מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ד"ר פייטלוביץ' – היהודי שגילה את יהדות אתיופיה

סבא וסבתא איל (פייטלוביץ) ואור
ד"ר יעקב פייטלוביץ במסעו
ד'ר יעקוב פייטלוביץ מגלה ופועל להכרה ביהדות אתיופיה ומקים מוסדות לחינוך יהודי שם

הוא אודות דוד סבא שלי: ד"ר יעקב ( ז'אק) נוח פייטלוביץ' מזרחן וחוקר תרבות ביתא ישראל שבאתיופיה

ד"ר יעקב פייטלוביץ' נולד בשנת 1881 בלודז' שבפולין לאב משה (מושקה) ואם רייזלה. אחיו הוא סבא שלי מצד אבא. לודז' הייתה מאז ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה, מרכז לחיים יהודיים תוססים. התושבים היהודיים היוו כ-30% מכלל האוכלוסייה מהם שבט פייטלוביץ מנה קרוב לאלף איש ואישה.רובם נרצחו בגטו לודז', מעטים הצליחו להימלט בהם אמו של יעקב פייטלוביץ', אבי חיים פייטלוביץ' עם אחיו הצעיר שמעון שברחו והצטרפו לצבא האדום.
שמעון, אחיו הצעיר, עלה ארצה בתום המלחמה. אבי חיים התעכב בפולין ולא זכה לעלות עקב פטירתו המוקדמת. אחרי מותו מיד כשהתאפשר עליתי ארצה יחד עם אמי  ואחיי הצעירים. רק אחרי עלייתי נחשפתי לסיפור והתרגשתי לבקר במוזיאון להנצחת עבודתו.
יעקוב פייטלוביץ  למד בחדר ובישיבה בלודז'. בהגיעו לבגרות החליט להמשיך בלימודי שפות שמיות ועתיקות, בגרמניה ובצרפת. באוניברסיטת סורבון שבפריס למד אצל פרופ' יוסף הלוי, מזרחן מפורסם. פרופ' הלוי היה מומחה לשפות עתיקות ושפה אמהרית ופעיל במוסדות יהודיים כמו "אליאנס ישראליט" ו"כל ישראל חברים".
הוא ביקר באתיופיה בשנת 1867 והתרשם מהמנהגים היהודיים של שבט "פאלאשים" שקראו לעצמם "ביתא ישראל". יוסף הלוי דיווח על קיום העדה והמליץ לרבנים לשקול להכיר בהם כיהודים. בעקבות הגילוי הצליח לגייס תמיכתו של הנדבן היהודי ברון אדמונד דה-רוטשילד. את המשך קידום ההכרה הטיל על תלמידו יעקוב פייטלוביץ'. מיד אחרי  קבלת הדוקטורט בשנת 1904 יצא יעקב למסעו הראשון לאתיופיה.
שם הוא נפגש עם בני העדה ותיעד מנהגיהם. לאחר שובו, פרסם מכתב ל"עם היהודי" שבו קורא להכרת ב"ביתא ישראל" כיהודים. חלק מן הממסד הדתי הגיב בחיוב.הרבנים כמו הרב ד"ר צבי מרגלית, רבה של פירנצה והרב יצחק כהן קוק, לימים רבה הראשי של ארץ ישראל, גילו עניין רב בממצאים של פייטלוביץ' ותמכו במאמציו באופן עקבי.
במסעו השני לאתיופיה, בשנת 1909, הכין כבר תכנית פעולה להכשרת העדה לעלייה. בשנת 1913 הקים בית ספר יהודי ראשון באתיופיה ובשנת 1923 בית ספר מרכזי בבירת אתיופיה אדיס אבבה.במקביל פעל להכשרת מורים לעברית וליהדות מקרב העדה. תלמידים אלה חזרו אחר-כך לאתיופיה כדי לנהל המוסדות לחינוך יהודי.את המשך חייו חילק ד"ר פייטלוביץ' בין ישראל, אתיופיה ואירופה. הוא ביקר גם בארה"ב כדי לבחון קשר של השחורים האמריקאים עם יהדות. הודות למאמציו הכירו במעמד של ביתא ישראל כיהודים גדולי הפוסקים ופרנסי ציבור כמו הרב עובדיה יוסף ז"ל וראשי ציונות דתית בישראל, אולם, עליית בני הקהילה האתיופית לישראל שלמענה נלחם כל חייו התגשמה רק עשרות שנים אחרי מותו.
 
יעקב פייטלוביץ' נפגש עם ילדים עולים מאתיופיה בביתו בתל אביב, 1955 ( ויקיפדיה)
הוא מת בתל-אביב בשנת 1955. אלמנתו הורישה את ביתם ברח' ויתקין 10 בתל אביב ואת אוסף הספרים והכתבים הגדול והעשיר הכלול בו לעיריית תל-אביב שם היה מוזיאון על שמו עד 1975. היום האוסף נמצא בספרייה של אוניברסיטת תל-אביב. ביתו שימש כגן ילדים והיום עומד נטוש. יהודי אתיופיה כתבו ערך בויקיפדיה על שמו.ד"ר מרק איל, סבא של אור קוניין
העשרה
ד"ר פייטלוביץ' יעקב: "ד"ר יעקב פייטלוביץ' (15 בפברואר 1881, לודז', פולין – 15 באוקטובר 1955, תל אביב), מזרחן, חוקר של יהדות אתיופיה ותרבותה שתרם לבניית הזהות העצמית החדשה של "ביתא ישראל". משך חייו לא ישב במקום אחד וחייו היו סבב של נדודים באירופה, בארץ ישראל בארצות הברית ובאתיופיה. למד שפות אתיופיות בסורבון אצל יוסף הלוי". ויקיפדיה
תשע"ו

לסיפור: בזכות הצפיפות בשנות החמישים

מילון

ד"ר פייטלוביץ' יעקב
ד"ר יעקב פייטלוביץ' (15 בפברואר 1881, לודז', פולין - 15 באוקטובר 1955, תל אביב), מזרחן, חוקר של יהדות אתיופיה ותרבותה שתרם לבניית הזהות העצמית החדשה של "ביתא ישראל". משך חייו לא ישב במקום אחד וחייו היו סבב של נדודים באירופה, בארץ ישראל בארצות הברית ובאתיופיה. למד שפות אתיופיות בסורבון אצל יוסף הלוי.

ביתא ישראל
השם לקהילת יהודי תימן ואתיופיה במקום פזורתם

ציטוטים

”עליית בני הקהילה האתיופית לישראל שלמענה נלחם כל חייו התגשמה רק עשרות שנים אחרי מותו“

”ד'ר יעקוב פייטלוביץ בשנת 1913 הקים בית ספר יהודי ראשון באתיופיה“