מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בית הכנסת במושבה גבעת עדה

טובהל'ה מרגלית דור שלישי למייסדי המושבה מספרת זיכרונות מבית הכנסת הראשון במושבה

בית הכנסת הראשון, כפי שאני זוכרת אותו

שמחת תורה עם סבא דן

בית הכנסת במושבה שנבנה ע"ש אדליאדה אשתו של הברון הנדיב, היה בילדותי מקום חביב. מקום שמלא את ייעודו מקום התכנסות ביום חול ובשבת ובכל יום עצב ושמחה היה מרכז לקהילה זיכרונות מילדות יש לי רבים.

 

אך אני אתמקד במספר ספורים עיקריים:

איך נתפס בית הכנסת בעיני ובעיני חברי באותה תקופה?

בית כנסת זה מקום שבו שוכן האלוהים,זה מקום מלא קדושה ומסתורין בעיקר בערב-שהחל להחשיך היום הרגשנו את אלוהים בכל מקום. הרחובות היו חשוכים, בלי פנסים מאירים, האנשים ישבו בבתים ומבית הכנסת עלו תמיד קולות של ינשופים, הנשמות, שדרו דרך קבע בגגות וכשהיינו עוברים ושומעים,את הלחשים, הלחשים והקריאות, פחד וחרדה עטפו אותנו, אך הרגשנו שלא יעונה לנו כל רע כי אלוהים-בסביבה. ואנחנו היינו יכולים בקלות  לקרוא לו לעזרה.

ועוד דבר מאוד חשובבבית הקרוב מצד שמאל, אם אתם באים מכיוון הכניסה למושבה, היה אדם דתי, כמעט היחיד במושבה,עם זקן ארוך מאוד, עם כיפה על הראש שישב ולמד כל היום תורה, לנו הילדים הוא הצטייר כשליחו של הקדוש ברוך הוא ובכל הבטחה, או שבועה שנשבענו-היינו אומרים בנשימה אחת: " אני נשבע בספר התורה באלוהים ובכל"

זיכרון אחר שהוא גם אישי מאוד …..שמחת תורה עם סבא דן

זה היה בחג שמחת תורה, היה לי סבא בשם דן , מאוד דתי, עם זקן לבן, כמו אליהו הנביא. בחג שמחת תורה, הוא היה בא לבית הכנסת ורוקד עם כל הילדים ועם ספר התורה. הוא היה מגיע יחד עם חבר שלו שהיה מאוד דומה לו. כי גם לחברו היה זקן .  שם חברו היה רוגוציבסקי . דוד בן גוריון, ראש ממשלה הראשון של מדינת ישראל, עבד אצלו כפועל בתקופה הראשונה  מיד לאחר שעלה ארצה.

סבי דן סחף אותנו יחד עם כל האנשים, רקדנו והקפנו את הבמה, נישקנו את ספר התורה וקבלנו סוכריות. היינו בטוחים שאלוהים רואה הכול , שומע  הכול, כך הרבנו לחגוג ולבקש בקשות, כל שנה ושנה בחג שמחת תורה. עד שקם דור אחר שממשיך במצווה ומה אתם חושבים? איפה התאספנו אנחנו הילדים? אם לא בחצר בית הכנסת. היו שם ספסלי בטון, עם גדר בטון, עצי ברושים הנמצאים שם גם היום.

היה האלוהים שומר עלינו ממרום וממולו בית העם, גבוה ורם מכל בתי המושבה. כל משחקי החברה שיזמנו היו מרוכזים ברחבה של בית הכנסת הראשון. המשחקים היו לפי רוח התקופה והזמן: שוטרים וגנבים, אנגלים ונוטרים, כנופיות ושומרים.

היו  גם כדורי המשחק-הבלוטים. כמה שובבים השתמשו גם באבנים והיו גם כמה חורים בראש. היו מריבות די סוערות, עם חרם על בנים ועל בנות ועם  הרבה הבטחות שלנו, שתמיד תמיד חזרו על עצמם, הבטחנו "שנהיה ילדים טובים ולא נעשה בעיות".

 

 

  טובל'ה בתכנית הקשר הרב דורי, בביה"ס גבע, מספרת לתלמידים על בית הכנסת הראשון בגבעת עדה

העשרה

דוד בן גוריון: "דוד בן-גוריון (גרין)  ‏(16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה איש העלייה השנייה, ראש ההנהגה של "המדינה שבדרך", המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל, הכריז על הקמתה, ולאחר שקמה הנהיגהּ במשך עשור ומחצה עד 1963‏. כיהן כראש הממשלה וכשר הביטחון הראשון של מדינת ישראל והיה ממנהיגי תנועת העבודה."

מילון

נוטרים
כוחות של שוטרים יהודים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי שכונו בשם "נוטרים". הם פעלו במסגרת המשטרה הבריטית וביוזמת הסוכנות היהודית החל ממאורעות 1936-1939 ועד להקמת המדינה בהגנה על היישובים היהודיים, על מפעלים שונים ועל דרכי התחבורה מפני התנכלויות של כנופיות הערבים.

דוד בן גוריון
דוד בן-גוריון (גרין) ‏(16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה איש העלייה השנייה, ראש ההנהגה של "המדינה שבדרך", המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל, הכריז על הקמתה, ולאחר שקמה הנהיגהּ במשך עשור ומחצה עד 1963‏. כיהן כראש הממשלה וכשר הביטחון הראשון של מדינת ישראל והיה ממנהיגי תנועת העבודה.

ציטוטים

”בבית הכנסת היה האלוהים שומר עלינו ממרום וממולו בית העם-גבוה ורם מכל בתי המושבה“