מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בזכות התושיה

אני עם נכדי עידו
אני ועידו ביום העיון בבית התפוצות
סבתא בתיה דקל מספרת לנכד עידו

שמי בתיה דקל, נולדתי בבי"ח בלינסון בפתח תקווה בשנת 1949, להורי רחל ומרדכי ספקטור, שעלו לארץ מפולין. אני נקראת על שם סבתי מצד אבי. במקור, שם משפחתו של אבי היה בּוֹם ובישראל הוא שינה את השם לספקטור. אמי רחל הייתה בתם של מאשה ויעקב פרנקנטל. היא נולדה בעיר לודג' בפולין.

מספר שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה המשפחה הצליחה לצאת מפולין, לעלות לישראל ולהתיישב בעיר בני ברק. בישראל נולדו להם שני ילדים נוספים, בת ובן, מאטה ויצחק. אמי רחל הגיעה לארץ בהיותה בת שש.

אבי מרדכי, נולד בפייטרקוב בפולין וגדל במשפחה כבן יחיד. במהלך המלחמה, בהיותו בן 17, הוא הצליח לברוח מפולין לרוסיה יחד עם שני חברים נוספים, עבר את הגבול, אבל נתפס ע"י הרוסים. שלושתם הועברו לסיביר כאסירים. אבי ניצל למרות התנאים הקשים שהיו בסיביר וזאת בזכות הידיים הטובות שלו והתושייה שהייתה לו לצאת ממצבים קשים, לדוגמה: הוא היה צד שועלים או ארנבות ביערות, מפשיט את העור ותופר מהפרווה כובעים חמים לחורף הרוסי הקר. החיילים הרוסים מאוד העריכו את סבא על כך ובזכות זה הוא הצליח להישאר בחיים.

אבי התגייס לצבא הרוסי והצליח להגיע לארץ ישראל עם הגדוד הפולני של הצבא הרוסי, שעבר פה בארץ, בדרכו לעיראק. במהלך הנסיעה, הגדוד עבר דרך סוריה ושם אבי ערק מהצבא וברח לישראל.

אבי מרדכי במדי הצבא הפולני עם חבר שלו בשנת 1942 

בישראל אבי הכיר את אמי, נישאו ונולדו להם שלושה ילדים: הבת הבכורה מיכל (על שם האימא של אמי, מאשה) אני הבת האמצעית הנקראת על שם אימא של אבי (באשה) ואחי הצעיר אבי. (שמו השני הוא פסח על שם אבא של אבי). אבי כל הזמן אמר לי שאני מזכירה לו את אימא שלו, בחוזקות שלי. אמו הייתה טיפוס "פּוּשר" והחזיקה את אנשי הגטו.

הרדיו הישן של אבא שלי

זהו הרדיו הישן של אבא שלי שכנראה הגיע לארץ מפולין, יחד עם כל החפצים של המשפחה. הרדיו נמצא איתנו שנים רבות וכעת מוצב אצלי בסלון בכרמי יוסף.

מיכל אחותי הגדולה ואני בסטודיו לצילום 

בעבר, לצלם תמונה היה מבצע קשה יותר מאשר היום. לא היו מצלמות בבתים והיו מזמינים צלם או הולכים אל הסטודיו של הצלם. אני הייתי ילדת ה"הסנדוויץ" במשפחה וכנראה פחות התלהבו לצלם אותי כמו את הבת הבכורה, אחותי מיכל. אין לי כמעט תמונות שבהן אני מצולמת לבדי.

אני לא זוכרת הרבה מהילדות המוקדמת שלי בגילאים 3-4, אבל גדלתי מאושרת ושמחה בבני ברק בבית חם ואוהב בבני ברק למדתי בבית הספר היסודי "משואות" ובתיכון "העירוני דתי בני ברק". לאחר התיכון המשכתי ללמוד בסמינר "גבעת ושינגטון" במסלול חינוך גופני, ועבדתי במקצוע זה בבתי ספר ברחובות ומצפה רמון. גם כיום אני ממשיכה להיות פעילה ולעסוק בפעילות ספורטיבית.

דובי בעלי ז"ל, נולד ברחובות בשנת 1948 ובנעוריו עבר לבני עקיבא. הכרתיו כאשר היה מדריך בתנועת בני עקיבא בבני ברק. נישאנו ולנו שישה ילדים שזיכו אותנו ב-17 נכדים מדהימים.

דובי התגייס לצבא לצנחנים לגדוד 890, התקדם בסולם הדרגות, שרת בתפקידים רבים ובכך הפך את השירות הצבאי לאורח חיים. בהיותו תת אלוף בחיל הצנחנים, הוא הגה את הצורך ביחידה מובחרת ונתן לה את שמה "דובדבן". לצערי דובי היקר שלי נפטר לפני כשנתיים, ואני משתדלת להתגבר על האובדן בעזרת משפחתי האהובה.

דובי בעלי ז"ל, ממקימי יחידת דובדבן, עם יצחק רבין בשנת 1993 

קולאז' תמונות מתקופת הצבא לזיכרו של דובי בעלי ז"ל 

אני מאוד משתדלת להיות מעורבת בהתנהלות עם הנכדים ועוזרת ככל שיש באפשרותי.

פטריות ביער 

באחת השבתות יצאנו, עידו נכדי ואני, לליקוט פטריות ביער הסמוך לכרמי יוסף. הייתה זו חוויה נהדרת.

סבתא ספורטיבית בחצר בי"ס "עתידים" 

הספורט מאוד חשוב לי ואני אוהבת לשחק עם הנכדים במשחקי ספורט.

באחד ממפגשי תוכנית הקשר הרב דורי, התקיים מפגש בנושא: "תמונות מספרות", בו סיפרתי והסברתי לנכדי עידו על התמונה של אחותי ושלי.

הזוית האישית

סבתא בתיה: במהלך התוכנית למדתי להכיר את נכדי היקר, יותר ממה שידעתי מקודם. נהנתי לעבור איתו את המפגשים וגיליתי את הרגישות שבו. הוא התעקש לספר בקבוצת התוכנית את סיפורו של בעלי וזה נגע מאד ללבי וריגש אותי. אני מאחלת לעידו הצלחה רבה בחברה, בלימודים ובכל דבר שיעסוק בו.

עידו: אני מאחל לעצמי שסבתא בתיה תלווה אותי בחיי שנים רבות נוספות.

מילון

יחידת דובדבן
יחידת "דובדבן" (יחידה 217) היא יחידת קומנדו בצה"ל, הפועלת תחת פיקודה של חטיבת עוז. היחידה מתמחה בלוחמה בטרור ובפעילות מסוערבת נגד מחבלים. לפני שהוכפפה לחטיבת עוז ב־27 בדצמבר 2015, פעלה היחידה תחת פיקודה הישיר של אוגדת איו"ש מיום הקמתה (יוני 1986 – דצמבר 2015). דובדבן הוקמה על פי המודל שהכיר ברק מתקופת הקמתה של סיירת מטכ"ל. את מלאכת ההקמה הטיל ברק על מפקד חטיבת איו"ש, אל"ם דובי דקל

ציטוטים

”"מה לא שמתי.... ?" “