מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בריחה, רעב, נצחון ועלייה

ארץ מולדתו של יולי
אוקראינה
סיפורו של יולי

את יולי הכרנו במסגרת המפגשים של הפרויקט הקשר הרב דורי. בתחילה התקשינו לתקשר עם יולי מכיוון שהוא דובר רוסית ואוצר המילים שלו בעברית קטן מאוד. ככל שעבר הזמן, באמצעות תרגום, התחלנו להבין אותו ואת סיפור חייו.
 
יולי נולד בשנת 1930 באוקראינה, באוגוסט 1939 התקיים הסכם שלום בין גרמניה לברית המועצות. בספטמבר 1939 גרמניה פלשה לפולין ועקב כך פרצה מלחמת העולם השנייה. ביוני 1941 גרמניה פלשה לברית המועצות ובאוגוסט של אותה שנה הם הגיעו גם לאוקראינה, יולי ובני משפחתו נאלצו לברוח מהר מבלי שיכלו לאסוף את הדברים שלהם. בדרך הבריחה הם נתקלו בהפצצות, יולי היה אז בן 11, הוא ראה מראות קשים מאוד, בין היתר נשים שכרעו ללדת, זקנים וילדים שסבלו מרעב, פצועים ומתים שהיו מוטלים בצד הדרך.
 
בספטמבר 1941 הגיעו לאוזבקיסטן, שם קיבלו אותם בסבר פנים יפות ועזרו להם. למרות זאת כמות האוכל הייתה מצומצמת, חתיכות קטנות של לחם הגיעו לפיו של יולי והפירות היו רקובים ולא ראויים לאכילה. עד תחילת המלחמה הספיק יולי ללמוד בכיתות א'-ג'  ובאוזבקיסטן המשיך ללמוד בכיתה  ד' . החורף שם היה קשה מאוד, בגדים חמים לא היו לו בכלל ולכן נאלץ להפסיק את לימודיו. אחיו הגדול, פופסיה, היה בין 13 באותו זמן. 
ב-1944 הגיע למקום אחר ושם התקבל לבית ספר ישר לכתה ו׳ כי בבית ספר הזה  לא הייתה כתה ה׳. בבית ספר זה למד עד כתה ח׳.
 
במאי 1945 נגמרה המלחמה עם ניצחון של בריטניה, צרפת, אמריקה וברית המועצות. אחרי המלחמה יולי חזר לאוקראינה, שם השלים כתה ט׳ כשהיה בן 17. בגיל 19 גויס לצבא  ושירת בחייל הים למשך 5 שנים.  בגיל 25 שוחרר מהצבא והתחיל לעבוד במפעל לכימיה ובהמשך התקבל לאוניברסיטה וסיים אותה אחרי 6 שנים.
 
ב-1995 עלה לארץ ישראל, כאן עבד תקופה קצרה. אשתו נפטרה לאחר זמן קצר. כיום יולי בן 85 והוא עדיין זוכר את תקופת המלחמה ואת הסבל שעבר בתור ילד.  
 
תשע"ה, 2015 

מילון

פאמיליה
משפחה

ציטוטים

”אסור לזרוק לחם לפח“