מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

דוד פרלמוטר דיבר תמיד בגעגועים על זיכרונות ילדות

משפחת פרידמן בלוצק. קיץ 1939
גלויה 1940
הסיפור המשפחתי של אבי, יוסף-דוד פרלמוטר, סבתי, בתיה צם-פרלמוטר ודודתי - חלק ב'

הסיפור המשפחתי  של אבי, יוסף-דוד פרלמוטר, סבתי, בתיה צם-פרלמוטר ודודתי – חלק ב'

סבתא בתיה צם ובתה חייקה לרנר-פרידמן חלק א' – קישור לסיפור

חלק ב' 

דוד פרלמוטר דיבר תמיד בגעגועים על זיכרונות ילדות מהמשק החקלאי של אחותו חייקה ובעלה חיים-צבי פרידמן. על הנחל שזרם שם, על עצי הפרי, התרנגולות, אפילו הכלבים, דבר שלא היה מקובל אצל יהודים.

באמצע שנות ה-1930 הגיע לקיבוץ יגור הבן הבכור של חייקה, שלמה (סיומה) פרידמן. שלמה היה אדם חרוץ ומוכשר במלאכת כפיים והוא זכה להערכה רבה ביגור, שם נשא לאשה את צביה גורדון, מי שהייתה אשתו הראשונה, ילידת עיירה ליד קובנה שבליטא.

זמן מה לאחר ששלמה הגיע ליגור, הצטרפו אליו אחיו, משה פרידמן ובת זוגו של משה, סוניה סמזנובה, ילידת וולקוביסק. הם הכירו בהכשרת ורבה שבאוקראינה.

אח נוסף, אשר (כונה גם בוז'ו) פרידמן הגיע בסוף 1937

אשר (בוז'ו) פרידמן עם דוד פרלמוטר.

למטה – תמונה של דוד פרלמוטר ביגור עם אחייניו שלמה ומשה פרידמן ונשותיהם, סוניה סמזנובה (באמצע) וצביה גורדון (משמאל).

בביתה של חייקה ובעלה נשארו הבת הצעירה דבורה והבן יוסף, ששירת כחייל בצבא הפולני, עובדה שסייעה למשפחה בשנות המלחמה.

יוסף פרידמן

בשנת 1936/7 הגיעו חיים וחייקה פרידמן, הוריהם של שלושת האחים פרידמן לביקור בקיבוץ יגור ובשובם ללוצק לקחו עמם את הבן הצעיר, אשר. בהיותם אנשים אמידים, התרשמו לרעה מתנאי החיים הקשים ביגור והזמינו את שלושת הבנים ואת אשתו של משה, סוניה סמזנובה, לבקר בלוצק.

באוגוסט 1937 ביקשו שלמה ומשה וסוניה פרידמן ממזכירות יגור חופשה ונענו בשלילה.

בסוף 1938 החליטו האחים פרידמן וסוניה לנסוע ללוצק (אז חלק מפולין) ללא אישור הקיבוץ. סמוך לעזיבתם של הפרידמנים את יגור התרחשה טרגדיה. צביה גורדון, אשתו של שלמה, חזרה מליל שמירה ונהרגה מכדור תועה.

האחים, שלמה ומשה (עם סוניה ויפה אחותה, שחזרה, למזלה, לארץ לפני פרוץ המלחמה), הגיעו לאוקראינה בסוף 1938 או תחילת 1939.

תמונה של חלק מבני משפחת פרידמן, שצולמה בלוצק או ברומנוב ממש לפני פרוץ מלחמת העולם השניה.

לא ברור אם האחים פרידמן וסוניה התכוונו לחזור ארצה, אך עם פרוץ המלחמה, כבר לא הייתה אפשרות כזו, גם אם רצו בכך. עם פרוץ המלחמה, גרה משפחת פרידמן כולה, כולל סבתא בתיה, בבית שהיה בבעלותם של חיים-צבי וחייקה פרידמן(**) ברחוב סלובצקובה 18 בלוצק. עובדה זו ידועה מגלויה ששלחו בני המשפחה לבן והאח, דוד פרלמוטר שהיה ממקימי קיבוץ שדה נחום, שהוקם בעמק בית שאן, בשיטת "חומה ומגדל:

תרגום הגלויה, מיידיש: ילדים יקרים דויד ולאה

אתם לא צריכים לדאוג. אנחנו כולנו בריאים. ברומנוב אין אף אחד מאתנו. אנחנו כולנו בלוצק. אני מבקשת מכם כתבו לעתים קרובות. אני מאד מודאגת. לי איך אתם מרגישים מבחינת הבריאות .אמכם המסורה בתיואחי וגיסתי היקרים שתהיו לי בריאים. אל תדאגו לנו .אנחנו כולנו בלוצק חייקה

 

העשרה

קיבוץ יגור: "יָגוּר הוא קיבוץ למרגלותיו המזרחיים של הר הכרמל, 9 ק"מ דרומית-מזרחית לחיפה ונמצא בפתחו של נחל יגור. זהו אחד מהקיבוצים הגדולים ביותר בישראל. היה שייך לקיבוץ המאוחד ולאחר איחוד התנועות הקיבוציות שייך לתנועה הקיבוצית. שמו של הקיבוץ ניתן בהשפעת שמו של הכפר הערבי יאג'ור שהתקיים עד 1948."

מילון

קיבוץ יגור
יָגוּר הוא קיבוץ למרגלותיו המזרחיים של הר הכרמל, 9 ק"מ דרומית-מזרחית לחיפה ונמצא בפתחו של נחל יגור. זהו אחד מהקיבוצים הגדולים ביותר בישראל. היה שייך לקיבוץ המאוחד ולאחר איחוד התנועות הקיבוציות שייך לתנועה הקיבוצית. שמו של הקיבוץ ניתן בהשפעת שמו של הכפר הערבי יאג'ור שהתקיים עד 1948.

ציטוטים

”באמצע שנות ה-1930 הגיע לקיבוץ יגור הבן הבכור של חייקה, שלמה (סיומה) פרידמן.“