מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שמחה רגב מספרת על הקהילה האפגנית

שמחה עם רז צציק ומאיה פוטר
שמחה רגב היום
שמחה רגב מספרת על משפחתה ועל הקהילה האפגנית

שמחה נולדה בערב י"ד באב. ערב ט"ו באב חג האהבה. באותה תקופה בזמן התנ״ך בנות ישראל היו יוצאות לכרמים בלבוש לבן למצוא אהבה. שמחה נולדה בבית החולים הדסה הר הצופים  בתאריך 15.08.1943. הדרך לבית החולים הדסה על הר הצופים, הייתה מסובכת ומסוכנת לנסיעה בתקופה זו.

בשנים הראשונות לחייה התגוררה המשפחה בשכונת בית ישראל בירושלים, זו הייתה שכונה חרדית בצפון ירושלים. בתום מלחמת השחרור, היא מלחמת העצמאות לאחר הככרזה על מדינת ישראל, הועברה המשפחה לשכונת בקעה ששוחררה במלחמה על ידי הלוחמים. שמחה למדה בבית החינוך – "גאולים" ובני המשפחה השתלבו בחיי המדינה הצעירה… ולאחר שנים עברה המשפחה להתגורר בתל אביב.

שמחה מספרת שעם לידתה היא קיבלה מספר תעודת זהות קצר בין שש ספרות בלבד ולאחר עידן המחשבים משרד הפנים הוסיף לה בתחילת התעודה עוד שלוש ספרות שלושה אפסים וגם סיפרת ביקורת את הספרה ארבע.

רקע

קהילת יהודי אפגניסטן, היא קהילה יהודית עתיקת יומין, לפי המסורת היא החלה בגלות אשור (720) לפנה"ס ובגלות בבל (560 לפנה"ס). בתקופת ימי הביניים היו מספר קהילות יהודיות באפגניסטן בעיקר בערים וביישובים מרכזיים: מרב, באלך, קאבול, נישאפור, גאזני והראת. (ניתן לקרוא בהרחבה על חיי הקהילות היהודיות באתר בית התפוצות). במקורות נקראית אפגניסטן גם חוראסאן.

 מפת אפגניסטן

קהילה שנעלמה

קהילת יהודי אפגניסטן, הלכה ונעלמה עם השנים רוב המשפחות בקהילות היהודיות עזבו במשך השנים את אפגניסטן לאוזבקיסטן, הודו וטורקמניסטן. בשנת 1990 נשארו באפגניסטן רק כ-15 משפחות יהודיות. "בשנת 2005  נשארו רק שני יהודים בלבד בקאבול ואחד מהם, יצחק לוי, נפטר בשנת 2005 בגיל 69 וגופתו הועלתה ארצה. היהודי האחר, זבולון סימן-טוב, הוא ככל הידוע היהודי האחרון באפגניסטן". (מתוך ויקיפדיה)

משפחתה של שמחה עלתה לארץ מגלות אפגניסטן, שם חיו בני המשפחה בחיי קהילת היהודים הדתיים בציפייה לעלות לירושלים. במסעם לארץ הם חצו ארצות וגבולות, ללא מטוסים, ללא אניות ואכן הצליחו לממש את חלומם ולהגיע לארץ הקודש. מסע העלייה לארץ היה קשה ומסוכן, יצאו לדרך כמה משפחות יחד עם ילדים קטנים, מעט צידה ומעט מטלטלין. בשנת 1935 החל המסע של משפחתה של שמחה לארץ ישראל, ההורים וששת ילדיהם, עברו ממדינה למדינה, בדרך חצו גבולות וסבלו סבל רב במסע הארוך. בדרכם לארץ במדינות השונות אותן חצו, בני הקהילה היהודית בכל מקום, אירחו אותם וסיפקו להם מזון וצידה להמשך הדרך.

שמחה סיפרה לנו, שעדות לחיי הקהילה העשירה באפגניסטן ניתן ללמוד מהפריטים והכלים שבני המשפחה, הביאו עמם מאפגניסטן כמו כן ניתן ללמוד על מנהגי העדה מהכלים השונים ששימשו את בני הקהילה, כמו בתמונות אלו:

כליים ממסורת קהילת יהודי אפגניסטן

אלה החפצים המיוחדים, שהביאו הוריה של שמחה מאפגניסטן, הם שמורים ועוברים בירושה במשפחה.

שופר זה, המופיע בתמונה, אביה של שמחה נהג לתקוע בימים הנוראים בבית הכנסת, היום השופר שמור אצל אחיה של שמחה, בני יובל והוא ממשיך את המסורת של אביהם ומשתמש בשופר זה.

אביה של שמחה, שלמה בן יוסף היה סופר סת"ם, בתמונה זו ניתן לראות חלק מהמגילה שנכתבה על ידי אביה של שמחה. ניתן לראות את שמו של אביה, שלמה בן יוסף מופיע בתחתית גליל העץ של המגילה.

ממבחר התכשיטים האפגניים  השמורים במשפחתה של שמחה ועוברים מדור לדור

מהתכשיטים שעברו בירושה

כפי שסיפרנו, שמחה נולדה בישראל, בירושלים שם עברו עליה ימי ילדותה ובגרותה. עם תום לימודיה, שמחה התגייסה לשירות הצבאי במסגרת גרעין נח"ל לקיבוץ בארי שבנגב. בתום השירות, לאחר השחרור מהצבא, היא למדה את מקצוע הוראה והייתה מחנכת ורכזת מקצוע המתמטיקה בבתי ספר יסודיים שונים, שמחה אהבה את מקצוע החינוך וההוראה וראתה בו שליחות. לימים שמחה נישאה הקימה בית בישראל. יש לה שלושה ילדים ושישה נכדים. הנכד הבכור מבין הנכדיה משרת בצבא כמדריך צנחנים בצה"ל.

כיום גימלאית מזה שנים, מלאה בעשייה, משתתפת שמחה בכיתת הגמלאים בבי"הס תיכון "מיתר". מזה שלוש שנים היא מתנדבת במסגרת עמותת "ידיד לחינוך" בביה״ס היסודי "אילות", שבגני תקווה ומלמדת קבוצות תלמידים שם חשבון. שמחה רבת כשרונות ועשייה בנוסף להתנדבותה היא מציירת, לומדת לנגן, משתתפת בחוגי ספורט וריקוד, מטיילת וחובבת צילום.

מבחר קטן מעבודותיה, הציורים היפים, ששמחה ציירה 

הזוית האישית

מאיה ורז: השתתפנו השנה בתכנית הקשר הרב דורי והכרנו את שמחה רגב. כבר במפגש הראשון, בו הגענו לביתה יחד עם תמי גרין, היא קבלה אותנו בחום ובשמחה. נהננו מאוד מהקשר החם שנוצר ולמדנו דברים חדשים ומעניינים על קהילת ינודי אפגניסטן, דברים שלא ידענו ולא הכרנו. לצערנו, מגפת הקורונה, הפסיקה את המפגשים פנים אל פנים והמשכנו בקשר טלפוני. תודה לך שמחה יקרה, על כל מה שקיבלנו ממך בשנה זו.

הברכות היפות ששמחה כתבה והכינה לנו בסיום שנת הפעילות של תכנית הקשר הרב דורי, שלצערנו ניקטעה עקב מגפת הקורונה.

הברכה משמחה לרז צציק

הברכה משמחה למאיה פוטר

השי היפה ששמחה הכינה לנו

מילון

בית ישראל
בית ישראל היא שכונה חרדית בצפון ירושלים מצפון לשכונת מאה שערים. השכונה תחומה בין הרחובות מאה שערים, שבטי ישראל, שמואל הנביא, ויואל. השם "בית ישראל" נלקח מהפסוק ביחזקאל, ל"ו, י': "וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלָה וְנוֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה".

סופר סת"ם
סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות (בראשי תיבות: סת"ם). הכתיבה נעשית באמצעות קולמוס ודיו כשר, על הקלף. האותיות נכתבות בכתב אשורי. סופר סת״ם הוא אחד משלושת הכלי קודש לצד שוחטים ומוהלים. תיוג האותיות נעשה על פי רוב על ידי מתייג. לעיתים הסופר משמש גם כמגיה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”חשוב לי שהדור הצעיר יכיר את סיפורה של הקהילה האפגנית“