סבתא. הם מאוד אהבו זה את זו, ולאחר חברות של שנתיים, החליטו להינשא. נולדו להם שלוש בנות, שאחת מהן היא אמי.

סבא מאוד אהב אותי ואני מאוד אהבתי אותו

חודש לפני שהוא נפטר הוא הביא אלבום ומעטפה גדולה עם תמונות של הוריו ושלו כשהיה קטן, ישבנו על הספה והוא הראה לי את כל המשפחה, הסביר לי מי כל אחד וסיפר קצת מחוויות הילדות וההתבגרות שלו. הוא סיפר לי על מה שעבר עליו בשואה, סיפר לי על הפציעה במילואים, ולכן הוא היה מוגבל בתנועה. שיחק איתי קצת בכדור אבל כדורגל הוא לא יכול היה לשחק כבר. כמו כן שיחק איתי במשחקים ובצעצועים.

סבא לימד אותי לשחות בברכה בטבריה. הוא הכין את הכריכים הכי טעימים ומקושטים שאכלתי אי פעם. ממנו למדתי גם אני להכין כריכים מקושטים.

סבא ואני 

סבא הכין לי את הפופקורן הכי טעים, וישבנו יחד לצפות במשחקי כדורגל,תוך שהוא סיפר לי על המשחקים בהם השתתף בזמן הצבא וגם כששיחק בליגה.

סבא בזמן ששיחק כדורגל 

הוא היה מכין לבד מלפפונים חמוצים שהיו המלפפונים הכי טובים.

אנחנו מזכירים וזוכרים את סבא הרבה פעמים, מבקרים ליד קברו בבית הקברות ומדברים עליו לעתים קרובות.

אני מאוד מצטער שהוא כבר לא איתי.

יהודית השתתפה גם בשנת תשע"ח בתכנית, והעלתה עם נכדה סיפור נוסף: הוריי הגשימו את חלומם לעלות לארץ הקודש ולבנות אותה.

מילון

נוטרות
כוחות של שוטרים יהודים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי שכונו בשם "נוטרים". הם פעלו במסגרת המשטרה הבריטית וביוזמת הסוכנות היהודית החל ממאורעות 1936–1939 ועד להקמת המדינה בהגנה על היישובים היהודיים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”סבא מאוד אהב אותי ואני מאוד אהבתי אותו“

”סבא היה מכין לבד מלפפונים חמוצים שהיו המלפפונים הכי טובים“