מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

דגש על החיים

סבתא של בעלי מחזיקה את הנין שלה.
כמה חשוב להמשיך את השמחה ואת החיים
הרינה והשמחה שיצאו מאפלה - סיפור הישרדות

שמי יוכבד סילברמן ובחרתי להביא את סיפורה המופלא של רינה קווינט, ניצולת שואה שגרה בירושלים, הסבתא של בעלי.

גדלתי בשוויץ ובמשפחתי לא היו ניצולי שואה. לאחר שהצטרפתי למשפחה של בעלי מצאתי את עצמי בפעם הראשונה בחיי בקשר אישי עם ניצולת שואה. עד שבעלי לא סיפר לי שהיא ניצולת שואה, לא היה לי מושג. יש לסבתא של בעלי מראה ומבטא אמריקאי. החן, הזוהר והחיוך התמידי לא עוזבים את פניה.

היא נולדה בפולין והייתה בת שלוש כאשר המלחמה התחילה. במשך תקופת השואה היא אבדה את אמה ואת שני אחיה. היא עבדה במפעל זכוכית יחד עם אביה, לצורך כך היא התחפשה לבן. בשלב מסוים הם נלקחו למחנה חדש, ושם הפרידו ביניהם – היא לא ראתה אותו יותר.

המרתק בסיפורה של רינה קווינט, הוא הדמויות שהצילו אותה, שבזכותם היא נשארה בחיים. מדובר בכמה אנשים שעזרו לה לאורך תקופת השואה, תמיד הייתה לה "אימא" שטיפלה בה ודאגה לה. אמה הביולוגית נרצחה באמצע המלחמה, אך משם ועד שאומצה על ידי הוריה שבארצות הברית – תמיד הייתה אישה שפרשה את כנפיה עליה כאימא אוהבת ודואגת. "אימא" חדשה זו הייתה זמנית, עד שהיא סיימה את תפקידה, ואימא אחרת אימצה אותה לזמן מסוים. במשך תקופת השואה היא לוותה מקרוב על ידי שש "אמהות", שטיפלו בה במסירות ולמעשה הצילו את חייה.

ה"אימא" האחרונה שלה באירופה, הביאה אותה לארצות הברית כשהיא הייתה בגיל אחת עשרה, אך האשה מתה זמן קצר לאחר מכן. בהמשך, היא אומצה על ידי זוג חשוך ילדים, ועבור כולם זו הייתה התחלה חדשה – להם כהורים ועבורה כחיים חדשים בתא משפחתי אמיתי לשם שינוי.

משם והלאה היא חיה חיים שלא הזכירו כלל את העבר האיום שלה. היא הצליחה מאוד בלימודים בבית הספר בו למדה. היא התחתנה עם עורך דין והקימה משפחה עם ארבעה ילדים.

סביבות גיל חמישים היא עלתה לארץ ומאז היא מדריכה ב"יד ושם" באופן שוטף. עד היום היא דוברת ידועה ברמה בין לאומית.

סבתא של בעלי מחזיקה את הנין שלה

הזוית האישית

יוכבד: כנכדה שנכנסה למשפחה, יש לי הערכה אין סופית כלפי סבתא. מעבר לביתה הפתוח ולאישיותה המכילה – יש אצלה דגש מאוד חזק על הקיים, על החיים בהווה ולא על העבר. אני לוקחת ממנה תובנה לחיים שלי, תמיד להעריך את מה שיש בחיים ולהתמקד בו.

הסיפור תועד במסגרת השתלמות למורים שליחים "ישראל כתרבות שנייה" בהנחייתה של תמר שורק.

מילון

יד ושם
יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל. הקמת המוסד החלה כבר בסוף שנת 1945, וב-19 באוגוסט 1953 הוא הוכרז כמוסד רשמי של מדינת ישראל בחוק מיוחד של הכנסת - "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-1953". (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים“