מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בלי מים ובלי חשמל

יונה בדר
במעברה בטירת הכרמל
סיפורה של יונה מוסול

נולדתי בעיר מוסול שבעיראק בשנת 1934. למדתי בבית ספר אליאנס (בי"ס יהודי).

גמרתי בגרות וכשהייתי בעלית הנוער לימדו אותנו עברית.

בשנת 1950 אחרי שסבלנו מהשלטונות, בתי סוהר ועינויים יצרו קשר עם ראש הממשלה העיראקית אז נורי א-סעיד שאמר שאם נוותר על האזרחות העיראקית ונשאיר את הרכוש שלנו נוכל לצאת מעיראק. למבצע עלייה זה קראו מבצע "עזרא ונחמיה".

את הקשר עם יהודי עיראק יצר שלמה הלל שנשלח מהארץ אחרי קום המדינה. שלמה, שהוא יליד עיראק, הציג את עצמו כאנגלי שיש לו חברת מטוסים וסיכם עם בית המלוכה שהוא יטיס את יהודי עיראק ותמורת כל יהודי ישלמו להם כסף.

עלינו לארץ דרך קפריסין כי אסור היה לעלות ישר לישראל. מקפריסין טסנו לישראל, ומשדה התעופה העבירו אותנו לשער העלייה בחיפה. אחרי שבועיים העבירו אותנו לפי בחירה למעברה בטבריה.

במעברה גרנו באוהלים ואחר כך עברנו לצריפונים מפח שהיו לוהטים בקיץ וקפואים בחורף.

לא היו בצריפים מים או חשמל. ברזי מים היו מחוץ לאוהלים וגם השירותים היו בחוץ. למרות זאת הרגשנו שאנחנו במדינה שלנו ואנחנו חופשיים לעומת מה שהיה בעיראק. נשארנו בטבריה שלוש שנים ואח"כ עברנו למעברה בטירה דרומית. גם שם המים והשירותים היו מחוץ לצריפים.

עבדתי בקבוצים בקטיף, ובמבצע ייבוש החולה וסללנו כבישים.

בשנת 1959 עברנו לשכון בקרית-אתא. עבדתי במפעל דשנים וחומרים כימיים לחקלאות למשל: סופר פוספט, אמוניה חומצה גופרתית ועוד.

23 שנה עבדתי בייצור במשמרות, אחר כך מינו אותי למנהל עבודה ואחרי 15 שנה נוספות העבירו אותי להיות מפקח על יצוא סופר פוספט ודשנים נוספים. סך הכל עבדתי במפעל 40 שנה. בשנת 1995 יצאתי לגמלאות.

יש לי שמונה ילדים ותשע עשרה נכדים.

בשנת 2000 טסתי לביקור בלוס-אנג'לס אצל בתי שגרה שם.

ביקרנו בהוליווד ובאתר שמצלמים סרטים, צפינו בתהלוכה בליל חג המולד ועוד. בקרנו גם במקסיקו בעיר טיחוונה שנמצאת בגבול מקסיקו ארצות הברית. אחרי חודש וחצי חזרנו לארץ.

מילון

אשלגן גופרתי
יש תנורים, מחממים את התנורים עם מזוט. בתוך התנור יש בוחש שמסתובב ומלמעלה יש חור להכנסת אשלג וחור שני להכנסת חומצה גופרתית. זה מתערבב ומתבשל, המוצק יוצא החוצה זה נקרא אשלגן גופרתי זה דשן לחקלאות והגזים שמתהווים מהחום נספג למיכלים. עם תוספת מים וזה חומצת מלח משתמשים בה לתעשייה ולמזון

מבצע עזרא ונחמיה
מדינת ישראל ניהלה מגעים עם השלטונות העיראקיים לקבלת היתר להעלאת יהודי עיראק. רק בשנת 1950 הסכימה ממשלת עיראק להתיר יציאת יהודים בתוך פרק זמן מוגבל, בתנאי שיוותרו על נתינותם ועל רכושם. מאה אלף יהודים נרשמו מיד לעלייה. מהם אף השתתפו במימון הטיסה לישראל שאִרגנו הממשלה והסוכנות היהודית. כמאה ועשרים אלף יהודים מעיראק עלו לארץ במסגרת "מבצע עזרא ונחמיה", וכך הועתקה הקהילה היהודית בעיראק למדינת ישראל.

ציטוטים

”לא היה לא מים ולא חשמל, היו ברזי מים מחוץ לאוהלים“