מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

גיבורי הרובע היהודי במלחמת העצמאות

עמית עם סבתא מירה וסבא משה
עזיבה זמנית של העיר העתיקה.
'השיבני ה' אליך ונשובה'

הסיפור שמאחורי התמונה

תמונה זו, התלויה בביתנו, הינה רפרודוקציה לציור שמן שצויר ע"פ הצילום ע"י הציירת רחל פרידלנדר, גיסתו של משה לוביץ', נינם של הזוג קניאל.

"הזוג הזקן התנהל בכבדות במעלה הגבעה אל חצר בתי-מחסה. האישה החזיקה תיק ובתוכו מזון. היא לקחה עמה בשקית-נייר גם מעט מצות משיירי חג הפסח. בעלה נשא את בגדי המשפחה. השניים זה עתה עזבו את הבית שגרו בו יותר מ-50 שנה ואליו לא יחזרו עוד". ("הרצון לחיים – ירושלים העתיקה מניתוק לתקומה", מאת ג'ון פיליפס).

ג'ון פיליפס, צלם מגזין Time-Life שפעל תחת מסווה של קצין בריטי, התלווה לכוחות הערביים בעיר העתיקה ולאחר מכן לכוחות הלגיון הערבי. הוא צילם תמונות יחידות במינן של נפילת הרובע היהודי בתאריך 28 במאי 1948 ועקירת התושבים מבתיהם, תוך גילוי אהדה ליהודים. צילומיו של בתי הכנסת החרבים ושל יהודי הרובע המובלים לשבי הירדני הכו גלים בעולם.

בשנת 1976, בעקבות הזמנתו של טדי קולק (ראש עיריית ירושלים), ביקר ג'ון פיליפס בישראל. בעבודת בילוש מאומצת הצליח לאתר 61 מגיבורי התמונות ומזיכרונותיהם רקם את סיפור ימי המצור האחרונים. הוא גילה שהזוג מהתמונה הנם הרב ישראל זליג קניאל ואשתו איידל. לאחר שפונו מביתם הם עברו לבית בנם, הרב יהושע קניאל (שהיה רבה הראשי של העיר חיפה), אך הם לא יכלו לשאת את המגורים מחוץ לירושלים ולאחר חודשים ספורים חזרו לירושלים ושוכנו בבית אבות.

ג'ון פיליפס לא זכה לפגוש את הזוג קניאל, ועל כך הוא מספר בחלקו השני של הספר:

"בשייך באדר, בגבעת רם במבואות ירושלים (כיום – מאחורי גן סאקר מול בית המשפט העליון), יש בית-קברות עזוב ואפשר להגיע אליו רק ברגל. בית הקברות הוקם במקום בשנת 1948 לאחר שהר הזיתים על בית-הקברות היהודי שבו נכבש בידי הירדנים. בית הקברות בשייך באדר היה בשימוש עד סוף שנת 1951. אז כבר הועברו קברים רבים לבתי קברות חדשים ונוחים יותר לגישה. עדיין היו קבורים 3,400 מתים בשייך באדר כשבאתי לשם לאתר את קבריהם של הרב ישראל זליג קניאל ואשתו איידל. אלה היו זוג הזקנים שצילמתי כשעלו בגבעה בדרכם לחצר בתי-מחסה. הם פונו והועברו לבית זקנים בעיר החדשה. שם מתו קודם שעבר הר הזיתים לידי ישראל ולא זכו להיקבר בבית-הקברות העתיק הזה כפי שקיוו תמיד.

לא היה לי מושג היכן נמצאים קבריהם כשהתחלתי בחיפוש. לא היה במקום שומר להדריכני. כיוון שאינני קורא עברית גייסתי לעזרתי צעיר ישראלי. עברנו בשיטתיות ממצבה למצבה, שורה אחר שורה, מקצה בית הקברות לקצהו. אינני יודע כמה מצבות בחנו באותו יום אוגוסט חם ומאובק אחרי הצהרים עד שמצאנו את קברה של איידל קניאל, שמתה בשנת התש"י. כמה מאות קברים אחרי כן גילינו את מקום מנוחתו של בעלה. הרב זליג קניאל מת בשנת ה'תשי"א".

קבריהם של בני הזוג

לאחר הביקור פרסם את ספרו, שחלקו הראשון מוקדש לנפילת הרובע וחלקו השני מספר את סיפורי גיבורי התמונות. הספר מעמיד את עיי המפולת, הייאוש והכניעה של הרובע מול העיר הנבנית בעדות מפוארת לניצחון החיים.

כריכת הספר

הזוית האישית

עמית המתעד: אני מאוד אוהב את סבא וסבתא ונהניתי לשמוע מהם סיפורים.

משה ומירה לוביץ' השתתפו בתכנית הקשר הרב דורי ותועדו על ידי נכדם עמית. התכנית נערכה בבית הספר מורשת, התשע"ט.

מילון

הלגיון הערבי
הלגיון הערבי היה חטיבה צבאית שהקימו קצינים בריטים באמירות עבר הירדן בשנת 1921.כוחות אלו כבשו את ירושלים המזרחית במלחמת העצמאות. (ויקיפדיה)

בתי-מחסה
"בתי מחסה" הוא מתחם דירות שנבנה בין השנים 1860–1890 ברובע היהודי בעיר העתיקה שבירושלים. המתחם, המצוי בסמוך לחומת העיר העתיקה, היה החצר האחרונה שנותרה בידי המגינים של הרובע היהודי בעת נפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות, ומהכיכר שבמתחם הלכו מגיני הרובע לשבי הלגיון הירדני. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”השניים זה עתה עזבו את הבית שגרו בו יותר מ-50 שנה ואליו לא יחזרו עוד“