מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בין שני קצוות

יואב וסבתא עליזה
מפגש מרגש עם הנשיא נבון וסבא רבא לוסין
קיבוץ גלויות

הסיפור שלנו מתחיל בתחילת המאה ה-19, כ- 40 שנה לפניי הקמתה של מדינת ישראל. סבא רבא אחד שלי לוסיאן נולד בשנת  1912 סבא רבא שני שלי יוסף נולד בשנת 1903 שניהם הגיעו לירושלים מאותן סיבות. ירושלים הייתה עיר קטנה ובה מעט תושבים ערבים ויהודים, השכונות החדשות טרם נבנו ורוב תושביה היהודים התרכזו במספר שכונות מצומצמות. בארץ שלטו התורכים ואחר כך האנגלים. ערבים ויהודים חיו ביחד בעיר ירושלים ומתיחות רבה שררה בין שני העמים והיו הרבה התרחשויות אלימות. עם גירוש התורכים ועליית השלטון הבריטי שררה בארץ מתיחות רבה שנבעה ברובה מהצורך למצוא מקום עבור שני העמים בתוך המדינה הקטנה שגרו בה.

מצד אחת היו חברי המחתרות אצ"ל לח"י והגנה שפעלו על מנת לגרש את האנגלים ששלטו בארץ מצד שני הייתה ההתנגדות של ערביי הארץ לישוב יהודי כלשהו בתחומי המדינה, ולמנוע בכל מחיר הקמת מדינת ליהודים. לא חלף זמן רב, בעקבות מאבק עיקש של דמויות חשובות בעולם היהודי, לאחר זמן מה ובמיוחד לארח השואה שפקדה את העם היהודי ולאחר הצבעה מורטת עצבים. האו"ם הכריז על הקמת מדינת ישראל. ירושלים הייתה עיר אחת ליהודים וערבים לא היו בה מחיצות וחומות, למעט חומת העיר העתיקה וכולם התערבבו אלה באלה. באותה עת נולדה סבתי עליזה בהדסה בהר הצופים בשנת 1948. תינוקת אחרונה מבין שמונת ילדי המשפחה, והיא זכתה להיוולד ב"בית חולים הדסה הר הצופים"! שלוש שנים לפני זה בשנת 1945 נולד סבי פנחס פיליפ הריס בן שלישי להוריו בעיר מנצ'סטר שבאנגליה. הסיפור שאנחנו רוצים לספר לכם הוא על עלייתו של סבא רבא שלי לוסיאן הריס לארץ מאנגליה ועל עלייתו של סבא רבא שלי יוסף קרוצ'י ממרוקו. מיזוג גלויות הכי אופייני להתחדשות הישוב היהודי בארץ ישראל.

משפחת הריס

סבא רבא לוסיאן נולד למשפחה בבלגיה, אחריי תקופת מה עקרו הוריו של סבי למנצ'סטר שם גדל סבא רבא שלי , בן הגויים אשר לא פעם ולא פעמיים העליבו אותו  ולעגו על היותו בן לדת היהודית. למרות הכל היה תלמיד מצטיין ביותר וזכה למלגות רבות בזכות הצטיינותו עד כדי כך שהגיע ללמוד באוניברסיטה אוקספורד שבאנגליה. שם פגש בשני סטודנטים יהודים נוספים אחד – אבא אבן לימים שר החוץ בישראל והשני חיים הרצוג לימים נשיאה השישי של מדינת ישראל. שלושתם ביחד הם הקימו תא ציוני פעיל באוניברסיטה אליהם חברו סטודנטים יהודים נוספים אשר הקדישו את שעות הפנאי שלהם לחזון של הקמת מדינה ליהודים.

קוריוז קטן

באחד הימים של שנת 1933 הגיע מגרמניה הפרופסור אלברט איינשטיין לביקור כמרצה אורח באוניברסיטת אוקספורד וסבא רבא שלי וחבר נוסף הצליחו לשכנע אותו להגיע לאולם קטן שבו התכנסו הסטודנטים היהודים ולחלוק שעה קלה איתם. הפרופ' המכובד הרצה לפניהם על מצב הקהילה היהודית באירופה, כבר אז הבין הפרופסור איינשטיין, שצפויים ימים קשים ליהדות אירופה. כך זכה סבא רבא שלי לפגוש איש בעל שיעור קומה גדול שהשפיעה על האנושות בתגליתו הגדולה, תורת הייחסות. בתום לימודיו התחתן סבי עם סבתי מרים פולינסקי שהתגוררה לא הרחק מביתו של סבי וגם היא הייתה פעילה מאוד בארגון הנוער היהודי "הבונים" ואף זכתה בפרס על פעילותה טיול לארץ ישראל בשנת 1933. כל העת סבי וחבריו למפעל הציוני במנצ'סטר עושים רבות למען קידום רעיון הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס סבי לצבא הבריטי ולקח חלק במלחמת העולם השנייה כקצין בכיר בחיל האוויר.

סבתא רבתה מרים מקבלת פרס אשת-חייל במנצ'סטר, תנועת הנוער הבונים בשנת  1933

אחרי המלחמה חזר סבא רבא שלי לוסיאן למנצ'סטר ותקופה לא ארוכה אחרי-כן עברו להתגורר בלונדון. סבי מונה להיות דובר התנועה הציונית בלונדון ונפגש לא אחת עם חיים ויצמן, לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל באסיפות רבות משתתפים שפעלו על מנת להקים מדינה ליהודים הנרדפים בכל העולם. מאמציהם ומאמצים נוספים ובעיקר העובדה ששואת המלחמה המיטה אסון נורא על יהדות העולם נשאו פרי וההכרזה על הקמת המדינה התקבלה בשמחה בקרב יהדות אנגליה בכלל ותושביה היהודים של לונדון בפרט כמו גם בביתם הקטן של סבא רבא שלי יוסף וסבתא רבתא שלי מלכה בשכונת "נחלאות" בירושלים. סבי לוסיאן עלה על גג בניין "רקס האוס", שם ישב הוועד הפועל הציוני בלונדון, והניף את דגל ישראל בגאווה ובהתרגשות רבה. אחד האנשים הביא כוסית ויין ובהתרגשות רבה ברכו ברכת "שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה". במעמד הזה גמלה החלטה בליבו של סבי לעלות לארץ החדשה שזה עתה הוקמה. סבא רבא שלי החל מיד בהכנות לעליית המשפחה ארצה ובתוך כך חיפש עבודה בישראל, למזלו ההנהגה בישראל שמעה על כישוריו כדובר הקהילה היהודית בלונדון. אחרי כמה חודשים קיבל סבי הזמנה משרת העבודה דאז גולדה מאיר לעלות לארץ ולשמש לה עוזר. הוא קיבל את הצעתה ובשנת 1948 עלה עם סבתא רבתא מרים ושלושת ילדיהם בניהם סבי פנחס לארץ. תחילה התגוררו בשיכון דל ומרוחק בחולון ויותר מאוחר הם התיישבו בירושלים בשכונת רחביה.

 סבא רבא לוסיאן על סיפון האוניה עם קבוצת סטודנטים מאנגליה

בטיול ראשון לארץ ישראל 1930

יורדים בסירה בנמל יפו 1930

אישור כניסה למחנה הקריה בתל אביב לעבודה עם השרה גולדה מאיר שנת 1948

סבי לוסיאן המשיך כל חייו בפעילות ענפה לביסוס מעמדה של ישראל בעולם כאשר הוזמן פעמים רבות על ידי גורמים שונים בעולם לספר על כינונה והתפתחותה של הארץ החדשה. המרץ האופטימיות והדוגמא האישית שלו השאירו חותם על אנשים שחלקם עלו לארץ בעקבותיו וחלקם תרם רבות לפרויקטים רבים וחשובים בארץ. הוא היה פעיל בעמותות שונות בניהם "רוטרי" שם כיהן כנגיד ארצי שנים מספר.

מחדשים ימים כקדם, המשך למפגש באוניברסיטת אוקספורד: סבא רבא עם הנשיא הרצוג בהדסה ירושלים

סבא רבא חבר קלפי בבחירות לכנסת ברחביה ירושלים עם ראש הממשלה לוי אשכול 1953

סבתא וסבא רבא הריס בבית הנשיא בירושלים

משפחת קרוצ'י

סבא רבא שלי יוסף קרוצ'י עלה ממרוקו בזמנים ובנסיבות אחרות. כאשר היה בן עשר החליטו הוריו לעלות לארץ ישראל זה היה בשנת 1913 מניעי הרצון שלהם לעלות ולחיות בארץ היו דומים אך, בעיקר מתוך אהבת הארץ והרצון כאנשים מאמינים ודתיים לחיות בארץ. הם נסעו באוניה רעועה למרסי ולמצרים ומשם ברכבת מאלכסנדריה. שם חנו מספר חודשים ואז עלו על רכבת שהביאה אותם לירושלים. ישראל הייתה אז תחת השלטון התורכי.

סבתא רבתא מלכה וסבא רבה יוסף קרוצ'י, ירושלים 1938

סבא וסבתא קרוצ'י 1959

ירושלים הייתה עיר מבודדת ענייה ורוב תושביה ערבים ויהודים התכנסו וגרו בין החומות. היהודים התגוררו ברובע היהודי בעיר העתיקה. לשם הגיעה משפחתו של סבא רבא שלי. סבא רבא הלך לחדר ללמוד קרוא וכתוב ואחרי לא הרבה זמן הצטרף לאביו הנגר ולמד ממנו את מקצוע הנגרות. בשנת 1920 עקר סבא רבא שלי ומשפחתו למגורים מחוץ לחומות העיר העתיקה שכונה חדשה "מחנות ישראל" היא ממילא היום וסבא רבא שלי עם הוריו וקומץ יהודים נוספים יצאו מהשכונה הבטוחה שבתוך החומות אל מחוץ לחומות ותקעו יתד לבניינה החדש של ירושלים של היום.

זמן קצר אחרי זה נבנתה השכונה "נחלת שבעה" ושם קנה סבא רבא שלי חנות ובה ביסס את נגרייתו, בה עבד עד לזקנה מופלגת. החנות קיימת עד היום ומשמשת חנות לממכר מזכרות לתיירים. סבא רבא שלי התחתן עם סבתא רבתא שלי מלכה ערב הכהן ונולדו להם שמונה ילדים. מיד אחרי חתונתם התנדב סבא רבא שלי להיות גפיר – שוטר במשטרת העבריים ששמה לה למטרה להגן על ישובים עבריים בזמן הממשל הבריטי. הוא לבש מדים מיוחדים עם כובע של גפיר מוזר וגבוה.

סבא רבא שלי סיפר סיפורים מיוחדים ומעניינים על התקופה בה שלטו האנגלים בארץ. על ההתנכלויות של ההמון הערבי לתושבים היהודים ועל נטייתם של הבריטים לצד הערבי. בימי מלחמת העולם השנייה הישוב היהודי בארץ שמע על אימת הנאצים ועל הזוועות שחוללו לעם היהודי וצער וכאב גדול היו מנת חלקם של הישוב וקצרה ידם מהושיע. פחד גדול היו מנת חלקם והם חששו כי הנאצים יגיעו עד ירושלים. על כן הייתה רבה שמחתם שהמלחמה הסתיימה ושניצולים רבים הגיעו ארצה. אך השמחה הגדולה הייתה כאשר הם האזינו ברדיו אחד שהיה בכל השכונה, לשידור חי שהעביר את הצבעת האו"ם על כינונה של מדינת ישראל.

סבתי עליזה מצטטת את מה שסיפר סבא רבא שלי: "סגרנו את הרדיו, נפלנו בחיבוקים אלו לזרועות אלה ורצנו ברחובות כמו משוגעים שיכורים משמחה לכבוד הקמתה של מדינת ישראל!!" אין לתאר כנראה את ההרגשה הנפלאה שאפפה אותם. אך לצער כולם פרצה מלחמת העצמאות וכל הישוב היהודי שוב נכנס לחרדה עמוקה האם ישרדו מול כל הצבאות של המדינות הערביות שקראו להשמיד את המדינה הצעירה?

ירושלים הייתה במצור וסבא רבא שלי היה מחוסר עבודה כי הבריטים עזבו ולא היה כבר צורך בשוטרים מטעמם. היה רעב במשפחה. כל יום הייתה מלחמת קיום. סבתא רבתא שלי מלכה בישלה מרק מחובייזה (סוג של שיח שדה) מכרה ביצים שהיטלו שתי תרנגולות שגידלה בחצר הכינה ככר לחם ממעט קמח שהצליחו לקנות. מים לשתייה ולרחצה קיבלו על ידי מיכליות שהגיעו לשכונה (התרחצו פעם בשבוע! לא היה מים ליותר מזה!) וגם נפט קיבלו בכמויות קטנות שהספיקו לבישול ולחימום מים לרחצה ולשתייה. פגזים שנורו על ידי הצבא הירדני נפלו ברחובות העיר ירושלים והיו נפגעים רבים אך רוחם לא נפלה והתושבים הצליחו לשרוד את ימי המצור הקשים החזיקו מעמד עד לשחרור העיר על ידי צבא הגנה לישראל. המלחמה הסתיימה בניצחון גדול של צבא הגנה לישראל.

סבא רבה שלי יוסף וסבתא רבתא שלי מלכה זכו ליהנות ממשפחתם הגדולה זכו לנכדים רבים ולנינים זכו ליהנות מארץ ישראל המשגשגת ותמיד התהלכו עם המחשבה הנהדרת שסבלם וסבל מאות אלפי אחרים לא היה לשווא.

משפחת קרוצ'י הענפה בשנות השלושים – חתונה משפחתית בירושלים.

שתי המשפחות

הודות לסיפורם המופלא של שתי המשפחות ושני הסבי רבא שלי זכו סבי וסבתי להיפגש בירושלים להנשא ללדת ילדים ולזכות בנכדים שיואב הוא אחד מהם. יואב ובני דודיו, חבריו לכיתה ועוד מבני גילו ברחבי הארץ הם הדור שיזכור את המחיר ששילמו מיליוני יהודים עד להקמתה של מדינתנו היקרה והם שימשיכו וידאגו להמשך קיומה לנצח של מדינת ישראל.

סבא פיני וסבתא עליזה עם הנכדים 2016

(מאז נוסף אלינו אימרי החמוד)

הזוית האישית

התכנית יצרה מרקם מרגש ומחבר בינינו ובין יואב, יואב גילה התעניינות רבה והפגין גאווה מסיפור המשפחה. יואב גילה יכולות חדשות בעצמו.

מילון

גפיר
שוטר עברי בצבא הבריטי בזמן במנדט הבריטי בארץ ישראל.

אוניברסיטת אוקספורד
אונברסיטה יוקרתית באנגליה.

ציטוטים

”דע מאיפה באת ולאן אתה הולך“