מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בשלהיי המלחמה

תהל עם סבתא דורה מבלות ביחד.
סבתא דורה בגיל 20
זכרונות ילדות

בדיסלדורף אשר בגרמניה, נולדה תינוקת לאם חולה מאוד שזה עתה נחלצה ממלחמת העולם השנייה. התינוקת הקטנה שנולדה ב13.2.1947 זו אני דורה ואימי רבקה אשר שרדה את שנותיה בסיביר בתקופת המלחמה. עם פרוץ המלחמה ברחו הורי מפולין לרוסיה זאת לאחר שמשפחתו של אבי נספתה במחנה הריכוז אושוויץ ואמי איבדה את 12 אחיותיה. ברוסיה צורף אבי לפרטיזנים וכמעט ולא היה עם המשפחה אימי גידלה את אחותי ואחי בכוחות עצמה מזון לא היה ולכן אמי הייתה יוצאת בלילות אל שדות השלג בהם גדלו תפוחי אדמה והייתה מאכילה את הילדים, יום אחד בקליפות ויום בתפוחי אדמה. הרעב שרר בכל מקום ואמי הייתה מונעת מעצמה אוכל על מנת שישאר לילדים. כולם התגוררו בחדר אחד שהיה חצוי באמצע בוילון למשפחה אחרת. בשנת 1946 נפתחה אפשרות לעבור לגרמניה וזה מה שעשתה משפחתי בנוסף לגילוי שאמי נושאת ברחמה תינוקת [אני]. הגענו לדיסלדורף שם אימי אושפזה בבית חולים בגלל פגיעה חמורה בריאות מכל ההליכה בשלגים ואז נולדה דורה הקטנה אשר טופלה על ידי מטפלות מאחר ואימה הייתה מאושפזת 4 שנים.

סבתא דורה עם ההורים בבית החולים בדיסלדורף

געגועים קשים של ילדה קטנה שאימא אינה יכולה להיות לצידה אחי ואחותי עלו לארץ לפנינו עם עליית הנוער לקיבוץ חניתה ואנחנו עלינו בשנת 1951 לישראל באוניה די רעועה הייתי קטנה מאוד

סבתא דורה בת 4

אני זוכרת את כל האנשים שרויים על הסיפון ואני מתרוצצת ביניהם להגיש מים לכל האנשים שאינם מרגישים טוב הייתי מאוד קטנה אבל נשארה לי תמונה של עם רצוץ שבור עם עיניים כבויות. עגנו בחופי חיפה וכל משפחה עם חבילתה העלובה מחפש כיוון לאן פונים הופנינו למגורים בעיר צפת, במעברה קיבלנו צריף של חדר וכמובן שלא היה חשמל רק מנורת לוקס שהיינו מדליקים בערב מים. הייתי רצה החוצה ומביאה מהחצר מים בדלי, לבשל כמובן על פרימוס ופתליה אני מאמינה שרובנו מכירים את המצב של מדינת ישראל ב-1951, מדינה שרק נולדה ונלחמה על קיומה ובטחונה. ומכל המסופר גדלתי והפכתי להיות אני של היום. היינו לפני הטלוויזיה לפני המזונות הקפואים ולפני הסדינים החשמלים לפני שהאדם צעד על הירח ונגע בכוכבים לפני הטלפונים האלחוטיים סלולריים ווייז פייסבוק אינסטגרם. הסתפרנו אצל הספר ולא מעצב שער ורקדנו ריקודי עם והיינו מאושרים ואני מאחלת לתהל שלי לצעוד עם המון נחישות כי כך הגענו לכול הקיים

הזוית האישית

סבתא דורה: אני מאוד נהניתי ואהבתי לספר לתהל חלק מחיי.

תהל: אני אהבתי לשמוע על החויות של סבתא

מילון

נספתה
הושמדה

נחלצה
הצליחה להמלט

רעועה
ישנה ולא יציבה

ציטוטים

”תאמיני בעצמך תתמידי בדרך שלך“