מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

"בעיקבות שורשי…"

כל "השבט" לבית הראל
פורים
סיפור המתאר בקצרה את כל חיי- מילדות לבגרות, החוויות הרגשות, העיסוקים והתחביבים.
ילדות
נולדתי בישראל בעיר רחובות בתאריך 8.8.1937 אני זוכרת את הבית שבו גדלה כבית חם, פרטי עם עץ גדול בחצר עם יחסי שכנות חמים. אמי (שושנה) הייתה אישה חמה ולבבית, ובבית בו גדלה לא ננעלו הדלתות על מנת לקבל אורחים בחופשיות. השפה המדוברת בבית הייתה עברית ומעט לדינו (שפה ממוצא ספרדי) סבתא רבה הייתה מומחית בבישול מאכלים ספרדים (כמו ממולאים וסלטים) וכן גם מאכלים תימנים עבור אבי (משה). ממנה למדתי לבשל את כל המטעמים המיוחדים.
תמונה 1
זיכרונות מיוחדים
הייתי בת 11 בזמן הכרזת המדינה, זיכרון נעים נשאר לי מאירוע זה כאשר רקדנו במעגלים ברחובות (הורה ועוד ריקודים נוספים) למעגלים של המבוגרים הצטרפו גם בני נוער. הוריי שושנה ומשה נולדו בארץ, שושנה בשנת: 1914 ומשה בשנת: 1913. לרב אמי הייתה מספרת ומקשיבה ואוזן קשבת לסיפורי (את אשר עבר עליי במשך היום…) אמי הייתה מקבלת אותנו מבית הספר ומגישה לנו את מאכליה הטעמים כארוחת צהריים עם הרבה חום ואהבה. אבי היה קבלן בניין ולרב היה חוזר מהעבודה (כמפרנס יחידי) עייף ותשוש ולכן הקדיש לנו פחות מזמנו. חרוטים בזיכרוני מספר דברים משמחים: בביתנו הפרטי הייתה בריכה שבעלי בנה ובה טבלו ילדיי וילדי השכנים והחברים. כיום זה הפך לערוגה גדולה מאוד ובה גדלים פרחים ויהודי נודד. זיכרון נוסף הוא: השמחה בקבלת הפנים של בעלי לאחר כל לידה של ילד או ילדה שהצטרפו למשפחה המתרחבת: צבע את הבית לריענון, הוסיף פרחים ושוקולדים לקבלת פנים חמה. הבת הרביעית שנולדה לנו בשמחה רבה נקראה אורלי שהביאה לנו אור לבית והיא אימא של טל.

לימודים, השכלה כללית ושירות בצבא
למדתי בביה"ס סמילנסקי ברחובות כשהשפה העיקרית הייתה עברית וגם אנגלית. הצטיינתי בספורט (כדור-עף, כדורסל, וקפיצה לרוחק…). הייתי חברה של כולם ואהבתי את כולם נהגנו לשחק בחמש אבנים קפיצה בחבל, מחניים, תופסת. יצאנו לטיולים עם ביה"ס. הייתי בתנועת הצופים לתקופה קצרה, כי אמי הייתה אשה חולה והייתה זקוקה לעזרתי בבית.

ובסיום ביה"ס היסודי למדתי פקידות וקצרנות (קצרנות היא שפה מיוחדת שהשתמשו בה בהרצאות, בכנסת.), עבדתי כפקידה בבנק קופת מלווה וחסכון עד שהתגייסתי לצבא ושרתתי ביחידת מילואים ברחובות על מנת להיות קרובה לבית ולעזור לאימא.

תמונה 2

חיים זוגיים…

ביני לבין בין זוגי לחיים, הכירה חברה אשר שרתה איתי בצבא, ובגיל 19 התחתנו ב- אוצר החייל בתל אביב, קיבלנו רב צבאי , לאחר הנישואין  לא היה באפשרותינו לממן ירח-דבש, לכן  נפשנו אצל דודתי ב-חיפה וטילנו בעיר. לנשואינו קיבלנו מתנות (ולא שיקים) בעיקר: סיפולוקס (בקבוק שמכינים איתו סודה), מצעים, סטים של כוסות, צלחות, סכו"ם).

השליחות לדרום אמריקה (קולומביה-בוגוטה)

בשנת 1990 נסענו בשליחות התעשייה האווירית (מקום עבודתו של בעלי). שהינו שם במשך שנתיים, בני הבכור נשאר בארץ עם משפחתו, שאר ילדי הצטרפו אלינו לשליחות ולמדו בבית הספר היהודי וביתי הגדולה חזרה כעבור שנה לשרת בצה"ל. אני העברתי את זמני עם נשות המשלחת בלימוד השפה הספרדית ומפגשים עם החברות וחוגי בית בנושאים שונים. וכעבור שנתיים בתום השליחות חזרנו ארצה.

עיסוקים ותחביבים

בעבר עבדתי (כפקידת בנק, קופת חולים מאוחדת, לאחר מכן לקחתי חופשה לגידול ילדיי עד שבגרו ואז חזרתי לעבוד כמזכירת סגן המנהל האדמניסטרטיבי בבית חולים "קפלן" עד שפרשתי לגמלאות).

תחביבי ועיסוקיי כיום הם:

1.    התעמלות פעמיים בשבוע.

2.    התנדבות בוועד הגמלאים בבי"ח קפלן.

3.    התנדבות בנשות "הדסה" למען הקהילה ברחובות.

4.    והחלק הכי חשוב הוא השהות עם הנכדים אשר גורמים לי ולהם הנאה מרובה.

תמונה 3

קישור לסיפור: המרחק בין חיים למוות

מילון

קצרנות
שפה מיוחדת שהשתמשו בה בהרצאות, בכנסת.

לדינו
שפה ממוצא ספרדי

ציטוטים

”אם יש בריאות כל השאר כבר יסתדר בחיים“

הקשר הרב דורי