מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בית בסופיה בשכונה מעורבת של יהודים ונוצרים

לאה בילדותה
סבתה לאה בילדותה
חווית הילדות הקשה ביותר, של סבתי רצח אביה ע"י הרוסים

 סבתא  (ליה) לילי איסקוב
סבתא לילי נולדה בבולגריה ב- 12.6.1935 להורים סלומון ושרה איסקוב. היא הייתה ילדה שנייה אחרי אח
בשם משה. היה להם בית בסופיה בשכונה מעורבת של יהודים ונוצרים, סבתא מספרת שגרה עם הוריה
אחיה דודים ודודות משני הצדדים בבית דירות מהודר בעל 4 חדרים ברחוב "סרדנה גורדה" שנחשב לרחוב
מרכזי בסופיה.
בתקופה זו היה מקובל שאנשים במעמד של הוריה החזיקו מספר עובדי משק בית ומטפלת לכל ילד.
סבתי למדה בביה"ס נוצרי חבריה היו בולגרים נוצרים, ביניהן לא הייתה אנטישמיות, הם שיחקו במשחקי ילדים
רבים. הוריה התפרנסו ממסבאה שהייתה בבעלותם וכרמים מהם ייצרו יין בכפרים שמסביב לסופיה. אמה
של סבתי לא עבדה והייתה עסוקה במשך היום בארגון פעילויות תרבות כמו הצגות וקונצרטים.
 
היא השקיעה את זמנה, בבחירת בגדים ובתסרוקת שלה. סבתי הייתה בורחת משיעורים בביה"ס יחד עם
חברתה ורה והן היו מתגנבות לאולם החזרות כדי לראות חזרות לקונצרטים. כשאימא שלה הייתה הולכת בערב לראות אותן ההצגות ומספרת לה את עלילת ההצגה סבתי ידעה להשלים את הסיפור.
 
במלחמת העולם השנייה נכבשה בולגריה ע"י הנאצים, בוריס המלך הבולגרי ניסה להגן על יהודי בולגריה,
לא הסכים לשלוח אותם למחנות השמדה אבל שלח אותם מחוץ לעיר סופי בניסיון להציל אותם. חווית הילדות
הקשה ביותר הזכורה לסבתי היא רצח אביה ע"י הרוסים. לאחר מלחמת העולם השנייה נשלטה בולגריה ע"י
רוסיה והונהג בבולגריה משטר קומוניסטי. בתקופה זו היה חשש מהתנגדות התושבים ואביה נחשד כבוגד
כפשיסט וקפיטליסט (איש עסקים מצליח שזה היה בניגוד למשטר הקומוניסטי ששאף שלכולם יהיה אותו דבר).
 
אביה נשלח לחקירה, משם לסיביר וכנראה שנרצח בדרך לשם ע"י הרוסים. אמה של סבתי טענה שנעשה
לאבי סבתי עוול והיא ניהלה משפט נגד המשטר הקומוניסטי ואף זכתה בו. אי סבתי זוכה המשטר הודה בטעותו ובמוות של אבי סבתי ואפילו שילמו לאמה של סבתי פיצויים על הטעות.
חיי היהודים נעשו קשים תחת המשטר הרוסי ועודדו יהודים לשקול לעלות לארץ ישראל.
 
סבתי עלתה לישראל ב1948 עם אמא שלה ואח שלה באוניה מבולגריה שנקראה "בולגריה". השיט היה קשה והרבה אנשים חלו במהלך המסע. כשעלו ארצה סבתי הייתה בת 13 בהתחלה התגוררו במקום שנקרא פרדס חנה.
מאוחר יותר במסגרת עליית הנוער הופרדתי מאחי ומשפחתי ונשלחתי לקיבוץ אפיקים. בתקופה זו אסרו בבולגריה על היהודים שרצו לעלות לארץ לקחת עימם כל כסף או רכוש. אמה של סבתי נאבקה שוב בשלטונות ותוך שימוש במקרה של בעלה קיבלה אישור חריג לעלות לארץ עם רהיטים שהיו ברשותה אך ללא כסף.
סבתי מספרת שאיסור מסוג זה לא היה יכול לעצור את אמה שהייתה חזקה ועקשנית. היא המירה את הכסף במטבעות זהב אותם הכניסה לתוך קדחים שהוכנו מראש ברגלי הרהיטים וכך הביאה לישראל כסף שאפשר למשפחת פרנסה נוחה בתחילת הדרך בישראל. המשפחה הגיעה למחנה עולים בפרדס חנה ושהתה שם 3 חודשים. אח"כ בעקבות עליית הנוער נשלחה סבתי לקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן והופרדה מאמה ואחיה.
אח שלה משה נשלח לקיבוץ סמוך, אמה רכשה בית בחולון . בקיבוץ אפיקים פגשה סבתי עוד נערים ונערות יוצאי בולגריה. סבתי חלתה בקיבוץ במלריה קשה אך המליחה להחלים. לאחר שנתיים בקיבוץ עברה לגור בחולון
בבית של אמה. שם פגשה את בעלה. נולדו לה 3 ילדים : ריבי, איריס ושלומי שהוא אבא שלי !
 
 

 

מילון

עובדיי משק
אנשים שעובדים במשק

ציטוטים

”לאחר מלחמת העולם השנייה נשלטה בולגריה ע"י רוסיה והונהג בבולגריה משטר קומוניסטי.“