מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

דמות אב

אבא ואני בטיול עם הנכד הראשון
יום הנישואין של אבא ואמא
הקמת משפחה גאה וערכית בארץ ישראל

דמות אב

הקמת משפחה גאה וערכית בארץ ישראל

בשנת 1955 אנשי הסוכנות הגיעו לעיר טנג'יר שבמרוקו ועודדו את הצעירים לעלות לארץ. הורי, סבתא וסבא שלי נדבקו בחיידק הציונות והחליטו לעלות. יש לציין שלהורי היו ארבע ילדים קטנים ובכל זאת החליטו לעזוב את החיים הנוחים ולעלות. אבא וסבא עבדו בחברה אמריקאית כרואי חשבון. לפי הוראת אנשי הסוכנות, אסור היה להם לספר שכוונתם לעלות לישראל. התוכנית היתה להפליג למרסיי שבצרפת ומשם באוניה לארץ ישראל. וכך היה. בתאריך 1 לינואר 1956, בלילה חורפי ירדה משפחתי מהאוניה בנמל חיפה. אני הייתי בת ארבעה חודשים.

המשפחה הועברה למעברת אשקלון. התנאים היו קשים ביותר. ההורים לא תארו שכך יחיו בארץ ישראל

אנשי הסוכנות אמרו להורים שהם מיועדים לקיבוץ אור הנר אך זה יקח זמן עד שיקלטו אותנו שם. אימי, לא עמדה בתנאים ואז העבירו את כל המשפחה למושב שדה דוד. לבית אבן אבל עם שירותים בחוץבמושב זה למעשה התחילו ההורים להכיר את ארץ ישראל המתפתחת. אבא וסבא נקראו לעבודה. הם כהרגלם הגיעו עם חליפות ועניבה. הבדיחה היתה שהם נלקחו לעבוד קרן הקיימת לישראל.

אבא היה רואה חשבון, דובר אנגלית וצרפתית. כשנודע לאנשי הסוכנות מהם כישוריו הוא נלקח לאולפן ואחר כך כרואה חשבון וחשב באגודת המושבים. אמא, גוייסה ללמד את העולים החדשים איך להשתמש ולנהל משק בית.

החיים במושב לא היו פשוטים להורים. הם היו רגילים לרמת חיים אחרת, חיי חברה ותרבות. למרות זאת, ידעו להנות מהמעט. לאט לאט בנו להם חוג חברים שאיתם בילו את פורים, סלבסטר וכו'

הבית היה מלא באהבה. אני זוכרת, את אבא חוזר מעבודה מפשיל שרוולים ומשחק איתנו, עוזר לאמא בטיפול ובעבודות הבית. תמיד עם מילה טובה. כשקרא לנו תמיד הוסיף את המילה "מי ריינה" , המלכה שלי בספרדית.

המסר שתמיד העביר לנו היה: אם תרצו אתם תשיגו. אין דבר שעומד מפני הרצוןחשוב היה שנלמד ונתפתח.

כשגדלנו והקמנו משפחות, סבא אלי המשיך להיות דמות לחיקוי ודמות נאהבת בעיני הנכדיםעד היום לאחר 16 שנים למותו כל המשפחה המורחבת נפגשת בבית קברות ביום האזכרה. צוחקים ומעלים זכרונות על תמימותו ורוחב ליבו של אבא.

הזוית האישית: חשוב לזכור את מורשת ההורים

העשרה

טנג'יר: "טַנְגֶ'ר (בערבית: ????, בֶּרְבֶּרִית: Tanja, ספרדית: T?nger, פורטוגזית: T?nger, צרפתית: Tanger) היא עיר בצפון מרוקו, בה חיים כ-850,000 תושבים (נכון ל-2012). היא שוכנת בכניסה המערבית למצר גיברלטר, בו נפגש הים התיכון עם האוקיינוס האטלנטי, כ-12 ק"מ ממזרח לכף ספרטל. טַנְגֶ'ר היא עיר הבירה של מחוז טַנְגֶ'ר-טטואן".

שדה דוד: "שְׂדֵה דָּוִד הוא מושב בנגב המערבי ליד העיר שדרות. המושב נמצא בתחומי המועצה אזורית לכיש ומשתייך לתנועת העובד הציוני. המושב, הוקם בשנת 1955 כחלק מיישוב חבל לכיש על ידי עולים ממרוקו. המושב הוקם על שמו של זלמן דוד ליבונטין שתרם להתיישבות החקלאית-חלוצית בארץ ישראל והיה מנהל אוצר התיישבות היהודים וממקימי בנק אנגלו-פלשתינה שהיה לימים לבנק לאומי".

ויקיפדיה

 תשע"ו, יולי 2016

מילון

טנג'יר
טַנְגֶ'ר (בערבית: ????, בֶּרְבֶּרִית: Tanja, ספרדית: T?nger, פורטוגזית: T?nger, צרפתית: Tanger) היא עיר בצפון מרוקו, בה חיים כ-850,000 תושבים (נכון ל-2012). היא שוכנת בכניסה המערבית למצר גיברלטר, בו נפגש הים התיכון עם האוקיינוס האטלנטי, כ-12 ק"מ ממזרח לכף ספרטל. טַנְגֶ'ר היא עיר הבירה של מחוז טַנְגֶ'ר-טטואן.

שדה דוד
שְׂדֵה דָּוִד הוא מושב בנגב המערבי ליד העיר שדרות. המושב נמצא בתחומי המועצה אזורית לכיש ומשתייך לתנועת העובד הציוני. המושב, הוקם בשנת 1955 כחלק מיישוב חבל לכיש על ידי עולים ממרוקו. המושב הוקם על שמו של זלמן דוד ליבונטין שתרם להתיישבות החקלאית-חלוצית בארץ ישראל והיה מנהל אוצר התיישבות היהודים וממקימי בנק אנגלו-פלשתינה שהיה לימים לבנק לאומי.

ציטוטים

”אין דבר העומד בפני הרצון“