מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בת לדור ניצולי שואה

סבתא שושי ואני הנכדה מאיה לוי
משפחתנו הענפה
סיפור העלייה של הוריה של סבתי מפולין לאחר מלחמת העולם השנייה

סבתי שוש נולדה בארץ ישראל בשנת 1953 להוריה חייה לבית פרנק ויצחק לבית וישליצקי, ילידי העיר צ'נסטחובה שבפולין.

אביה של סבתא שוש, יצחק וישליצקי ז"ל, היה נשוי לאשתו לאה, לבית פרנק, הם נישאו בשנת 1946 לאחר מלחמת העולם השנייה. הייתה להם ילדה בת 3 שקראו לה שרה חיה. לאה פרנק נספתה עם הבת בטרבלינקה.

בתם שרה-חיה כבת 3 שנספתה בטרבלינקה

לאה ובתה שרה נשלחו לטרבלינקה והושמדו שם יחד עם בני המשפחה באוקטובר1942.אמה של סבתי, חיה, הייתה נשואה גם כן ואיבדה את בעלה במלחמה. לאחר המלחמה אביה של סבתי, יצחק ואמה של סבתי חיה, נפגשו. היא הייתה לבד ללא משפחה, והוא נישאר לבד והם החליטו להינשא (חייה לבית פרנק הייתה אחותה של לאה אשתו הראשונה של יצחק). הם החליטו להקים יחד משפחה חדשה. כך שלמעשה חייה שרה הייתה גם חצי אחות לסבתא שוש וגם בת דודה. אם היא הייתה נשארת בחיים היא הייתה היום אישה בת שמונים.

סבא רבא יצחק וישליצקי ז"ל וסבתא רבתא חיה וישליצקי ז"ל שנשאו לאחר המלחמה (הוריה של סבתי שושי)

ההורים של סבתי שוש נשאו ועלו לארץ באוניית "אקסודוס", היא נקראת יציאת אירופה תש"ז. חיה, סבתא רבתא שלי, קיבלה צירי לידה באונייה ונאלצו להוריד אותה בנמל מרסיי בצרפת. שם ילדה את ביתה הבכורה, מיכל. כך שלהורים של סבתי נולדו שתי בנות מיכל הבכורה ושוש סבתי. משנת 1948 ועד היום התגוררה המשפחה בקריית טבעון.

סבתא שושי ואחותה מיכל ליד בית החולים במרסיי-צרפת בו מיכל נולדה.

סבתי שוש זוכרת כי בילדותה הוריה היו מאד מופנמים ועצובים והאווירה בבית הייתה שקטה ומתוחה. הוריה הקשיבו לרדיו למדור "חיפוש קרובים" אולי ימצאו מישהו מהמשפחה שנשאר בחיים. אביה של סבתי היה חולם לפעמים בלילות שהגרמנים מכים אותו, והיה צועק מתוך שינה. הוא תמיד נזכר במשפחה שאיבד במלחמה.

סבתי שוש, זוכרת את עצמה כילדה מרדנית, היה לה קשה מאד לקבל את דעותיהם הגלותיות של הוריה. היא רצתה להיות כמו כל הילדים הצברים לצאת לטיולים בצופים, לחזור מאוחר מבילויים והוריה שמרו עליה כי היו להם פחדים מהעבר. בשלב מסוים סבתא לא ויתרה התגייסה לצבא ושם הייתה מוכמת ביחידת בקרה בחיל האוויר. בתקופת מלחמת יום הכיפורים סבתא שרתה בקבע בבסיס חיל האוויר שם הכירה את סבא חיים. לאחר המלחמה הם נישאו בשנת 1975.

לסבא חיים ולסבתא שוש נולדו שלושה ילדים: לימור הבכורה, אמא שלי רעות והבן צח שקרוי על שם סבא יצחק ז"ל. לסבא וסבתא שמונה נכדים ארבעה מלימור וארבעה מאמא שלי רעות. צח נשוי ועדיין אין לו ילדים.

סבתא שוש לימדה בבית הספר "אורט טבעון" יותר משלושים שנה, היא הייתה מורה ללשון. סבתי שוש מדריכה לפולין משנת 1997, היא מובילה מסעות בני נוער ומבוגרים. במסעות אלה היא מגיעה לעיר שבה נולדו הוריה ומספרת את סיפור השורשים של משפחתה ליד הבית, שבו נולדה אימה חייה ומשם נשלחו לטרבלינקה בני משפחתה. לפני כשלוש שנים סבתי שוש מצאה את הקבר של סבא שלה שלמה וישליצקי (אביו של יצחק) בבית הקברות בעיר צ'נסטחובה שבפולין.

בעת מציאת הקבר בפולין של סבא של סבתא שושי שנפטר לפני המלחמה .

היום סבא וסבתא גמלאים בפנסיה והם אוהבים לטייל בארץ ובחו"ל הם אוהבים לרקוד ריקודי עם. ואני אוהבת לבלות איתם ולבקר אותם.

הזוית האישית

סבתא שוש: בפרויקט הזה שבו חשפתי בפנייך את סיפור משפחתי בתקופת השואה, ואיך למרות הכל הורי הקימו ובנו חיים חדשים והשתלבו בארץ, מבחינתי הם היו גיבורים, ורק בגיל מאוחר יותר הבנתי את מה שהם חוו על בשרם בשואה. הייתה לך הזדמנות ללמוד את ההיסטוריה המשפחתית שלנו ולהיחשף לחיים הטובים, שאנחנו היום חיים בארץ ישראל, שיש לנו מדינה עצמאית וצבא משלנו שמגן עלינו. אני מאחלת לך לגדול להתפתח ולהגשים את כל שאיפותייך, וכן להעריך את הסביבה התומכת והאוהבת שבה את גדלה ומתפתחת.

הנכדה מאיה: סבתא, כששמעתי את הסיפור על העלייה של הוריך לארץ הבנתי שהצרות שלי לא קרובות לצרות שהיו להם כשהם עלו לארץ. את יקרה ללבי, ואני אוהבת אותך. אני מאחלת לך בריאות ואושר, שלך מאיה.

מילון

מרדנית
מסרבת לקבל פקודות, אינה פועלת על פי הנורמות המקובלות, לא צייתנית.

ציטוטים

”ההורים של סבתי שוש נשאו ועלו לארץ באוניית "אקסודוס", היא נקראת יציאת אירופה תש"ז. “