מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

גידולי שדה בקיבוץ

סבא משה והנכד נועם
העבודה בפלחה
סיפור על עבודתי בפלחה

נולדתי בתל-אביב, בבית חולים הדסה, בתאריך 29.1.1940 בי"ט שבט ת"ש. כיום אני חי בקיבוץ נגבה באזור מישור החוף הדרומי.

הצטרפתי לקיבוץ נגבה בשנת 1963 לאחר חתונתי עם נאוה לבית אפשטיין. בקיץ באותה שנה התחלתי לעבוד במטעים, ולקראת החורף עברתי לעבוד בפלחה. העבודה בפלחה הייתה מעניינת ונשארתי לעבוד בענף.

העבודה הראשונית הייתה בעיבוד הקרקע לקראת הזריעה של החיטה וגידולי המספוא. העבודה הייתה עם טרקטורים ישנים. בהתחלה  היה לי קשה לתפעל אותם ועם הדרכה טובה השתפרתי בעבודה.

בזריעת החיטה הייתי שותף לזורע שאני מפעיל את המזרעה בעבודת המערכת בידיים. הזרעים היו בשקים של 50 קילו והיה קושי רב למלא את המזרעה, אך התגברתי על המילוי והקלתי על עצמי בכך שמילאתי את המזרעה ושמתי את השק על הכתפיים, וגם את זה למדתי איך למלא.

בגמר זריעת החיטה ולקראת זריעת גידולי המספוא  הפעלתי את טרקטור הזריעה ואת המזרעה הפעיל עובד נוסף. לאחר הזריעות של גידולי החורף ציפינו לבוא הגשם בתפילה "הזורעים בדימעה ברינה יקצורו".

הטרקטור הראשון שעבדתי עליו הוא טרקטור זחל ממודל D4 שהיה טרקטור פתוח וזה חייב אותי להתלבש חם מאוד. כעבור מספר שנים עברתי לעבוד על טרקטור עם קבינה.

גידולי הפלחה בתקופה זו היו חיטה, שחתות, אפונה, תלתן ובקיה. אלה היו גידולי החורף. גידולי הקיץ בפלחה היו חימצה (חומוס), חמניות לפיצוח ואבטיח לגרעינים לפיצוח (זן מללי).

 

בשנות השבעים והשמונים הייתה מהפכה בתחום הטרקטורים. לעיבודים העמוקים (חריש, קילטור עמוק, משתת), עברנו מטרקטור זחל לטרקטור אופני-גלגלי.

בשנות השבעים תחום זני החיטה עבר מהפכה ועברנו לגידול זנים חצי ננסיים ועתירי יבול. ענף הפלחה הצליח להגיע לכמות של יבול מעל 600 ק"ג וצוין לשבח על-ידי משרד החקלאות. בשנות השמונים המוקדמות, אוחדו הענפים פלחה ושלחין לענף אחד שנקרא גד"ש (גידולי שדה). בשנה זו יצאתי לקורס במדרשת רופין להנדסאי חקלאות.

במסגרת תפקידיי השונים בקיבוץ (סדרן עבודה, מנהל המתפרה, אקונום- אחרי מטבח ועוד) העבודה שאליה תמיד חזרתי ושאותה הכי אהבתי הייתה העבודה בשדות ובגידולי השדה.

משנת 1985 עד שנת 2010 עבדתי לאורך כל השנים בגידולי השדה, כשבמשך שמונה שנים עבדתי בעבודת חוץ בחברת פיתוח של מושבי גת. גם זו חברה שעוסקת בגידולי שדה.

בשנת 2010 יצאתי לפנסיה בגיל 70, עם סיפוק רב אחרי שנים רבות של עשייה ועם תחושת געגוע לאדמה ולגידולים.

בשנת 2013 אוחד גד"ש נגבה עם גד"ש משואות יצחק כשהשם החדש שנבחר הוא- "גד"ש דגנים".

אסיים בשיר שמשקף את עולמי ואת הסיפור שהעברתי לנועם- "שיבולת בשדה".

שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה כּוֹרְעָה בָּרוּחַ מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב. וּבְמֶרְחַב הָרִים יוֹם כְּבָר יָפוּחַ הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב. עוּרוּ הוֹי עוּרוּ שׁוּרוּ בְּנֵי כְּפָרִים קָמָה הֵן בָּשְׁלָה כְּבָר עַל פְּנֵי הַכָּרִים קִצְרוּ שִׁלְחוּ מַגָּל עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר

שְׂדֵה שְׂעוֹרִים תַּמָּה זֵר חַג עוֹטֶרֶת, שֶׁפַע יְבוּל וּבְרָכָה. לִקְרַאת בּוֹא הַקּוֹצְרִים בְּזֹהַר מַזְהֶרֶת, חֶרֶשׁ לָעֹמֶר מְחַכָּה. הָבוּ הָנִיפוּ נִירוּ לָכֶם נִיר חַג לַקָּמָה, עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר. קִצְרוּ, שִׁלְחוּ מַגָּל עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר.

הסיפור המעבר מהעיר לקיבוץ, נכתב במסגרת תכנית הקשר הרב דורי עם הנכד אביתר רוט.

הזוית האישית

לסיכום החוויה המשותפת, רציתי לומר שנהניתי מאוד לעבוד עם נועם. למדנו הרבה אחד על השני, הוא עליי ואני עליו. הקשר הרב דורי, היא תכנית חשובה ומעניינת. למרות שזו הפעם השנייה בה אני לוקח חלק, עדיין היה מרתק מבחינתי לספר על עבודתי הראשונה בפלחה ולהכיר לנועם את עולמי מקרוב. בבית התפוצות, היה מעניין, מרתק ומלמד מאוד. אקח במיוחד מהתכנית הזו, את העבודה המשותפת עם נועם בעבודת הקרמיקה שהייתה חוויה נעימה ומקרבת. מבחינתי, היה נעים להיפגש שוב, אחרי שנתיים, בקשר הרב דורי עם נכד. התכנית מרתקת ומעניינת. תודה לכן, יפעת וסיגל, על העשייה, ההקשבה ותשומת הלב לכל ופרט ופרט.

הנכד נועם: בתכנית הקשר הרב-דורי למדתי להכיר את משפחתי ובמיוחד את סבא שלי טוב יותר. המפגשים בימי שלישי, נתנו לי ללמוד ולדעת על הדורות הקודמים הרבה דברים שלא ידעתי כמו: מה סבא משה עשה בצבא. הנסיעה לבית התפוצות היתה חוויה מיוחדת ומרגשת. למדתי והבנתי טוב יותר מדוע אנחנו חיים פה במדינת ישראל וכמה חשוב לשמור על המדינה שלנו. התכנית לדעתי חשובה מאוד כי אנחנו לומדים בה על המעגלים – אני, המשפחה, המדינה. אני ממליץ בחום לכל מי שחושב  להשתתף בתכנית. הזמן שלי עם סבא משה, ללמוד ממנו, לדעת עליו דברים שבדרך אחרת לא הייתי יודע, היא הדבר החשוב ביותר שישאר איתי לתמיד!

מילון

פלחה
חקלאות בעל נרחבת של גידולי שדה

משתת
כלי עיבוד חקלאי רתום לטרקטור, שנועד לשבור את התשתית הקשה שנוצרה בקרקע לאחר עיבוד חוזר על עצמו לאותו עומק, או בעקבות דריכה של אופני הטרקטור על קרקע לחה שנוטה להתהדק.

ציטוטים

”יצאתי לפנסיה בגיל 70, עם סיפוק אחרי שנים של עשייה ועם תחושת געגוע לאדמה ולגידולים.“