מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בזכות אמונת צדיקים

סבתא ברוריה ונכדתה תהילה
סבא וסבתא לוי
ניצלתי בזכות התפילות והאמונה של הצדיקים ושל האנשים שהשתתפו בסעודת ההילולא.

ברוריה לוי מספרת

שמי ברוריה לוי בת חנינה וניסים עמוס. נולדתי בארץ ישראל בבית חולים "העמק" בעפולה. בתאריך 5/9/56 בכ"ט אלול.

גרנו במעברת מגידו כ-3 שנים, אבי ואימי עלו ארצה בשנת 1956 ממרוקו. הייתה להם כמיהה לעלות לארץ הקודש. אבי ואמי היו אנשי אמונה וחסד. ביתם היה פתוח להכנסת אורחים, תמיד קיבלו כל אדם בסבר פנים יפות. וכיבדו כל אדם ואדם. אנשים שהם לא הכירו גרו אצלנו בבית, למרות הדוחק בימים ההם. היינו 14 נפשות בבית…ולמרות כל זה לא חסר לנו דבר. אני זוכרת את אימי אופה לחם ומבשלת כל היום, ואבי עובד לפרנסת המשפחה בקק"ל וכנגר בזמנו הפרטי.

אני למדתי בבי"ס "בית יעקב" בטבריה 8 שנים. המשכתי את לימודיי בתיכון "אור החיים" בבני ברק. ואחר כך למדתי עוד שנה בסמינר. בסיום הלימודים התחתנתי עם בעלי שיח' – מסעוד לוי בן אסתר ואברהם.

3 שנים לא נפקדנו בילדים. היה זה בתקופה שהבבא סאלי זצ"ל היה עדיין בחיים, בעלי וחברו הטוב החליטו לנסוע לנתיבות לבקש ברכה מהצדיק, שנשותיהם תכנסנה להריון. הבבא סאלי נתן להם מים  והורה שנשתה מהמים. באותו יום נכנסתי להריון, ונולד לנו בננו הראשון, קראנו לו מאור על שם האור והשמחה שהיו לנו.

אני האמנתי מאוד בצדיקים, שהקב"ה יפקוד אותי מיד. ואילו חברה שלי שלא הייתה כל כך מאמינה לא נכנסה להריון. ורק אחרי שראתה שנולד לנו בן התחילה להאמין… ומיד אחר כך נפקדה, ועם האמונה התרבו בביתנו הילדים ונולדו לנו 4 בנות ובן, התברכנו ב- 5 ילדים.

הבן שלנו אבירם שירת בצבא ונלחם כחייל במבצע "חומת מגן" ובמבצע "עופרת יצוקה" וגם במלחמת לבנון. במלחמת לבנון השנייה אבירם התחתן. העברנו את מסיבת החתונה לראשון לציון ובאותו יום פסקה המלחמה. לאבירם נולד בן בשם יואב.

במבצע "עופרת יצוקה", היה זה ביום חמישי אבירם בא לחופשה קצרה של 4 שעות. בדיוק באותו יום הייתה ההילולא של רבי יעקב אבוחצירא זצוק"ל. והשכנה של אימי עשתה סעודה כמו בכל שנה. אבירם הלך להשתתף בסעודה, המשתתפים ברכו אותו, הוא הדליק נר לכבוד הצדיק ואז יצא לדרכו- חזרה לדרום לעזה.

למחרת, ביום שישי, הוא הודיע לאחיו שהוא נכנס רגלית לעזה. ואני בדיוק הדלקתי נרות שבת. התחלתי להתפלל ולקרוא את כל ספר ה"תהילים" בשבת.

במוצאי שבת הוא התקשר ואמר לי: "אימא ניצלתי בנס"! החברים עושים לי מסיבת הודיה על הנס שקרה. וכך הוא סיפר: טיל חדר לתוך קיר המבנה ששהיתי בו ויצא מהצד השני. חבריי החיילים חשבו שנהרגתי… יצאתי משם, ואמרתי להם: "ניצלתי בזכות התפילות והאמונה של הצדיקים ושל האנשים שהשתתפו בסעודת ההילולא".

אבירם ניצל אומנם מהמלחמה, והמשיך לעבוד ביחידת נחשון כסוהר בבית המשפט. הוא היה איש צנוע ועניו עם המון יכולות והישגים רבים. הוא הוביל בתחום המחשבים, סיים תואר ראשון בקרימינולוגיה, ויצא לקורס קצינים כמצטיין פלוגה ויחידה ארצי ביחידת נחשון. מפקדיו ייעדו אותו כמצטיין הקורס, אך למרבה הצער בכ"ה בכסלו הוא נספה באסון הכרמל. השריפה גבתה את חייהם של 44 צוערים כמספר נרות החנוכה וביניהם אבירם ז"ל.

קשה לעכל את האסון שפקד אותנו. הוא השאיר אחריו את בנו יואב, שהיום הוא בן 11, שהיה בן שנתיים ועשרה חודשים כשקרה האסון ואת אשתו מיכל. לאחר פטירתו מיכל כתבה ספר תורה לעילוי נשמתו.

אנחנו בונים בית כנסת, בשכונה שאני גרה בטבריה לעילוי נשמתו. מקווה שבעזרת ה' ובעזרת אנשים טובים, שיוכלו לתרום ולעזור נצליח לגמור את בניית בית הכנסת.

 

הזוית האישית

תהילה: היה לי כייף מאוד לעשות עם סבתא את העבודה ולהיות עם סבתא בכיתה.

סבתא של תהילה: כיום, בתי חני גרה בנתיבות ולה שש בנות שלומדות בחב"ד. המורה של אחת מהן היא נכדתו של בבא סאלי ע"ה. זכיתי להכיר מחנכת ראויה, ענווה צדיקה ויראת שמיים ממשפחה יקרה ומכובדת. אני רואה בזה סגירת מעגל עם משפחת אבוחצירא, הכרתי את הנכדה, המורה נחמי, ואת הסבתא- הרבנית סימי תחי' – אני רוצה להגיד תודה על קבלת הפנים והאירוח, והמון התרגשות להיות בביתם ובמיוחד בחדרו של בבא סאלי ע"ה. אני מאמינה שכל המאמין בהקב"ה ובצדיקים הקב"ה גומל לו בחזרה בכל דרך שהיא רק בטוב! כך אני רואה על עצמי, שנתן לי הקב"ה דבקות במטרה ובה' יתברך מתגשמים כל הבקשות.

מילון

מבצע חומת מגן
29 במרץ 2002 - 10 במאי 2002) היה מבצע רחב היקף של צה"ל ושירות הביטחון הכללי בשטחי יהודה ושומרון, שהתרחש בעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים. מטרתו העיקרית הייתה לפגוע בתשתיות הטרור הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים, שהתעצם במסגרתהאינתיפאדה השנייה. בפועל, הצליח צה"ל להגיע להישג חסר תקדים, שבסופו מיגר את הטרור באופן משמעותי, והרס את רוב התשתית הארגונית של הרשות הפלסטינית ביו"ש. המבצע היה נקודת המפנה באינתיפאדה השנייה, נקודה שלאחריה פחתו מאוד פיגועי הטרור, כמו גם מספר האבדות בישראל.

מבצע עופרת יצוקה
היה מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין 27 בדצמבר 2008 (יום שבת, ל' בכסלו תשס"ט) ל-18 בינואר 2009 (יום ראשון, כ"ב טבת תשס"ט), בעקבות ירי רקטות בלתי פוסק מהרצועה על אזרחים ויישובים במערב הנגב. מטרתו הייתה "לפגוע קשה בממשלת חמאס על מנת לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה וצמצום ירי הרקטות ככל שניתן".[6] בסופו של דבר הוגדרו שלושה יעדים למבצע: הראשון — ליצור רגיעה ביטחונית שתשרוד לאורך זמן; השני — למנוע את יכולת חמאס להתחמש; והשלישי — להחזיר את החייל החטוף גלעד שליט. יעד זה הוגדר, ולא חד-משמעית, רק לקראת סוף המבצע.[7] ב-17 בינואר, לאחר 22 ימי לחימה, הכריזה ישראל על הפסקת אש חד-צדדית, שנכנסה לתוקפה למחרת בשעה 2 לפנות בוקר, וכוחותיה החלו לצאת בהדרגה מהרצועה וסיימו את יציאתם ב-21 בינואר.[8]

אסון הכרמל
השריפה בכרמל (מכונה גם אסון הכרמל) הייתה שריפת יער נרחבת, שהתרחשה בחנוכה ה'תשע"א, מ-2 עד 6 בדצמבר 2010 באזור הכרמל שבמדינת ישראל. בשריפה נספו 44 בני אדם, כ-17,000 איש פונו מבתיהם, וקרוב ל-25 קמ"ר (25,000 דונם) ובהם כמה מיליוני עצים עלו באש[1]. השריפה כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים שבסביבתו, שטח המשתרע בין עספיא, שכונת דניה בחיפה, טירת כרמל, מגדים, כפר האמנים עין הוד, כפר צבי סיטרין ועין חוד. כבר ביומה הראשון הפכה השריפה לאסון השריפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל.

ציטוטים

”אני מאמינה שכל המאמין בהקב"ה ובצדיקים הקב"ה גומל לו בחזרה בכל דרך שהיא רק בטוב!“