מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

במעגל החיים – זכרונותיה של סבתא ציפורה

סבתא ציפורה ועומר
סבתא ציפורה ואסף אבא של עומר
סבתא ציפורה עוקשי מספרת על ילדותה, נעוריה והמשפחה שהקימה

ילדות

בשנת 1957, נולדתי ילדה שלישית להוריי, מרוב שמחה החליטו הוריי לבחור לי את השם שמחה. סבתא שלי, שחשבה שבת שלישית היא לא ממש סיבה לשמחה, הפצירה בהוריי להחליף את שמי והוריי נעתרו חלקית, מפאת הכבוד והוסיפו לשמי את השם ציפורה, שלימים הפך לשם העיקרי שלי.

אני בילדותי

כמו הרבה משפחות בראש העין, התחלנו כמשפחה מרובת ילדים בדירת חדר של עמידר שהלכה והתרחבה עם מצוקת הצפיפות. כשהפכנו ל- 8 אחים, הבית כבר היה גדול והחלוקה בו הייתה מסורתית חדר הורים, חדר נוסף ענק משותף לכל האחים, מטבח פעיל עם ריחות של חוויג', פינת אוכל וסלון ענק, שבזיכרונות הילדות שלי, הפך בחגים לחדר שינה ענק לכל האורחים. היינו מפזרים בו מיזרונים והכי כייף היה להעביר את הלילה בסיפורים ושירים. למעשה, היינו אמורים להיות 9 אחים… בן בכור, 7 אחיות ואח קטן בן הזקונים… אך, לאלוהים כנראה היו תכניות אחרות. בגיל שלוש הוא הגיע לבית החולים ושוחרר משם טרם הסתיים הטיפול, למורת רוחם של הוריי… לאחר מספר ימים הוא נפטר.

עד לנערות המאוחרת, חוויותיי היו בעיקר משפחתיות וכשאתה חלק ממשפחה גדולה ושכנים מגובשים, אתה צובר מלא חוויות של משחקי רחוב כמו "מדרכות" מחניים" ועוד ….

אני ובני אסף אבא של עומר

 

נערות

בגיל הנערות, התחלתי לצאת עם החברות, במגבלות של אבא שמרן ואמא שאיבדה ילד. החוקים היו מאוד ברורים – עם מי לצאת, מתי לחזור ומה מותר/אסור לעשות. באחד המפגשים עם החברות, הכרתי את מיכאל בעלי ז"ל. הוא שמע עלי לפני וסימן את היעד, טרם החלפנו מילה בינינו. הפגישה הראשונה הייתה מתוכננת ומתוזמנת בשלמות. קבענו לסרט ! בשעה מוקדמת ! כדי שאגיע הביתה בזמן. שם הסרט: מיכאל שלי ! כאילו כבר ידע שאחרי הפגישה הראשונה הדרך תהיה סלולה. הוא עשה הכל, אמר את המילים הנכונות והיה האדם הנכון עבורי ומאז לא נפרדנו.

חיי הנישואים

בגיל 20 התחתנו והבאנו 4 ילדים' 2 נשואים ושניים טרם נישאו/ יש לנו 6 נכדים. אנחנו בחצי הדרך אך, לפני 8 חודשים הוא נפטר… הוא נפטר לאחר כמעט שנה של מחלה וסבל. את המשך הדרך הוא יראה מהשמים.

הקשר שהיה בינו לבין הנכדים היה חשוב לו יותר מהכל, במיוחד הקשר שלו לנכד עומר וכבר מיום היוולדו. ביום הלידה של עומר עברו בבית החולים למערכות ממוחשבות וקלטו במערכת בדיקה של ילדה אחרת, שבעקבותיה הגענו לטיפול נמרץ למשך מספר ימים. עברנו לילות כימים לצד עומר בטיפול נמרץ ומאז נבנה משהו מיוחד ביניהם.

כשהגיעה המחלה ונדרשנו לסדרות טיפולים בבית החולים, היה לכולם ברור, שעומר לוקח חלק בתורנות והוא עשה את זה כמו גדול, הכיר את התרופות ואת כל הצרכים של סבא שלו והיה איתו עד לרגעיו האחרונים.

בעלי מיכאל ז"ל ועומר

אני ואסף אבא של עומר

 

חפצים מיוחדים של המשפחה

ברשות המשפחה, מגילת אסתר, שעברה עכשיו לדור רביעי וכמובן ספר תורה, שהוכנס לרפואה ובשורות טובות.

 

הזוית האישית

עומר: הקשר עם סבתא מיוחד עבורי, במיוחד אחרי שסבא נפטר וכל מפגש או ביקור אצל סבתא ממלא ומחזק אותי ואני מאוד מודה ומעריך את הזמן שהשקיעה בפרויקט של הרב דורי ובכלל על כל מה שהיא עבורי.

מילון

עמידר
עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, היא חברה ממשלתית לדיור ציבורי שנוסדה בשנת 1949. לחברה תפקיד היסטורי בבניין הארץ ובשיכון מיליוני העולים שהגיעו במהלך שנות קיום מדינת ישראל, וככלי חשוב במימוש מדיניות הרווחה והשיכון של ממשלות ישראל לדורותיהן, תפקיד בו היא נושאת עד היום.

ציטוטים

”וכשאתה חלק ממשפחה גדולה ושכנים מגובשים, אתה צובר מלא חוויות“