מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

האב גריי

מפגש "פעילות בונים קשר" הכרות ראשונית
שלב הראיונות,העמקת ההכרות בין הנוכחים.
מפגש מקרי מוליד התעוררות

לפי ההוראות שקיבלתי ידעתי שהבית הרביעי מימין הוא של האב גריי. בגינה הקטנה בחזית ראיתי ערוגה ובה שיחי עגבניות זקופים שנקשרו בקפידה לתומכות עץ בעזרת חוט ברזל. הבחנתי בפירות אדומים קטנים שאך זה החלו להבשיל ולידם ראיתי גם שיחי פלפל אחדים. בזווית עיני קלטתי שבצד הבית בצבצו ערוגות של צמחי תבלין.

כבר התחלתי להתחרט שבחרתי ללמוד את התואר המתקדם באוניברסיטה הזאת. נכון היא מהטובות בארצות הברית, אבל היא ישועית ופתאום אמרו לי שאני מחוייב לעשות מטלה בלימודי דת. מה לי ולזה. מהנדס חילוני למהדרין. את הפתרון מצאתי בהכנת עבודת סקירה על התפתחות הכתב העברי, עבודה שעשיתי בלי לבזבז הרבה זמן תודות לחוברת שמצאתי בנושא בספריית הקונסוליה בסן פרנסיסקו. כעת ראש החוג הזמין אותי לשיחה בחדרו מחוץ לשעות הקבלה. אולי הוא רוצה להגיד לי שהעבודה שעשיתי היא מריחה גדולה ולא רצינית. אולי היא נראית כמו מאמר בירחון שממנו שאבתי אותה, ושאני לא מתאים לנורמות שדורשת האוניברסיטה מהסטודנטים שלה

בקמפוס לבש האב גריי תמיד את חולצת הכמרים השחורה עם הצווארון הסגור ומכנסיים שחורים. ניסיתי לשעשע את עצמי במחשבה שבבית הוא אולי לובש בגדים אחרים. אולי יש לכומר גריי דווקא חולצה אפורה לשעותיו הפרטיות, מכרתי לעצמי חידוד שחוק.

לאחר היסוס קל הקשתי על דלת העץ הצבועה בצבע שמן ירוק כהה. אהבתי את ריבועי זכוכית המט החלבי הסימטריים בחלק העליון. הרגשתי מן הרגשה מוזרה שלא הצלחתי להגדיר. מן תחושת מתח קלה שמכווצת את הבטן, לא הבנתי מהיכן באה לי הרגשה כזאת. אני שמנהל מערכות מורכבות, אחראי על תקציבי ענק ועשרות עובדים. אני שנמצא בתעשייה שמובילה את הטכנולוגיה ואיתה את כל העולם קדימה, מתרגש מאיש עם מדים שזרים לי.

האב גריי פתח את הדלת בחיוך גדול ובתנופת יד רחבה, שנראתה לי מוגזמת, הזמין אותי להיכנס פנימה. היססתי, האם הנימוס דורש ללחוץ את ידו, תהיתי, ושמחתי שלא הושיט לי יד ללחיצה.

הבית היה קטן ומרוהט בצניעות. האב גריי הזמין אותי לשבת על ספת עור שידעה ימים יפים יותר בעבר וישב מולי על כורסא מרופדת בבד חום בהיר, שנראתה כאילו רופדה לאחרונה ביד לא אמונה במיוחד. מאחורי גבו ראיתי ספרייה עמוסה, שרבים מכריכות ספריה היו מעוטרות באותו עיטור של פס אדום וקו זהב  ושמתי לב שאין על קירות חדר ההסבה שום סממן קתולי.

האב גריי פנה אלי בקול רך ואמר עד כמה הוא נרגש שבאוניברסיטה שלהם יש סטודנט מישראל. עד עכשיו, אמר, דימיתי לעצמי את ישראל כמדינה רחוקה, לא רק פיזית, אלא רחוקה מהשג ידי ודחקתי אותה אל מחוץ לחלומותי ושאיפותי. האב גריי המשיך וסיפר לי עד כמה המדינה הזאת שלנו הקסימה אותו כחלום וכמושג שהתממש והוא לא ידע למה העוצמה הזאת של חלומותיו.

הרגשתי שהוא רוצה לדבר ולהגיע לנקודה שחשובה לו והבנתי שתפקידי הוא להאזין בשתיקה ולא לפרום את חוט מחשבותיו אלא רק אחרי שיגיע לעיקר.

הוקסמתי לקרוא את עבודתך על התפתחות הכתב העברי. הדוגמאות של צורות הכתב השונות והדגמת השינויים שהזמן חולל במשך שנים רבות בכתב שלכם הקסימו אותי. אני חייב לומר לך שהתייחסתי לעבודה שהגשת יותר מאשר למשימת סיכום ודיווח על נושא חשוב. אני מצאתי את עצמי לוקח את דפי המצגת שהכנת איתי למיטה לפני השינה ולא ידעתי למה אני בוהה כמהופנט באותיות המסתוריות העתיקות האלה שבהן נכתבו כתבי הקודש.

האב גריי התנער לפתע ושאל אם אני רוצה לשתות משהו. כוס מים, בשמחה, אמרתי בגרון יבש והוא קם מכורסתו ונבלע לרגע במטבח. כשחזר עם כוס המים  החזיק ביד השנייה דף משוכפל מתוך העבודה שלי שבו העליתי צילום של כמה סוגי כתב עברי קדום מתוך החוברת בה מצאתי מאמר בנושא.

עיניו ליטפו את האותיות. הוא המשיך לדבר כאילו לעצמו. באותיות האלה נכתבה הברית הישנה הקדושה ובאותן אותיות נכתבו סיפורי השליחים שהביאו את הבשורה של ישו לעולם כולו. רציתי להגיד לו שבשם האותיות האלה גם נעשו פשעים מחרידים לכל אורך ההיסטוריה. המילים אינקוויזיציה, מסעי הצלב, והפרעות כמעט פרצו ממני, אבל שתקתי. לא באתי לעורר ויכוח. בסך הכול רציתי לעבור את קורס החובה הזה בשלום. מן מס מחשבתי קטן שאני תורם לאוניברסיטה הישועית תמורת הזכות ללמוד באחת מעשר האוניברסיטאות המובילות ביבשת אמריקה בתחום שלי.

ניסיתי להיזכר בשמו הפרטי. בקמפוס פנינו אליו תמיד בפנייה האב גריי ונזכרתי ששמו הפרטי הוא ג'והן. זה בא מיוחנן אצלינו חשבתי. וג'והן המשיך לדבר, בלב כבר קראתי לו באותו רגע יוחנן. הוא אמר שהופתע ונבהל מעוצמת הרגשות שעורר בו הכתב העברי. הוא שאל את עצמו מאיפה מגיע הפרץ הבלתי נשלט הזה. הוא שכל ימיו נודע באיפוק שלו מוצא את עצמו עם חשיבה אובססיבית של נושא שלא מרפה ממנו.

אגלה לך משהו שלא סיפרתי עדיין לאף אחד אמר האב גריי ונימת השיתוף הזאת עוררה בי הרגשה של אי נוחות. אני החלטתי ללכת אחורנית ולבדוק את השושלת המשפחתית שלי. לשמחתי יש לי תנ"ך משפחתי שעובר במשפחה מדור לדור ושם מצאתי את קורות המשפחה באנגליה אחורנית עד שנת 1620. משנים קודמות לזה הסיפור נהיה עלום. מצאתי שם שכאשר אבות אבותי הגיעו לאנגליה שם המשפחה שלהם לא היה גריי. הם החליפו את השם גרץ עם הצליל הזר לשם עם צליל אנגלי גריי וכך אנחנו משפחת גריי כבר יותר מארבע מאות שנה.

מה אתה חושב, מה דעתך על השם גרץ, על איזה מוצא הוא מעיד? שאל אותי פתאום. לא הייתי מוכן לזה. מה אני מבין בזה. אני מהנדס ולא עוסק בדברים האלה רציתי להגיד, אבל ברח לי שאני מכיר יהודים בשם הזה ואחד מהם אפילו כתב ספר על תולדות העם היהודי בשם דברי ימי ישראל שאותו זכרתי יפה מתקופת בית הספר התיכון.

יוחנן נדלק. אולי הוא מהמשפחה שלי, אמר בהתלהבות. אתה יכול להשיג לי את הספר שלו, שאל. אני אשלם לך את כל ההוצאות. אל תדאג בקשר להוצאות אמרתי, אבל עד כמה שידוע לי הספר יצא רק בעברית. אין דבר, אמר לי ג'והן, אני מתכוון ללמוד את השפה.

אני באתי ללמוד באוניברסיטה מובילה, למרות שהיא ישועית ומצאתי את עצמי מחזיר לחיק היהדות את ראש המגמה ללימודי דת.

הזוית האישית

נועם אוחנה, חיים אלוש: הייתה חוויה נהדרת .למדנו להכיר אחד את השני לתקופה קצרה. נינו אדם טוב, בעל לב רחב, איש שיח מעניין ומצחיק והיה לנו לעונג להכירו.

מילון

אינקוויזיציה
האינקוויזיציה היא מוסד חקירות שהקימה הכנסייה הקתולית, ובראשה האפיפיור גרגוריוס התשיעי במאה ה⁻13, בניסיון להיאבק בכתות מינות שפרחו באותה תקופה, בעיקר בערים. מתוך ויקיפדיה

מסעות צלב
מסעי הצלב הם סדרת מסעות צבאיים שיזמו האפיפיורים הנוצריים בין המאה ה⁻11 והמאה ה⁻13. הם החלו כניסיונות לכבוש את ירושלים מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי, אך הפכו למלחמות טריטוריאליות. המשתתפים במסעות אלה קרויים צלבנים. מתוך ויקיפדיה

הכנסיה הקתולית
הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם. היא משתייכת לזרם הנצרות הקתולית ומנהיגהּ הוא האפיפיור. לפי הכנסייה, מניין החברים בה עולה על מיליארד. הכנסייה מגדירה את שליחותה להפיץ את הבשורה הנוצרית על פי ישו, וכן לנהל את הסקרמנטים הנוצרים ולעסוק בצדקה. מתוך ויקיפדיה

כומר
כומר הוא איש דת המופקד על קיום טקסים דתיים, המשמש לעיתים גם מנהיגה הרוחני של קהילה. המונח מתייחס בעיקר לכמרים נוצרים, אך הוא משמש גם לכהני דת בדתות אחרות, ומשום כך ניתן לכנות גם אנשי דת סיקים או זורואסטרים בשם "כמרים". מתוך ויקיפדיה

ציטוטים

”"איש איש באמונתו יחיה"“