מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

גדלתי בקריית שמונה בצל הקטיושות

סבתא מגי וליאור
מגי רוקדת בלט
סיפורה של מגי אלקיים מקריית שמונה לאשדוד

סבתי מגי אלקיים נולדה במרוקו ועלתה בגיל שמונה חודשים לארץ בשנת 1961 ,מסיפורים ששמעתי מסבתא העלייה לארץ לא הייתה חוקית וקלה והתאפשרה בזכות ובאמצעות הסוכנות היהודית, באמצע הלילה יצאו הוריה עם חמישה ילדים קטנים והשאירו מאחור משפחה ורכוש, ובפחד גדול חצו יבשות וימים באנייה ובמטוס. בהגיעם לארץ סבא רבה שלי דוד ניקלט לעבודה בקיבוץ מנרה ומשפחתו גרה בקריית שמונה במשך עשר שנים.

מכיוון שסבתא הייתה תינוקת נקלטה ללא קשיים ורקדה בלט קלאסי מגיל צעיר מאוד. המצב הביטחוני בקריית שמונה היה קשה מאוד ובכל זאת תפקדו בצל ההפגזות הקשות. בשנת 1971 עברה משפחתה לאשדוד וסבתא הגיעה לכיתה ה', ולאחר מכן הייתה במחזור הראשון במקיף ג', היא סיימה את לימודיה בתיכון. התחתנה בשנת 1978 ,ונולדו שני ילדיה דודי-יוגב ואמי אורן.

בשנת 1991 יצאה לשליחות לרומניה לחצי שנה במסגרת עבודתה כאשת יחסי ציבור בחברת "דרנור". סבתא מספרת שזו הייתה תקופה אחרי המהפכה ברומניה ואנשים היו עניים מאוד והרבה פושטי יד היו ברחובות, דבר שהשפיע מאוד על רגשותיה כאמא וכאזרחית גאה במדינתה ישראל.

מיד עם חזרתה מהשליחות התקבלה לעבודה בחברה העירונית באשדוד ומאז עובדת כמנהלת סל תרבות באשדוד ואחראית על התרבות בבתי הספר באשדוד. במקביל יצאה סבתא ללימודי תואר באומנות.

כשנולדתי ב2007 סבתא התחילה את לימודיה באוניברסיטה הפתוחה ללימודי מדעי הרוח והחברה, אך את כל זמנה הפנוי הקדישה לי והייתה איתי בכל הזדמנות והפכה אותי לצופה קבועה בהצגות במסגרת העבודה. הקשר שלי עם סבתא וסבא שלמה מיוחד ומלא בחוויות משותפות: נסיעות,  בילוי בחוף הים, מסעדות, קריאת ספרים צפייה משותפות בסדרות ילדים.

שנה לאחר הולדתי נולדו התאומים בני דודיי אופק ועידו ואין מאושרת ועסוקה יותר מסבתא מגי. מאז נולדה גאיה בת השנתיים אחות לאופק ועידו. בל נשכח את אחותי שי לי בת הארבע, שאני אוהבת וקשורה אליה מאוד. בקיץ האחרון נסענו עם אבא ליוון לשבוע טיילנו שיחקנו בבריכות המים הצטלמנו וצברנו חוויות רבות.

מגי מספרת:

חוויות ילדות

בילדותי, התקופה הכי קשה הזכורה ל היא החיים בצל ההפגזות על קריית שמונה. הונחינו על ידי בית הספר לשמור על כללי זהירות בחזרה הביתה מהלימודים. בהישמע שריקות ההפגזות היה עלינו לשכב על הרצפה ולהגיע הביתה בזחילה. באותה תקופה נשמעה האזעקה לאחר הנפילה של הקטיושות.

כילדים, לא ויתרנו על משחקי חברה בשכונה עם כל ילדי השכנים. נהגנו לעלות על צלע ההר שהיה סמוך לביתי ולקטוף כלניות, רקפות וארטישוק נוי- חורשף מצוי שאחי הגדול נהג לקלף לנו ואנו אכלנו בתאווה רבה.

כמו-כן, דאגו לנו למופעים כגון קונצרטים, הופעות של אמנים מוכרים, מופעי בלט, שלהם נחשפתי לראשונה ונדבקתי בחיידק האמנות. הופעתי בלהקת הבלט הייצוגית של קריית שמונה באולם שניר מול קהל גדול. אני זוכרת את אמי יושבת לילות שלמים מול מכונת התפירה הישנה ותופרת שמלות בלט לארבעים בנות.

זיכרון ילדות שחקוק בזיכרוני הוא תמונת הוריי בעת שהם מכינים לנו את תחפושות פורים מחומרים ממוחזרים, כשלושה חודשים לפני החג. התחפושות היו מקוריות.

הזוית האישית

סבתא מגי – אני מברכת את פרויקט הקשר הרב דורי ששם דגש על הקשר הנפלא בין הסבים לבין הנכדים, שקיים מלכתחילה, מציפים אותו ומעלים אותו לתודעה על מנת להטמיע את הסיפורים והחוויות שלנו כילדים. לפעמים שוכחים שגם אנחנו היינו בני גילם וגם לנו היו חוויות מיוחדות, אולי לא טכנולוגיות אך מלאי אתגרים חווייתיים. ממליצה בחום להפיץ ולהנגיש את הפרויקט בבתי הספר במסגרת התכנית החינוכית. יישר כח! הילדה ליאור – נהניתי מאוד שיצא לי לבלות עם סבתא שלי בבית הספר. ישבנו יחד בחדר מחשבים והיא סיפרה לי סיפורים מהחיים שלה.

מילון

חורשף מצוי
שיח קוצני שעליו גדל פרי קוצני. נראה כמו ארטישוק, בעל תפרחת סגולה. אם מקלפים אותו היטב, טעמו נפלא.

ציטוטים

”המצב הביטחוני בקריית שמונה היה קשה מאוד ובכל זאת תפקדו בצל ההפגזות הקשות“