מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ההיסטוריה של דוד מוצפי

דוד והתלמידים במסגרת תכנית הקשר הרב דורי
דוד במילואים
מבגדאד אל קיבוץ מעוז חיים

שמי דוד מוצפי, הכינוי שלי הוא דודי. נולדתי בבגדאד, עיראק בתאריך 1.4.1938. את יום ההולדת אני חוגג עם משפחתי. גדלתי בסביבה טובה, גרנו בבית בן שישה חדרים גדולים, סלון מרוחב, מטבח גדול. בית הכנסת היה קרוב לבית. שם אני היה יחזקאל, שם אמי מסעודה. שמות אחיי: לטיפה, שרה, דורית, דניאל, שלום, סימה.

אבי היה סוחר. אמי לא עבדה (הנשים לא עבדו משום שזה לא היה נהוג, הן גידלו את הילדים).  כל צהריים היינו אוכלים אורז ובשר כבש. בשעות הערב ביצה וסלט. ביום שישי בצהריים היינו אוכלים קובה לסוגיהם ואורז, בסוף השבוע אכלנו גם דגים מטוגנים. בשבת בבוקר אמא הגישה לנו ביצה חומה מהטביט, דגים מטוגנים וירקות מסוגיהם. בשעות הצהריים טביט לסוגיהם.

גרתי במרכז בגדאד, המגורים היו מעורבים – יהודים ומוסלמים חיו בשכנות. בשבת בבוקר היה את בית הכנסת. ביום-יום הילדים היו בבית הספר, לא היו חוגים. האבא יצא לענייניו ביום-יום והאימא טיפלה בילדים בבית ובישלה. בילדותי הייתי מסתובב ומשחק. אני זוכר במיוחד מבית הספר מורה לתנ"ך ולקריאה ובנוסף מורה לחשבון. המקצוע האהוב עליי היה מסגרות. בתיכון למדתי בקיבוץ מעוז חיים.

מהגן אני זוכר שיום אחד קפצתי על המדרגות ופתחתי את המצח. מהתיכון בקיבוץ מעוז חיים אני זוכר את הנשיקה הראשונה שלי. בקיבוץ היו לנו אך ורק ריקודי עם והשירים שתואמים לריקודי העם. חל אז איסור מוחלט על השמעת שירים זרים (סלוניים) וריקודים. למדנו שמונה שעות ועבדנו שלוש שעות בקיבוץ, כל אחד בענף אחר. בחדר האוכל של הקיבוץ ראינו סרטים או בקיץ על הדשא, הסרטים היו ללא תרגום בגוף הסרט, אלא שהיה אדם שגלגל בנפרד את התרגום לעברית. בקיבוץ היה טלפון אחד (טלפון חוגה) במזכירות, בצבע שחור.

בקיבוץ היו חיזורים של בנים אחר בנות, ובחרו אחד את השנייה. המגורים היו שלושה אנשים בחדר (מעורבים). אם נוצר קשר בין שני אנשים שבאותו החדר, אחד מבני הזוג עובר לחדר אחר. בחדר היו רק מיטה וארון בגדים. היו מקלחות משותפות בין כל תושבי הקיבוץ. פעם בחצי שנה היינו יוצאים לבקר את ההורים שמחוץ לקיבוץ, בחגים ראש השנה ופסח.

בתקופתי כנער בקיבוץ החלה תקופת הצנע בארץ. הקיבוץ היה מצייד אותנו במזון למשך השבוע שאנחנו אצל ההורים. אבל בקיבוץ כל ילד היה מאומץ על ידי משפחה מהקיבוץ, והביקור הוא בין 16:00 – 18:00.  להוריי האמיתיים לא הייתה שום השפעה או קשר על חיי ולא הייתה תקשורת בינינו.

לאחר עשר שנים בקיבוץ עזבתי וחזרתי להוריי בבני ברק, והם עדיין חיו במעברה בצריפון, זו הייתה מעברת פרדס כץ. בתקופה זו התחלתי ללמוד מקצוע ולעבוד. בהמשך השנים התחתנתי על ידי היכרות. פגישתנו הראשונה (של אשתי ושלי) הייתה ברחוב אלנבי בתל אביב בבית קפה, וקשרינו המשיך עד לחתונה. נולדו לנו ארבעה ילדים: חזי, ארז, תמיר ,אושר. אושר היא הבת היחידה. יש לנו 12 נכדים מתוכם חמישה בנים ושבע בנות.

הזוית האישית

דוד: אני מאחל בריאות, בעיקר ונחת והצלחה.

מילון

וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן
מצוות עשה מהתורה לכבד ולהדר פני החכמים והזקנים כמופיע בפסוק: "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ל"ב). (ויקיפדיה)

מָעוֹז-חַיִּים
קיבוץ מהתנועה הקיבוצית בעמק בית שאן, כ־5 ק"מ ממזרח לבית שאן. שייך למועצה אזורית עמק המעיינות. הקיבוץ נוסד בחודש יולי 1937, במתכונת יישובי חומה ומגדל. גרעין המתיישבים הראשון הורכב מחברי פלוגת החוגים ברעננה שהשתייכו לתנועת הקיבוץ המאוחד, ואליהם הצטרפו עוד שלושה גרעיני התיישבות. בשנת 2010 התקבלה החלטה על הפרטת הקיבוץ. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”מהתיכון בקיבוץ אני זוכר את הנשיקה הראשונה שלי“