מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

גאוות שורשי

סבי בצעירותו
סבי כיום במדיו הצבאיים

סיפור זה מספר על סבי סטניסלב, או בקצרה סלבה ("תהילה"), מצד אמי, אשר שוכן בבלרוס ומצדיק את פירוש שמו בחייו.
 
סבא נולד ב-16 באוגוסט 1945 מיד לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה. הוא נולד בכפר קנז'בוריה מחוז גומל, בלרוס. אביו יוסף נולד ב-1917 השתתף במלחמת העולם השנייה, היה פרטיזן ואף היה בשבי. הוענקו לו שתי מדליות: האחת של מלחמת העולם השנייה והשנייה מדליית הכוכב האדום (כוכב אדום הוא סמל הצבא של בריה"מ ורוסיה של היום). אימו של סבי נדז'דה ("תקווה") נולדה ב-1921. מ-1941 עד 1944 נמצאה בשטחים שהיו נתונים לשלטונם של הנאצים. במשפחת סבי היו שלושה ילדים הוא היה הבן הבכור ואחריו שתי אחיותיו. שנים אלו היו די קשות כיוון שהיו אחרי מלחמת העולם השנייה, המדינה נבנתה מחדש, אנשים היו עניים ולא תמיד היה להם מזון. כמו כן, לילדים לא היה זמן רב ללמידה מפני שהיו צריכים גם לעבוד ולעזור להורים. מסיבה זו, כשסבי למד בבית הספר היסודי בשנים 1952-1962 לא השקיע הרבה מאמץ בלימודים והתייחס ללימודים בפשטות. ב-1964 התגייס לצבא. 
רקע צבאי
ב-1967 התקבל לאוניברסיטה צבאית בלנינגרד (היום ידועה כסנט פיטרבורג) וסיים אותה בהצטיינות ב-1971 בגיל 26. בסיומה של האוניברסיטה התחתן עם סבתי,מריה, קיבל דרגת סגן ונשלח לתפקידו הראשון בעיר ברסט בבלרוס. בשנת 1974 התקבל לאקדמיה צבאית במוסקבה ועבר לגור לשם עם משפחתו עד לשנת 1977 שבה סיים במדליית זהב, כלומר בהצטיינות, את לימודיו באקדמיה והוענקה לו מראש דרגת סרן. כיום בכניסה לאקדמיה מוקדש קיר שלם לבוגריה אשר קיבלו מדליית זהב ושמותיהם, שבהם נכלל גם שם סבי, "חרוטים" לנצח בזיכרון האקדמיה. לאחר מכן, נסע לשרת בצפון ברית המועצות בעיר סברומורסק שנמצאת על שפת אוקיינוס הקוטב הצפוני. מ-1979 עד 1985 התקדם בדרגות תפקידו עד לאלוף משנה בגיל 40. ב-1988 קיבל תפקיד חדש כסגן מנהל באוניברסיטה צבאית להנדסה בעיר ז'תומר, אוקראינה. בנוסף לתפקיד הראשי שלו, הגיש הרצאות לסטודנטים. בשנת 1993 בגיל 48 השתחרר מהצבא מרצון בחירתו בגלל הגזענות שהתפתחה באוקראינה. מהלך תקופת שירותו בצבא היה כ-29 שנים ו-7 חודשים. למרות יציאתו לפנסיה עדיין המשיך לעבוד. ב-2006 עזב את אוקראינה עם סבתי ועבר לבלרוס עקב הגזענות וגם שם המשיך לעבוד. כבר תקופה ממושכת הוא מנהל מרכז הכשרה לנערים לפני גיוסם לצבא וגם חבר בעמותת הקצינים של בלרוס.
 
רקע משפחתי
סבי התחתן עם סבתי מריה ב-1969 ובאותה השנה סיימה סבתי את בית הספר לאחיות. כל חייה עבדה כאחות מוסמכת ונאלצה להחליף מקומות עבודה רבים בגלל החלפת התפקידים של סבי וכתוצאה מכך גם להחליף את מקומות המגורים. במשפחתם, נולדו שתי בנות סבטלנה ואלונה. אמי, סבטלנה נולדה בשנת 1972 ודודתי, אלונה, נולדה בשנת 1984. הן היו תלמידות טובות ומשקיעות בבית הספר ובסיום בית הספר התקבלו לאוניברסיטאות. סבטלנה למדה הוראת שפות זרות ואלונה למדה אקולוגיה.  
לסיום…
 אני מאוד גאה בסבי והישגיו ההדורים. למעשה, כל הישגיו הגיעו מרצונו, מעבודתו הקשה והשקעתו בחייו וכמובן חוכמתו שהובילה אותו בחייו המרתקים. סבי יצא ממשפחה די פשוטה למדי, אימו ואביו היו אנשים פשוטים ללא השכלה רבה ולא יכלו לעזור לו בקידומו וזה רק מציג את העובדה שאדם עם רצון גדול, מוטיבציה גדולה וחוכמה, יכול להגיע להישגים מרשימים בחייו, וממנו אני לומדת לשאוף גבוה.  
 
תשע"ה, 2015

מילון

כוכב אדום
סמל הצבא של ברית המועצות ורוסיה של היום

ציטוטים

”סיפור הצטיינותו והצלחתו בחיים הוא המלמד אותי לשאוף גבוה“