מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

דור שביעי בראשון לציון

סבא ואני במהלך המפגשים
הוריו של סבי
בשושלת הדורות

סבא נולד בארץ, בעיר ראשון לציון בשנת 1941, להוריו רחל ואריה.

בילדותו אהב לשחק בגולות וקלאס עם חבריו. הם היו משחקים המון בחצר, קוטפים סברס ומוכרים אותו בחמש אגורות. תפוזים הם היו קוטפים מחצר השכנים.

אחד התחביבים של סבי היה לריב עם אחותו ואחיו. סבא מספר שבילדותו הם היו חוזרים מבית הספר, זורקים את התיק והיו נפגשים בתנועות הנוער, בחצר ובגינות.

סבא למד בבית ספר "חביב", שהוא בית הספר הוותיק ביותר בעיר ראשון לציון. בשביל סבא זו היתה התקופה הכי טובה שלו בגלל שהם היו משפחה ותיקה מאוד, הם הכירו את כולם וכולם הכירו את המשפחה.

סבא הוא דור שביעי!!! בעיר ראשון לציון

אביו אריה עלה לארץ ב- 1914 ואמו רחל נולדה בארץ, בעיר ראשון לציון. אביו עבד בקואופרטיב הכוח וקנה מונית. הוא עבד במשרד הביטחון במחלקת קשרי מידע. כשהיו מגיעים אורחים חשובים מחו"ל, הוא היה נוסע איתם ומדריך אותם.

אמו, אשר למדה גם היא בביה"ס העממי חביב, לא עבדה אף פעם, היא טיפלה בילדיה. היא הייתה מתנדבת בכל מיני מוסדות סעד ברווחה, לרווחת התושבים.

סבא ומשפחתו גרו בבית פרטי שהיה ה-בית, היה לב השכונה. היתה להם חצר פרטית והיו בה עצי פרי כי ההורים עסקו בכלכלת הבית והיו מכינים לעצמם אוכל.

הבית היה "בית פתוח" לשכנים. כולם היו מגיעים אליהם כדי לקבל עצות להמשך דרכם. אמו של סבא היתה מבקשת ואופה בצורה שלא תיאמן.

פעם אמא של סבא אמרה שהיא לא רוצה לנסוע לחוץ לארץ כי החצר שלה היא כמו חוץ לארץ, עם כל הפרחים והעצים שהיו בה.

הבית של ההורים קיים עד היום, ברחוב ביל"ו 14 בראשון לציון!

סבא מסכם כי להוריו היו חיים טובים ומצב כלכלי טוב. הם זכו לחתן את הילדים שלהם וזכו לנכדים ולנינים. הם הלכו לעולמם שמחים בשמחת ילדיהם.

קישור למצגת – רמי ורותם

הזוית האישית

תועד במסגרת מפגשי התכנית בביה"ס "רעות".

מילון

קואופרטיב
אגודה שיתופית

ציטוטים

”קודם אנו מעצבים את ביתנו, בהמשך הבית שלנו מעצב אותנו“