מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

דור ראשון לצברים

סבתא יפה והילה.
בגיל 16 על גג הבית בשדרות נורדאו, 1959.
סיפור חיי

נולדתי בתל אביב, בשנת 1943, לאימא רחל לבית גולדורום ולאבא יוסף גבלינגר, שעלו כחלוצים ציוניים מפולין בשנת 1933. כל משפחת אבי וכמעט כל משפחת אמי נספו בשואה. נולדתי בבית החולים של דוקטור פרויד ברחוב יהודה הלוי בדרום תל אביב (היום ישנו שלט על הבניין המציין את מיקומו של בית החולים ההיסטורי בזמנו).

גרנו בשכונת פלורנטין בדרום תל אביב עד 1948 (מלחמת השחרור) שבאותה תקופה התחילו הערבים ביפו להפגיז את דרום תל אביב. משפחת גבלינגר עברה צפונה לרחוב גוטליב בתל אביב.

חוויה שזכורה לי שבערך בגיל חמש היא ממלחמת השחרור. לא היה בבית מקלט, ובכל פעם שהייתה אזעקה ביום או בלילה היינו יורדים לדירה בקומת הקרקע ושם היינו נשארים עד אזעקת ההרגעה. הלכתי לכיתה א' למשמרת אחר הצהריים. כי זה היה בתקופה שהיה "צנע" במדינה ולא היו מספיק כיתות בבית הספר.

בשנת 1951 כשהייתה רווחה כלכלית למשפחה עברנו לדירה גדולה יותר במה שנקרא ה"צפון הרחוק" של תל אביב – שדרות נורדאו. הכביש עבר רק מצד צפון וכאשר האח שלי, משה לקח אותי באופניו לראות את הדירה החדשה, טבענו שנינו בבוץ. גם פרדסים עוד היו מסביב.

למדתי בבית ספר יסודי "לדוגמא" על שם הנרייטה סאלד, ברחוב בן יהודה פינת שדרות נורדאו בתל אביב. בימים ההם למדנו בבית ספר יסודי עד כיתה ח'. כשסיימתי את בית הספר היסודי, למדתי בתיכון "עירוני ד'" מכיתה ט' עד כיתה יב'. התיכון נמצא ברחוב יהודה המכבי פינת רחוב וייצמן והייתי נוסעת באופניים לתיכון יחד עם חברותיי לשכונה. בכיכר מילאנו היה קיוסק "רסלר" ובדרך חזרה מבית הספר ומפעולות בצופים, היינו עוצרות ואוכלות פלאפל.

הצטרפתי לתנועת הצופים בכיתה ה', יצאתי לטיולים ומחנות עבודה בקיבוצים בקיץ. בין כיתה ח' לט' השתתפתי בקורס מדריכים של הצופים במעגן מיכאל ועם סיום הקורס קיבלתי תעודת מדריך. בכיתה יא' עזבתי את תנועת הצופים.

במחנה עבודה במנרה בין כיתה ט' לי' אני וחברי עבדנו בבציר ענבים. קמנו ב­ארבע לפנות בוקר, ירדנו עם הטרקטור שגרר פלטפורמה לעמק החולה לבצור ענבים לפני שמתחיל החום הנורא. בשעה עשר עלינו בחזרה לקיבוץ, והיינו הולכים לבריכה.

הכרתי במסיבה את בן זוגי לחיים, שמוליק. לאחר סיום הבגרויות ומאחר שקיבלתי שחרור מצה"ל, הלכתי ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוגים: ספרות, אנגלית ומדעי המדינה. כל שבוע ביום ראשון הייתי נוסעת לירושלים עם קופסאות אוכל לשבוע שהכינה לי אימי כי האוכל ב"מנזה" (מסעדת הסטודנטים בקמפוס) היה בלתי אכיל. כל יום חמישי בשעה שש, ארגנתי מונית עם חבריי לחוג באנגלית שהייתה באה לאסוף אותנו מהאוניברסיטה ופיזרה אותנו בבתינו בתל אביב. בסוף השבוע הייתי נפגשת ומבלה עם שמוליק.

לאחר סיום התואר הראשון התחלתי לעבוד בתעשייה האווירית  לשנתיים. לאחר מכן נסעתי לטיול ולהמשך לימודים בארצות הברית שם נרשמתי ל University of Illinoisוסיימתי תואר שני בחוג לספרות אנגלית. לאחר טיול מקיף בארצות הברית מצפון לדרום, ממזרח למערב, חזרתי לישראל לאחר מלחמת ששת הימים.

במאי 1968 התחתנו שמוליק ואני והקמנו משפחה בישראל. נכנסתי לעבוד בחברת "י.ב.מ" ונולדו לנו זיו ואסנת. טיילנו הרבה בעולם במזרח ובמערב ובשנת 2005 יצאנו לפנסיה. ומאז אנחנו סבא וסבתא במשרה מלאה וגם משתדלים להשתתף בקורסים, לראות סרטים, מחזות ובגדול ליהנות מהפנסיה.

חפץ משמעותי בחיי

בתמונה מצולמים הפמוטים שקיבלה אמי מהוריה לחתונתה בפולין, גליציה, 1933. אותם פמוטי כסף קיבלו כל בנות המשפחה המורחבת. היום נמצא זוג אחד במשפחת בת הדודה של אמי במילווקי, וויסקונסין, ארצות הברית. זוג שני נמצא אצל משפחת דודתי בחולון. הזוג השלישי אצלנו בהרצליה והשאר נעלמו בשואה. סיפורו של העם היהודי.

 הפמוטים שקיבלתי מאמי

תמונה 1

"הקשר הישראלי שלי" – 70 שנה למדינה

אחי הגדול "משה" הלך בעקבות קריאתו של דוד בן גוריון לקיבוץ שדה בוקר במסגרת תנועת הנוער הצופים. הוריי, רחל ויוסף ואני הוזמנו לסדר פסח בשדה בוקר וישבנו בשולחן אחד עם דוד בן גוריון ופולה רעייתו.

למרות שהייתי ילדה צעירה בת 12 בערך, השאיר עליי אירוע זה רושם בל ימחה.

התרגשתי מאוד לשבת ליד האיש שבזכותו קמה המדינה ולשמוע אותו מדבר בליל הסדר. נושא השיחה היה החזון של בן גוריון ליישוב והפרחת הנגב. בעקבות אירוע זה הבנתי את החשיבות של מדינת ישראל עבור העם היהודי.

זיכרון זה ומשמעותו נשארו חקוקים בזיכרוני.

סדר פסח בקיבוץ שדה בוקר, ישבנו בשולחן אחד עם דוד בן גוריון ופולה רעייתו

תמונה 2

השיר בו בחרתי: באב אל וואד

הזוית האישית

יפה: מאוד נהניתי מהאינטראקציה עם נכדתי הילה ועם המנחה מכיתה ה', רות, ומההתעניינות שלהן בסיפור חיי ובחוויותיי.

הילה (נכדה): היה לי כיף לשמוע את סיפור חייה של סבתא יפה.

רות (מנחה): היה לי מאוד כיף ומעניין ללמוד איך חיו בדור הקודם, במה שיחקו ואיך נראתה ארץ ישראל אז. היה נחמד לשבת ולשמוע סיפורים מחייה של סבתא יפה וללמוד עליה דברים. נהניתי מאוד עם סבתא יפה והתחברתי אליה. אהבתי את רעיונותיה המעניינים והיצירתיים ואת דרכיה להסביר דברים ולגרום לי להבין אותם. היה כיף לשמוע את הדרך שבה סבתא יפה רואה את החיים וללמוד מניסיונה לחיים שאני אעבור.

תודה סבתא יפה!!!! לא אשכח אותך לעולם!!!!

מילון

מלחמת השחרור
מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) החלה ב-30 בנובמבר 1947.

בציר ענבים
בציר הוא השם המיוחד לקטיף ענבים - הסרת הענבים מן הגפנים.

הנרייטה סאלד
הנרִיֶיטה סאלְד (קרי: "סוֹלד"; בכתיב לועזי: Henrietta Szold; ‏ 21 בדצמבר 1860, בולטימור - 13 בפברואר 1945, ירושלים), פעילת ציבור ומחנכת שהקדישה את חייה ופועלה לרעיון הציוני ולעם היהודי.

ציטוטים

”"להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים"“

הקשר הרב דורי