מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בת העלייה הגדולה מרוסיה

אלה ואנאל
העליה מרוסיה בשנות ה- 90
הייתי אז בת 6, זו הייתה תקופה קשה מאוד

המלחמה
בשנת 1934 גרנו בעיר קייב. המשפחה לא הייתה כול כך גדולה היו ארבע נפשות בבית: אימא, אבא ואחותי הגדולה ממני בתשע שנים ואני. 
בשנת 1941, הנאצים כבשו את קייב. בפינוי, הם דרשו שנעזוב את קייב, אבל לא הייתה לנו דרך לנסוע משם, כי לא היו רכבות. נאלצנו: אימא, אחותי ואני, לרוץ ממקום למקום. הייתי אז בת 6, זו הייתה תקופה קשה מאוד. לא היה לנו בית, לא היה לנו מקום לישון בו, לא היה אוכל ולא היה בגדים. רק מזוודה וכרית קטנה. אבא היה במלחמה ולכן, לא היה מי שיעזור לנו.
 
בהתחלה, הגענו לכפר מאוד קטן ולא מטופח, זה היה כמו קיבוץ, אבל היה לנו רע שם. ואוכל לא היה. כל הזמן היינו רעבים, לכן, עזבנו לעיר אשכנז שם היה חם יותר ולא היינו צריכים ללבוש בגדים חמים שלא היו לנו. הייתי רזה מאוד, ובאחד המקומות שאליהם הגענו, חליתי. לא הייתה לנו דירה נסענו לעיר קירגיזיה ושם הלכתי לבית ספר. סיימתי את לימודי בשנת 1952 עם מדליות זהב.
 
כשהמלחמה הסתיימה, חזרנו לקייב בשנת 1952. אני התחלתי ללמוד באוניברסיטה וסיימתי את לימודי בשנת 1956, והתחלתי לעבוד. בשנת 1967 אבא ניפטר, ובשנת 1986 אימא  נפטרה.  
 
בית ומשפחה
בשנת 1970 התחתנתי עם קוטלר נעם, לצערי, לא היו לנו ילדים. גרנו בקייב בדירה בת שלושה חדרים. אני עבדתי כמנהלת חשבונות, ובעלי עבד במפעל צבאי .
 
עלייה
בשנת 1989, כשהייתה העלייה גדולה מרוסיה, החלטנו לעלות לארץ, ובשנת 1991 עלינו לארץ. הגענו לעיר: פרדס חנה, שכרנו דירה. עבדתי בפרדס עם בעלי שם גרנו עד שנת 1998, לאחר מכן עברנו לנתניה. בנתניה עבדתי כמטפלת עד הפנסיה. בשנת 1999 הגעתי לחדרה, כי נתנו לנו הוסטל ברחוב מיכאל חזני. גרנו יחד עד שגילו שבעלי חולה אלצהיימר, ולקחו אותו לבית אבות בחיפה.
 
עכשיו אני גרה לבד, אני בודדה, אין לי ילדים ואין לי נכדים. לפני שבע שנים, הצטרפתי למועדון מרכז היום לקשיש שם אני מאוד מרוצה יש כול מיני פעילויות ואני נהנית! כול בוקר אוספת אותי הסעה מהבית למועדון שם אני אוכלת ארוחת בוקר מאוד מפנקת וטעימה, גם ארוחת צהריים. אני הולכת לפיזיותרפיה או לחדר מחשבים. בשיעור ספורט אני עושה תרגילים באופניים לחיזוק הרגליים והידיים. סורגת בגדים יפים ורוקמת. את המוצרים אנו מוכרים, והכסף משמש לצורכי המועדון. באחת אנחנו חוזרים הביתה להוסטל ואני נחה כשעתיים בחדר נפרד בו אני גרה.
 
אני בודדה, אבל יש לי חברים שמעודדים אותי. אנחנו נפגשים משחקים בקלפים או בלוטו ומדברים. בהוסטל יש לנו ספריה ואני קוראת כול מני ספרים בעברית, רוסית ואנגלית. בערב אני צופה בחדשות בעברית ובהצגות מצחיקות. יש לי טבלט ואני אוהבת מאוד לשחק משחקים, או לצפות בסרטונים, הצגות וזמרים שאני מוצאת באינטרנט. 
 
העשרה
קירגיסטן: "רפובליקה הקירגיזית (בקירגיזית: ?????? ????????????) היא מדינה ללא מוצא לים השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה. בעברה היא הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב-31 באוגוסט 1991. למדינה גבולות עם הרפובליקה העממית של סין במזרח, קזחסטן בצפון, אוזבקיסטן במערב וטג'יקיסטן בדרום."
 
תשע"ה

מילון

קייב
בירת אוקראינה. בשנת 1941 נכבשה על ידי גרמניה, שם נרצחו אלפי יהודים. שוחררה ב 1943.

1989- "העלייה הרוסית"
החלה עם פתיחת שעריה של ברית המועצות. העולה המיליון הגיע בשנת 2000.

ציטוטים

”בשנת 1989, הייתה העלייה גדולה מרוסיה, אנחנו החלטנו לעלות לארץ.“

”אני בודדה, אבל יש לי חברים שמעודדים אותי.“