מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

דרך הזהב

אני ונכדתי מיה כשהייתה בת שנתיים
הדיסקית שעברה בירושה
גלגולו של חפץ יקר מטנג'יר שבמרוקו ועד לעפולה שבישראל.

שמי רחל -איילה צרפתי, נולדתי בטנג'יר שבמרוקו בשנת 1944 להורי לבית משפחת אסייג. עלינו לארץ בשנת 1964.

גדלנו בבית קטן – 5 ילדים וההורים. אבא היה היחיד שעבד ואמא טיפלה בנו. הייתה לנו ילדות דלה אך מאושרת. ההורים היו נפלאים, לעולם לא ידענו מחסור. אבא, יעקב אסייג, קנה לאמא, יוכבד אסייג במתנה דיסקית מזהב עליה חרוטים ראשי התיבות של שמה Y&A ומתחת לאות A יש יהלום קטן.

עם השנים, התגלגלה השרשרת כך שלכל מי שהגיעה אליו הייתה משמעות שונה: יוכבד אסייג (ראשי תיבות), איילה צרפתי (ראשי תיבות של שם אימה כדי שתזכור אותה), יוסי צרפתי (ראשי תיבות של איילה וישי – הוריו). לאחר שאבא של מיה, בני היקר יוסי, נפטר, מיה קיבלה את השרשרת בירושה. מיה צרפתי (ראשי תיבות של יוסי ואיילה, אבא וסבתא).

סבתא מספרת שאבא שלה היה שולח אותה למכולת בלילה וכשאמרה לו שהיא מפחדת היה אומר לה:

Si te cohes la nariz no tendrás miedo  – אם תתפסי את האף שלך את לא תפחדי.

עוד סבתא מספרת שבאותה התקופה, אם הם היו מתביישים באיך שנראו, אמא הייתה אומרת להם:

 un ciego corriendo no le ve – עיוור שרץ לא רואה.

הזוית האישית

רחל – איילה צרפתי: נהנינו מאוד לעבוד ביחד ולי (איילה) היה כיף לבוא לבית הספר ולשמוע עוד סיפורים של אנשים אחרים ולעבוד עם נכדתי מיה.

מילון

Si te cohes la nariz no tendrás miedo
אם תתפסי את האף שלך את לא תפחדי

un ciego corriendo no le ve
עיוור שרץ לא רואה

ציטוטים

”"הייתה לנו ילדות דלה - אך מאושרת"“