מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בת לניצולי שואה

אני וסבתא בתכנית
מתעדות סיפור יחד
סיפורה של סבתא בלה שמעוני

סיפור חיים של  סבתא בלה שמעוני

אני בת יחידה להורים ניצולי שואה שנולדו בבוקובינה היום בשליטת אוקרינה אז בשליטת רומניה.

לאחר המלחמה הורי עברו לעיר ערד-טרנסילבניה, שברומניה  על גבול הונגריה על מנת לעבור בצורה לא חוקית (שהיה מקובל אז) אולם נתקעו שם 12 שנה ואני נולדתי שם בשנת 1948 עם קום המדינה.

בתאריך 1/1959 קבלנו אישור חוקי לעלות לארץ. יצאנו ברכבת מרומניה להונגריה משם לאוסטריה ומשם לנפילי שבאיטליה מנפולי הפלגנו באנייה לארץ לנמל חיפה.

לאבי הייתה משפחה מאוד גדולה 8 אחים הורים ודודים וכולם נספו ונשארו רק עוד שני אחים שאחד מהם היה בארץ לפנינו ועוד אחד שעלה לארץ אחרינו ולאמא שלי היו עוד ארבעה אחים כולם נספו בשואה כולל האבא שלה נשארה רק אחות אחת שעלתה לארץ עם עליית הנוער מקפריסין בשנת 1948 וסבתי עלתה בשנת 1950.

קיבלנו דירה בבית שאן אולם אני נשארתי ברמלה אצל סבתי ודודתי שגרו ביחד שנה והייתי נפגשת עם הורי רק פעם בשבועיים בסופי שבוע אולם פתאום הייתה לי משפחה שלא הייתה לי קודם.

בשנה השנייה בהיותנו בארץ עברנו לגור בגבעת עלייה שביפו ששם הייתה לי שוב משפחה מצד אבא אח ואחיינים. זו הייתה דירה ערבית בדמי מפתח משותפת עם עוד משפחה.

"גבעת עלייה היא שכונה בדרומה של יפו, השוכנת בין הים ממערב לרחוב יפת ממזרח, ובין שכונת יפו ג' והעיר בת ים מדרום לרחוב מנדס פראנס ושכונת עג'מי מצפון" (ויקיפדיה)

זו השכונה בה גרנו שהיום אין זכר לשכונה הישנה ונבנית שכונה חדשה במקום

 

חצי שנה הראשונה הייתה מאוד קשה בלי שפה מנטליות שונה ובלי חברים ומקצועות שונים כמו תנ"ך ומולדת שלא הכרתי בלי אולפן ישר הכניסו אותי לכיתה מזל שברומניה למדו חשבון ברמה יותר גבוהה מאשר בארץ ולכן הוקפצתי מכיתה ד' לכיתה ו' ובחופשת הקיץ קבלתי מהמחנכת תגבור באנגלית והשתלבתי היטב. שכחתי לציין שלמדתי בבית הספר ממלכתי דתי שבו הכיתות היו מעורבות בנים בנות וגם היו צופים דתיים בנים ובנות יחד השכונה בגרתי הייתה מאוד מעורבת מכל העדות פולנים בולגרים טורקים רומנים הונגרים מרוקאים והכל היה פתוח דלתות פתוחות כל אחד מביא לשני לטעום את מטעמים שלו.

בסך הכל הבילוי היה שכונתי לא הייתה טלוויזיה שחקנו ברחוב 5 אבנים, קלאס, קפיצה בחבל וסתם פטפוטים. בסופי שבוע היו מסיבות ריקודים והרבה ים מאחר וגרנו מאוד קרוב לים. בגיל 18 התחתנתי ועברתי לגור ברחובות.

מאז עלייתי לארץ  ביקרתי רק פעם אחת ברומניה בשנת 1980, זה היה בטיול מאורגן ולא הגעתי לעיר הולדתי, היא הייתה אז קומוניסטית עדיין והתאכזבתי, אבל אני עוד אחזור לשם עם הילדים והנכדים לטיול שורשים….

הזוית האישית

סבתא בלה שמעוני מספרת את סיפור עלייתה מרומניה לנכדתה אריאל

מילון

גבעת עלייה
גבעת עלייה היא שכונה בדרומה של יפו, השוכנת בין הים ממערב לרחוב יפת ממזרח, ובין שכונת יפו ג' והעיר בת ים מדרום לרחוב מנדס פראנס ושכונת עג'מי מצפון. ויקיפדיה

ציטוטים

”אני עוד אחזור לשם עם הילדים והנכדים לטיול שורשים....“