מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

גבורתו של סבא רבא מאיר

עידן אוחיון עם סבתא דבורה
סבא מאיר וסבתא אורלי
החיים בבמרוקו

שלום, שמי עידן אוחיון. סבתי דבורה ואני כתבנו את הסיפור המשפחתי על סבא רבא מאיר וסבתא דבורה:

גבורתו של סבא רבא מאיר

סבתא דבורה נולדה בעיירה ריש שבמרוקו בשנת 1958 לסבא רבא מאיר וסבתא רבתא אורלי. במשפחתה של סבתא דבורה (משפחת חמו), 11 אחים: חמישה בנים ושש בנות. סבתא אורלי לא עבדה וטיפלה במסירות בבית ובילדים.

סבא מאיר היה מנהיג התורם והתומך בכל היהודים. לסבא מאיר היו קשרים טובים עם הממשל הערבי. הערבים אהבו וכיבדו אותו מאוד, בכל בעיה שהייתה להם הם היו מתייעצים איתו. אנשים שקינאו לפועלו של סבא מאיר הלשינו עליו לממשל וסיפרו שסבא מאיר ויהודים נוספים שולחים כספים לארץ ישראל. בתקופה הזו סבא מאיר היה חולה ונסע לעבור ניתוח בעיר רחוקה מאוד מריש. לאחר הניתוח, עם חזרתו לביתו, עצרו אותו ואת היהודים שהיו יחד איתו בהנהגה היהודית. כלאו אותם בבית הסוהר, הכניסו אותם לצינוק, ללא כל התחשבות במצבו הבריאותי והניתוח הקשה שעבר. הם עברו עינויים וחקירות אך אף אחד מהם לא הודה שהם מעבירים כספים או כל דבר אחר למדינת ישראל. כדי להוציא מהם הודאה המעשים שייחסו להם התעללו בהם, עינו אותם והיו מכים אותם כשהם ללא בגדים וכבולים בשרשראות.

המשפחות של היהודים העצורים התארגנו ולקחו עורכי דין מכובדים כדי לעזור להם לצאת מהכלא. הועברו בקשות רבות על מנת שיתחשבו בסבא מאיר, מאחר ועבר ניתוח קשה ועליו להחלים. לאחר אספקת אישורים מרופאים התחילו להקל עליו. הממשל המרוקאי הגיע לבית המשפחה, ערכו חיפושים נרחבים אחר מסמכים וממצאים אשר יוכלו לאשר את החשדות נגדיהם. הם הפכו את כל הבית ולא מצאו שום דבר. מאחר ולא מצאו דבר שחררו אותם.

סבא רבא מאיר וסבתא רבתא אורלי

תמיכתו של סבא רבא מאיר במשפחה ולכל יהודי

בתקופת מלחמת ששת הימים (שנת 1967) סבא מאיר היה נוהג ללכת לטייל עם כל הילדים לכיוון הנהר הסמוך לביתם במרוקו לטייל. ערבי אחד שהיה מצטרף אליהם כדי לשמור עליו אמר לו להשתדל לא להסתובב לבד כי עוקבים אחריו. שני האחים הגדולים של סבתא דבורה והאחים של סבא מאיר היו עובדים בנגריה ובתחנת הקמח, וסבא היה גם נגר וגם שען.

לאחר שההורים של סבא מאיר נפטרו סבא מאיר דאג לאחים שלו לפרנסה וחיתן אותם. הם רצו לעלות לארץ ישראל, הוא דאג להם שלא יחסר להם כלום והיה שולח להם כספים בסתר. סבא מאיר היה עוזר לכל יהודי שלא היה לו. הוא היה מעביר לאנשים כסף לחגוג בר-מצוה או חתונה. את התרומות תמיד היה נותן בסתר דרך שליחים, שלא ידעו שהוא הנותן. סבא מאיר היה איש צנוע ועניו.

ההחלטה לעלות לארץ

האחות הגדולה של סבתא דבורה, עזיזה, התחתנה ועלתה לארץ ישראל עם בעלה ושני ילדים שנולדו לה במרוקו. פרוספר, אחד האחים של סבתא דבורה היה לומד בישיבה בעיר "רבאט". בזמן המלחמה, הוציא הממשל המרוקאי הנחיה שעל כל הגברים להירשם בשביל להתגייס לצבא. באותה תקופה פרוספר, שלמד בישיבה, היה בתקופת מבחנים ופחד שיגייסו אותו לצבא, לכן היה נכשל בכוונה במבחנים כדי למנוע את הגיוס לצבא. שתי אחיות של סבתא דבורה, מרים ורבקה, למדו בעיר בבית ספר "אלינאס" שבקזבלנקה. כשהיו יוצאות להפסקה, הערבים היו מאיימים עליהן והיו אומרים להם שבערב יבואו לחטוף אותן. הן סיפרו למנהלת ועדכנו את ההורים. ברגע שסבא מאיר שמע את הדברים הוא התארגן עם כל המשפחה הקרובה, ויתר על כל הרכוש במרוקו, על הבית ובית חרושת לנגרות על מנת שיתנו לנו דרכונים כדי לעזוב.

העליה ממרוקו

בשנת 1958 התחלנו את מסע העלייה שלנו לארץ ישראל. הגענו למרסי בצרפת ושם שהינו כחודשיים, מאחר וסבתא אורלי הייתה בהריון. לאחר לידתו של דוד, עלינו לארץ ישראל באוניה שנקראת "מולדת". הגענו לארץ לפני יום העצמאות העשירי של מדינת ישראל, הגענו לנמל חיפה ומשם העבירו אותנו לאשדוד.

על האונייה בדרך לארץ ישראל

סבתא דבורה הייתה בת 9 שנים כשהגיעה לארץ והיא שובצה לכיתה ד' בבית ספר מירון באשדוד. בסיום בית הספר היסודי עברה ללמוד בפנימייה ליד בחיפה, "ימין אורד", במגמה לבורנטית, שם למדה ארבע שנים.

סבתא דבורה

לאחר הלימודים עבדה תקופה במפעל יפו מור במעבדה לבדיקות מזון, ולאחר מכן עברה לעבוד ב"אלתא" באשדוד, שם היא עובדת עד היום.

בשנת 1978 נישאה לסבא ישראל ולהם ארבעה ילדים: ליאת,  לה 3 ילדים: עידן, מתן ואיתי. הילה, שכעת בהריון ולה 2 ילדים: ליאן וגל. נדב ולו 2 ילדים: יהב ויהונתן, ועדי שהתחתנה לאחרונה.

סבתא דבורה כיום

הזוית האישית

סבתא דבורה ועידן: שנינו מאוד נהנינו מהתוכנית. אני, עידן, נהניתי ללמוד על המשפחה וגבורתו של סבא רבא שלי, וסבתא דבורה נהנתה לשחזר את הילדות ולהיות איתי.

מילון

צינוק
תא מאסר קטן מאוד ללא חלונות

ציטוטים

”סבא מאיר היה מנהיג, התורם והתומך בכל היהודים“