מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סגן אלוף אלברט בהר

אלברט עם התלמידות
אלברט בנערותו
אלברט עלה בגיל 14 מקהיר לישראל

אלברט נולד בקהיר בשנת 1938, ועלה לארץ בשנת 1956, כשהיה בן 19, כשבידו תעודת בגרות מצרית. כיוון שהלימודים התקיימו בבית ספר צרפתי, פרטי הוא זכה גם בתעודת בגרות צרפתית. באותה תקופה (המאה העשרים), האירופאים חדרו למצריים והנחילו בה את תרבותם כחלק מתהליך הקולוניאליזם. אלברט דובר לאדינו, צרפתית, אנגלית, עברית, ערבית. הוא כותב באותיות ערביות, לטיניות ועבריות.

אביו, משה נולד בירושלים בשנת 1906, אמו נולדה בתורכיה בשנת 1912. אביו, משה נסע למצרים בגיל 17, ועד שנת  1948 אמו, הייתה מבקרת אותו במצרים.

הוריו נפגשו בקהיר, אמו יתומה, ולא ידעה עברית, אך ידעה את שפת הלאדינו – השפה של מגורשי ספרד וזו הייתה השפה המשותפת לשני ההורים. היחסים בין היהודים למצרים היו מאוד תלויים במצב הכללי באותה תקופה, בהתאם לאירועים הפוליטיים האחרונים, אך באופן כללי היה יחס הוגן: היו ליהודים בתי חולים, טיפולים לקשישים, ואף לימוד עברית ותנ״ך.

בשנת 1947 היה המתח בשיאו, המצרים לא רצו את היהודים. המתח הזה נמשך כחודש ולאחר מכן היחסים שבו למצב הקודם. עם השנים התחילו עליות גדולות של יהודי מצרים לישראל, ובשנת 1967 בקושי ונשארו יהודים במצרים.

כאשר נולדו אלברט ואחיו, אבא משה, תמיד הזכיר להם שהמדינה שלהם היא ישראל ולא מצרים: כיליד ירושלים, הוא רצה מאוד להשתקע בארץ ישראל עם משפחתו. לכן, כשאלברט היה בן שמונה, בשנת 1946, אביו לקח אותו ואת שלושת אחיו לביקור בירושלים אצל קרובי משפחה שחיו בירושלים ובזמן הזה חיפש עבודה. במשך כל תקופת החופש הגדול, שבקהיר ארך ארבעה חודשים, חיפש אביו עבודה בירושלים אך לא מצא.

בזמן הזה, אביו של אלברט רשם אותו ואת אחיו לבית ספר בירושלים, מתוך מחשבה, שאולי הוא ימצא עבודה. הוא לא רצה שבניו יפספסו חודשיים שלמים של לימודים – הרי בישראל החופש אורך רק חודשיים. כאשר אביו לא הצליח למצוא עבודה שתפרנס את כל משפחתו בירושלים, המשפחה חזרה לקהיר.

המזל של המשפחה היה כשהם חזרו בשנת 1946 לקהיר, הייתה אז תקופה טובה שם והילדים למדו בבית ספר פרטי ברמה גבוהה. באותה תקופה בארץ, בישראל, הייתה מלחמת השחרור ולאחר מכן תקופת הצנע.

בחודש אוקטובר, בשנת 1956, אביו משה, הרגיש שהאירופאים הולכים להיפגע מכיוון שהמצרים התחילו להתקומם ולהתנגד למנדט הבריטי, לכן בלי לומר לאף אחד, בתחילת חודש אוקטובר, כל המשפחה יצאה דרך צרפת והגיעה לעיר מרסיי, שבצרפת, שם הייתה סוכנות שהעבירה יהודים למדינת ישראל. בן גוריון תמך באותה תקופה בעליית יהודים לארץ מכל העולם.

המשפחה הגיעה לנמל חיפה בתאריך ה- 30 לאוקטובר. יום לפני כן, בליל ה- 29 באוקטובר, פרצה בארץ מלחמת סיני. במצבים כאלה צריכים להיות בעלי חושים מאוד חדים, וכאלה היו לאביו של אלברט. הוא הוביל את משפחתו בדרך לא-נודעת, אל מדינת ישראל, וזה היה במזל: בלילה של ה- 29 באוקטובר פרצה המלחמה, וביום ה – 30 לאוקטובר, אלברט ומשפחתו הגיעו לארץ. כל הגברים גויסו למלחמה: עד משפחתו של אלברט נקלטה בארץ היגיע שעת צהריים. אם היה מצב רגיל היו שולחים אותם לאזורים כמו דימונה, אבל מכיוון שפרצה מלחמה, שלחו אותם למעברת מחנה ישראל: מחנה אנגלי לשעבר שהיה מחולק לפחונים מאורכים. זו הייתה מעברה ברמה גבוהה מאוד יחסית למעברות האחרות בארץ. כל זאת קרה, בגלל שפרצה המלחמה. אלברט אומר: ״אני קורא לזה מזל״.

למרות שאלברט היה בגיל גיוס, הוא קיבל שנה של התאקלמות, מכיוון שהיה עולה חדש ורק לאחר שנה התגייס. בשנה הזאת, עד לגיוסו,  עבד בצביעת רהיטים בתל אביב ובזמן הזה הרוויח קצת כסף. אלברט התגייס בפברואר 1958, כשהיה בן 20. הוא עשה טירונות במשך חמישה חודשים, ומוין להנדסה קרבית. הוא הוכיח את עצמו ולכן הפך למפקד כיתה, ולאחר מכן היה מפקד בחיל הנדסה. לבסוף נבחר להיות מדריך של מקצועות ההנדסה ולימד קצינים. בתום שירות החובה הפך לסמ״ר. אלברט  הסכים להישאר בצבא בתנאי שישרת כקצין, ואכן נשאר בקבע והיה לקצין.

בקורס הקצינים הכיר את אשתו, ושנה לאחר מכן התחתנו בשנת 1962. בסיום הקורס קיבל דרגת סג״מ, שנה לאחר מכן קיבל דרגת סגן. אלברט השתתף בקורסים שונים כגון צניחה, שיפוט צבאי ועוד. הוא נשלח לשנה לאפריקה (הקהילה המרכז האפריקנית) להכשרת שטח לחקלאות. היות ושלט בשפה הצרפתית הוא הטיב לתקשר עם המקומיים. לאחר שלוש שנות שירות קודם אלברט לדרגת סרן.

אלברט נלחם במלחמת ששת הימים, ותוך שנתיים וחצי קיבל דרגת רסן. הוא חשב בשלב זה על שחרור משירות בקבע, אך בצבא הבטיחו לו שהעבודה הקשה שלו תשתלם ותביא אותו לדרגת סגן אלוף, גם אם יש מתמודדים יותר ותיקים ממנו, ואכן תוך חמש שנים נוספות קודם לדרגת סגן אלוף. אלברט המשיך למלא ארבעה תפקידי סגן אלוף במשך 13 שנים, ולבסוף יצא לגמלאות.

אלברט אומר: ״תיקחו את האלמנט של מזל, הוא קיים בכל פעם אצל מישהו אחר, לטובה או לרעה״.

בערך בגיל 24 הכיר אלברט בחורה בשם נינה. באותו זמן היה אלברט קצין בצבא, הוא קיבל פקודה לצאת למשלחת לאפריקה, בעיקר מכיוון שחיפשו דוברי צרפתית. אלברט לא רצה לנסוע לבד, ותוך שלושה שבועות אלברט ונינה התחתנו. נינה השתחררה משירות חובה, על מנת שהם יוכלו לנסוע ביחד ואכן הם נסעו לאפריקה יחד, דרך צרפת. באפריקה הם לימדו את המקומיים מא׳ ועד ת׳, רמת המשכל המקומית הייתה נמוכה מאוד. החוויה הייתה יוצאת דופן מכל מיני היבטים.

כעבור שנה, הם חזרו ארצה ובארץ נולד ילדם הראשון. התפקיד האחרון של אלברט בצבא הקבע, לפני השחרור, היה מושל בית לחם. זו הייתה עבורו חוויה רצינית מאוד. זרמי הדתות שם היו מאוד חזקות והיה ביניהן מתח מסוים.

אחרי השחרור מצבא הקבע, בשנת, אלברט 1985 חיפש עבודה, והתחיל לעבוד כעיתונאי במחלקה לערבית ברשות השידור. התפקיד שלו היה כתב – עורך. הוא עבד שם במשך 18 שנה. במקביל לשירות הצבאי אלברט למד לתואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן וסיים אותו בתוך חמש שנים. באותו זמן שעשה את התואר, עבר קורס פיקוד ומטה, שארך אחד עשר חודשים. קורס זה, אומר אלברט, עזר לו גם במהלך לימודי התואר באוניברסיטה.

בשנת 2003, התאלמן אלברט. נינה, אשתו נפטרה ממלחת הסרטן. אלברט נשאר עם שלושת ילדיו, שני בנים ובת. לאחר פרישתו מהשירות בצבא הקבע, עבד ברשות השידור ובמקביל התחיל להתנדב במקומות שונים, לדוגמא, התנדב בעמותת אלי"ע – גן ילדים לעיוורים וללקויי ראייה. באותה שנה, הכיר את בת זוגו החדשה, אתי. כשהם נפגשו, אתי הייתה גרושה עם שני ילדים. רוב נכדיו של אלברט, לא זכו להכיר את סבתם נינה ז"ל. באותו אופן רוב נכדיה של אתי לא הכירו את סבם, אלא את אלברט. משנת 2015 אלברט ואתי מוכרים כידועים בציבור. עד היום אתי ואלברט גרים ביחד במגדלי הים התיכון, דיור מוגן.

המפגש עם התלמידות במגדלי הים התיכון

הזוית האישית

סיפורו של אלברט תועד בשנת 2020 על ידי התלמידות: מאיה זוהר, הדר רמתי ושקד גואטה בהדרכת גב' תמי גרין, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

מילון

בריחת מוחות
בריחת מוחות - עזיבה של אנשים בעלי השכלה גבוהה את מדינת המוצא שלהם, לטובת מדינה אחרת, לרוב מפותחת, בה התנאים והגמול שלהם עבור עבודתם גדול יותר.

ידועים בציבור
ידועים בציבור בני זוג שהיחסים ביניהם דומים ליחסים בין בני-זוג נשואים, אך הם אינם נחשבים לנשואים מבחינה משפטית

מכבסת מילים
מכבסת מילים - מילים בשפה שעם הזמן ׳התערבבו׳ או שולבו עם מילים אחרות וקיבלו צורה שונה.

ציטוטים

”תקחו את האלמנט של מזל, הוא קיים בכל פעם אצל מישהו אחר, לטובה או לרעה.“