מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בתנאי שנעלה לארץ ישראל

אני ודוד מיכה
מיכה בילדותו בגן הילדים
קורות חיים של סבא רבא יעקב ראובן וסבתא רבתא חיה גסטהלטר

שמי מיכה עמית, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי, ומתועד על ידי הנכדן שלי, מתן. אספר על אבי ואמי, סבא רבא וסבתא רבתא של מתן. סבא יעקב וסבתא חיה נולדו שניהם באותה שנה: 1906. סבא יעקב היה חלוץ ועלה ארצה בהיותו בן 23, לאחר שעבר הכשרה בחקלאות בפולין במשך שלוש שנים.

סבא יעקב ראובן בלבוב

גלויית שנה טובה של סבא רבא יעקב 

 

סבא יעקב כנוטר עברי

 

סבא יעקב בהרמת כוסית 

בארץ עבד כחקלאי במושב הדר, שכיום הינו חלק מהוד השרון. במהלך עבודתו חלה סבא בקדחת ובטיפוס ונאלץ לחזור לבית הוריו בפולין כדי להתאושש. שם הכיר את חיה והציע לה להינשא לו. סבתא חיה (לבית פירסט/ קליין), שנולדה אף היא בפולין, בעיירה בשם פודקמיין (ובתרגום לעברית "מתחת לסלע"), גדלה במשפחה חמה ואוהבת. היו לה שלוש אחיות ושני אחים. בגיל 8 התייתמה מאביה ועברה עם כל בני משפחתה לבית סבה. בהיותה בת 18 למדה עברית וכשעלתה ארצה ידעה את השפה העברית על בורייה.

סבתא רבתא חיה לאורך השנים

(סבתא רבתא) חיה הביעה הסכמה להצעת הנישואין, בתנאי שיעלו לארץ ישראל. שניהם נישאו בפולין, בעיר לבוב בשנת 1935.

סבתא רבתא חיה וסבא רבא יעקב

סבא רבא יעקב חזר לארץ ישראל (הוא כבר היה אזרח פלשתינה/ ארץ ישראל) בשנת 1935 ומילא בקשה לאיחוד משפחה עם אשתו הטרייה. חיה עלתה בשנת 1936 ושניהם התיישבו במושב שדה יעקב אשר בעמק יזרעאל. במושב הם בנו את ביתם, נטעו עצים והקימו רפת ולול. לאחר כשנה נולדה סבתי מרים ולאחר מכן נולדו אחיה מנחם, יאיר ומיכה. יאיר נפטר בהיותו בן 9 חודשים כתוצאה ממחלת ילדים.

 סבתי מרים ואחיה מנחם ומיכה

בגלל מצבו הבריאותי, סבא לא יכול היה להמשיך בעבודתו כחקלאי. לכן החליטו למכור את הפרות. סבא החל לעבוד כפקיד בחברה להלוואות לעולים חדשים. משכורתו לא הייתה גבוהה והמצב הכלכלי של המשפחה לא היה זוהר. לכן שקלו סבא וסבתא למכור את כל המשק ולעבור לחיפה. בשנת 1960 עברה המשפחה לחיפה.

מרים עברה לנגב, שם הקימה את משפחתה (בתחילה במושב תקומה ולאחר מכן בבאר שבע), נישאה לאפרים ויחד עמו הביאה לעולם חמישה ילדים (אריק, אסתר, רחל, ריקי ומיכל).

מרים ואפרים בנישואיהם

מנחם סיים את לימודי התיכון בבית ספר מקצועי בחיפה. הוא התגייס לצבא (לחיל הים) ולאחר שחרורו החל בלימודיו בטכניון לתואר מהנדס מכונות, נשא לאישה את תהילה ויחד הביאו לעולם ארבעה ילדים (יאיר, נעמי, יהודית וירון). כיום הם גרים במושב בת חן ליד נתניה.

מיכה החל ללמוד בבית ספר תיכון בחיפה ועם סיום הלמודים התגייס לצבא ושירת בחיל הנדסה. לאחר שחרורו, החל ללמוד באוניברסיטת חיפה בחוגים פסיכולוגיה וסוציולוגיה ולאחר לימודיו החל לעבוד ברפא"ל כראש מדור גיוס. לאחר מכן התגייס למשטרת ישראל למחלקה לזיהוי פלילי ביחידת פסיכולוגיה חקירתית.

מיכה עמית השתתף בתכנית נוספת של הקשר הרב דורי, לקריאת הסיפור לחצו כאן

הזוית האישית

מיכה, דוד רבא: למדתי הרבה במפגש עם מתן.

מתן הנכדן: נהניתי לעבוד עם דוד רבא שלי ואני מרגיש שהתחברנו יותר ממה שהיה פעם.

מילון

על-בוריה
היטב

נֶכְדָּן
הנכד של האח או האחות (ויקימילון)

נוטרות
נוטרות היא כינוי לכוחות של שוטרים יהודים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי שכונו בשם "נוטרים". הם פעלו במסגרת המשטרה הבריטית וביוזמת הסוכנות היהודית החל ממאורעות 1936–1939 ועד להקמת המדינה בהגנה על היישובים היהודיים, על מפעלים שונים ועל דרכי התחבורה מפני התנכלויות של כנופיות הערבים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”במושב הם בנו את ביתם, נטעו עצים והקימו רפת ולול“