מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא דליה מורה חיילת

סבא והנכד עמית
סבתא ועמית בבית הספר
סיפור בגרות

שמי דליה ממן, נולדתי באלכסנדריה שבמצרים בשנת 1949 לבית משפחת בן אהרון. בשנה זו עלתה משפחתי לארץ. בחרתי להעלות יחד עם נכדי סיפור מתקופת שרותי כמורה חיילת.

בשנת 1968 הגעתי מעכו לגליל כמורה חיילת. היישוב הראשון אליו הגעתי היה שאר ישוב. שאר ישוב הוא מושב של יוצאי הונגריה. נפגשתי במחלקת החינוך בקריית שמונה עם אחראי על החינוך בגני הילדים. נסענו יחד למושב שאר ישוב, נסענו על הקטנוע שלו. ביקרנו בגן שהיה ביישוב, היו שם חמישה ילדים.

שאלתי היכן כל הילדים?  הממונה על החינוך בגני הילדים, אמר לי: "בסך הכל ישנם שמונה ילדים בגן ושלושה מהם חולים היום". הוסבר לי שליישוב מגיע האוטובוס פעמיים ביום, הראשון בשעה 6 בבוקר והשני בשעה 4 אחה"צ. הבנתי שאני אאלץ לנסוע ולחזור בטרמפים. וכך היה. בכל בוקר הלכתי 2 קמ עד לכביש הראשי ומשם ניסיתי מזלי בטרמפים. זו הייתה חוות השרות הראשונה שלי כמורה חיילת.

הזוית האישית

שמי דליה ממן, השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדי עמית.

סבתא דליה והנכד עמית בתכנית הקשר הרב דורי

 

 

מילון

או"ם
אומות מאוחדות

שאר ישוב
שְׁאָר יָשׁוּב הוא מושב עובדים בגליל העליון, בחלקו הצפון־מזרחי של עמק החולה ושייך למועצה אזורית מבואות החרמון. המושב הוקם בשנת 1940. נקרא על שם שאר ישוב, בנו של ישעיהו הנביא. תושביו מתפרנסים רובם ככולם מעבודה כשכירים ומהשכרת צימרים, מיעוטם מתפרנס מחקלאות ומגידול בעלי חיים. המושב נחרט בתודעה הציבורית בעקבות אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור של צה"ל התנגשו זה בזה מעל שמי המושב, באירוע נהרגו כל 73 החיילים שהיו במסוקים. ויקיפדיה

ציטוטים

”הגעתי מעכו לגליל כמורה חיילת“